10 טעויות נפוצות במהלך מתן עזרה ראשונה

אצל כולנו קיים הדחף לעזור לאדם שנפגע – בין אם בתאונת דרכים או שהתעלף באמצע הרחוב, איננו יכולים להישאר אדישים, ולמזלנו רבים מאתנו מכירים טיפולים רבים שנוכל להגיש באמצעות עזרה ראשונה, או אפילו את הטיפול החשוב ביותר – הזעקת עזרה. אך קיימים מצבים בהם הטיפול הראשוני שניתן עלול דווקא להזיק פשוט מכיוון שאנחנו לא באמת רופאים או אנשי צוות רפואי, והידע הרפואי שלנו מסתכם במיתוסים ומקרים ששמענו עליהם מפה לאוזן. 

כדי לעשות קצת סדר בבלגן ולעזור לכם לעזור לאחרים, אספנו עבורכם 10 טעויות נפוצות שאנשים עושים במהלך מתן עזרה ראשונה וטיפול רפואי בסיסי (גם לעצמכם). הכירו וזכרו אותן משום שכל אחד יכול להציל חיים, אך באותה קלות יכול גם להזיק להם אם אין לו את הידע הנכון.

1. אתם משערים שכדאי לנסוע לבית החולים הקרוב ביותר

במקרה חירום, ההיגיון אומר שצריך לדאוג שהנפגע יקבל טיפול רפואי בהקדם האפשרי, אך אפילו נהגי אמבולנס אינם תמיד ממהרים לבית החולים הקרוב ביותר עבור כל מקרה. במקרים מסוימים נהגי אמבולנס יעדיפו להאריך מעט את הנסיעה על מנת שהפצוע יוכל לקבל את הטיפול הטוב ביותר בבית החולים שמתמחה בסוג הפגיעה ממנה הוא סובל, או שלפחות מכיל את הציוד הנדרש לטיפול בפגיעה הזו. לדוגמה, מספר בתי חולים בארץ כלל אינם מכילים מכשיר CT שמומלץ לעבור בו בדיקה במקרה של פגיעת ראש לשם הערכת מצב מקיפה.

מה כן לעשות: הדבר הראשון שעליכם לעשות בכל מקרה חירום הוא להתקשר ל-101 ולדאוג שתגיע עזרה רפואית מקצועית בהקדם האפשרי. אם אתם מתכוונים להעביר את הפצוע בעצמכם לבית החולים, התייעצו עם המוקדנים לגבי בית החולים הקרוב והמומלץ וסעו לשם – יתכן שזה לא יהיה ההבדל שבין חיים למוות, אך בהחלט יתכן שזה יהיה הגורם המשפיע על פגיעה לכל החיים.

2. אתם "מצילים" אדם שנפגע בתאונת דרכים

תמיד אנחנו רואים בסרטים שכאשר אדם עובר תאונה, הוא יוצא מיד מהאוטו או שמישהו עוזר לו לצאת. אל תעשו את זה לעולם! זוהי הדרך שבה אנשים עוברים את הפציעות הקשות ביותר לאחר התאונה משום שעמוד השדרה וחוט השדרה נמצאים במצב רגיש במיוחד, ביחוד באזור הצוואר. הזזת האדם עלולה לשתק אותו לכל החיים, ולכן כשמגיע צוות רפואי תוכלו לראות שהם דואגים כמה שיותר שלא להזיז את ראשו ואת הגב שלו.

מה כן לעשות: התקשרו ל-101 ותנו לצוות הרפואי עם הציוד המתקדם לדאוג להוצאת הפצוע