ראשי > אומנות ובמה > תרבות ואומנות

הסיפורים המרתקים מאחורי השירים האהובים

מאת: שי אליאב

208

גודל גופן:

א א

השירים הקלאסיים הם אלה שבנו אותנו ואלה שגדלנו איתם. לכל אחד יש את השיר האהוב שלו, אך יש כמה שירים שאיש לא יכול להגיד שהוא לא אוהב. על אף שהשירים מוכרים בכל בית, הסיפורים שמאחורי השירים האהובים לרוב נשכחים וחלקם לא ידועים כלל... באוסף הבא תמצאו עשרה שירים ישראלים אהובים ועל זמניים, יחד עם הסיפורים המרתקים שעומדים מאחוריהם.

להאזנה לחץ כאן	אבניבי ביצוע: יזהר כהן / מילים: אהוד מנור / לחן: נורית הירש אמנם אהוד מנור כתב את המילים לשיר, אך נורית הירש, שהלחינה, הייתה שותפה בכתיבת מילות הבית הראשון. השיר יועד במקור לפסטיבל שירי הילדים של שנת 1978, אך משום שפספסו את תאריך ההגשה האחרון, השיר הוצע לפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז כתחרות הקדם ארוויזיון. מאז ההיסטוריה כבר ידוע, והשיר זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון שהתקיימה בפריז ב-1978. השיר עצמו מספר על שפת הבי"ת, שפה מוצפנת בה אחרי כל עיצור מוסיפים את האות ב' בתנועה זהה של העיצור. " אבניבי אבוהבבב אובותבך" זה בעצם 'אני אוהב אותך' בשפת הבי"ת. שיר נוסף שמשתמש בשפת הבי"ת הוא השיר 'רכלניות' של להקת הנח"ל.

האזנה לחץ כאן	אחי הצעיר יהודה ביצוע: להקת גייסות השריון / מילים: אהוד מנור / לחן: יוחנן זראי את השיר הזה כתב אהוד מנור לזכר אחיו הצעיר (יהודה) שנפל כחלל צה"ל בתעלת סואץ, יחד עם 'בן יפה נולד' ו-'בשנה הבאה'. אהוד מנור קרא גם לבנו יהודה, כפי שהוא מבטיח בבית האחרון של השיר. בגרסה המקורית של השיר הופיעה השורה "החתולים מייללים על המרפסת ומבקשים חלב". לאחר מספר הופעות עם שורה זו, שינה מנור את השורה ל"רוחות ערבית מייללות על המרפסת את כל שירי הסתיו" המוכר. השינוי הוסבר בכך שמנור חשב כי אנשים לא יבינו את הקשר בין חתולים וחלב לשיר.

להאזנה לחץ כאן	אני וסימון ומואיז הקטן ביצוע: יוסי בנאי / מילים: יוסי בנאי / לחן: חנן יובל השיר מתאר חוויות מילדותו של יוסי בנאי בשכונת "מחנה יהודה" הירושלמית. סימון ומואיז הם אחים וחברים אמתיים מילדותו של יוסי. בשיר יוסי מתאר את ההווי בשכונה, דרך משחקים, מקומות ואזכורים תרבותיים של אותה תקופה, למשל "סמל וסוס ארוך", כאשר הראשון הוא גרסה ירושלמית לקפיצת חמור, והשני הוא משחק בו מחולקים לשתי קבוצות, אחת עומדת בתנוחת חמור והשנייה מנסה לפרק את הקבוצה. בשיר הילדים משחקים בתור גיבורי הילדות שלו - ארול פלין הוא שחקן קולנוע שגילם עשרות גיבורים נערצים. ג'ונגה דין הוא דמות מסרט באותו השם שיצא בשנת 1939. קולנוע רקס היה קולנוע ירושלמי, שפעל משנת 1938 ועד שנשרף ב-1947 על ידי האצ"ל.

להאזנה לחץ כאן	בשנה הבאה ביצוע: אילן ואילנית / מילים: אהוד מנור / לחן: נורית הירש על אף שאת השיר שרים אילן ואילנית ברוח עליזה וצוהלת, מקור השיר של אהוד מנור הוא בסיפור עצוב. שיר זה של מנור, נכתב גם הוא לזכר אחיו יהודה שנפל בתעלת סואץ. בשיר התכוון להגיד מנור שהוא ומשפחתו כבר לא ישבו על מרפסת ביתם בבנימינה עם האח יהודה. הוא מספר על חווית הכאב דרך ילדים שמשחקים תופסת, אך בעצם מדגיש שהוא ואחיו כבר לא יעשו זאת יותר. לחן השיר נותן למילים אופי עליז ומלא תקווה, ובהתאם גם נכתב בשיר על צפייה בזריחה. הזריחה, המציינת תקווה, באה ממזרח, על אף שבנימינה נמצאת במערב, ואף מרפסת בבנימינה של אותה תקופה אינה צופה לכיוון זה.

להאזנה לחץ כאן	נכון את יפה ביצוע: אפרים שמיר / מילים ולחן: אפרים שמיר אפרים שמיר כתב את השיר על ירדנה ארזי, שהיhתה חברתו ללהקת הנח"ל, בה היה מאוהב. ארזי שבאותו זמן הייתה מפקדת בלהקה, לא החזירה אהבה לאפרים שמיר, והייתה במערכת יחסים עם עמוס טל-שיר, שהיה גם הוא בלהקה ולימים הפך לבעלה הראשון של ארזי. מילות השיר מתארות את הכאב של שמיר על האהבה הנכזבת, ואף הוא מקווה בשיר שארזי "לא תדע אהבה אמיתית". ירדנה ארזי מודה כי השיר הפחיד אותה בגלל המילים הנוקבות של שמיר, וגם אחרי שנים רבות היא עדיין מתקשה להאזין לו.

להאזנה לחץ כאן	סע לאט ביצוע: אריק איינשטיין / מילים: אריק איינשטיין / לחן: מיקי גבריאלוב אריק איינשטיין כתב את השיר בהשראת ההופעות שלו ושל חבריו ברחבי הארץ. כשהם היו נוסעים להופעות ומאחרים, הנהג היה מתחיל להילחץ ולנסוע במהירות. בתגובה היו אומרים לנהג "סע לאט, לא יתחילו בלעדינו". צבי שאומר "שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות" הוא כמובן חברו צבי שיסל. "החלפון של הגשש ברדיו" מתייחס למערכון 'קסיוס קליי נגד חלפון' שיצא שנתיים לפני הקלטת השיר, ולא לסרט "גבעת חלפון". השיר של הביטלס שהם "שרו בקולות" הוא You'll Never Give Me Your Money שיצא 4 שנים לפני ההקלטה.

להאזנה לחץ כאן	הלוואי ביצוע: בעז שרעבי / מילים: אהוד מנור / לחן: בועז שרעבי את הלחן לשיר כתב בועז כשהיה בנסיעה חזרה מבאר שבע לתל אביב, ומיד כשהגיע הביתה התקשר לאהוד מנור לספר לו על כך. בטלפון בועז אמר לו שהוא צריך מילים ללחן, ושחשב על המילה 'אימתי' לשם השיר וזו שתוביל אותו. אהוד מנור הציע לשנות את השם ל'הלוואי' וכך נברא השיר. השיר התמודד בקדם האירוויזיון בשנת 1986, אך זכה במקום האחרון עם נקודה אחת בלבד. אף על פי כן זהו אחד השירים הפופולאריים והאהובים ביותר בישראל.


להאזנה לחץ כאן	מתחת לשמיים ביצוע: דויד ברוזה / מילים: מאיר אריאל / לחן: דיויד ברוזה השיר נולד כאשר דיויד ברוזה שהה בחו"ל בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, וכתב שיר באנגלית בשם This is the end, the end of the beginning. מאיר אריאל שנסע לבקר אותו, שמע את השיר והחליט לכתוב מילים בעברית ללחן של השיר המקורי. ברוזה מספר שמאיר אריאל נכנס לשירותים, וכשיצא משם כל מילות השיר כבר נכתבו.

להאזנה לחץ כאן	הפרח בגני ביצוע: זוהר ארגוב / מילים: אביהו מדינה / לחן: אביהו מדינה ומשה בן מוש השיר שכתב אביהו מדינה מספר סיפור התאהבות לא ממומש שלו כשהיה נער. על אף שהשיר מתחיל במילים "ביום אביב בהיר וצח", באותה תקופה הייתה בצורת, והימים היו או חמים מאוד או קרים מאוד, אבל אביהו מספר שהמעבר מהעיר (תל אביב ואחר כך חולון) לקיבוץ כיסופים בנערותו, גרם לו להרגיש כאילו כל יום הוא יום אביבי. את עיבוד השיר עם זוהר ארגוב, עשו הוא ומדינה בביתו של ננסי ברנדס, אז עולה צעיר מרומניה. זוהר הציע להתחיל את השיר במאוואל (סלסול תימני), אך ברנדס לא הכיר את המושג וחשב שהוא מתכוון למלאווח. בתגובה ברנדס אמר: "קודם לשיר, אחר כך לאכול."

להאזנה לחץ כאן	לו יהי ביצוע: חוה אלברשטיין / מילים ולחן: נעמי שמר בתקופת מלחמת יום כיפור נעמי שמר כתבה את השיר 'לו יהי', כמעין תרגום ל-"Let it Be" של הביטלס עם אותו לחן. בעלה של שמר חשב שאין מקום לשיר שיר אנגלי ברקע של מלחמה קיומית בישראל ואמר לה "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". שמר שמעה בעצתו ושינתה את הלחן, כך שיישאר דומה לזה המקורי, ויתאים למילות השיר, אך עדיין יישמע ייחודי. בגרסת השיר בביצועה של חוה אלברשטיין בתקופת המלחמה הושמט במכוון הבית השני של השיר " אם המבשר עומד בדלת/אם נפשך למות שואלת...". הוחלט כי הבית קשה מדי ולא יתרום למאזינים בתקופה זו, הקשה גם ככה.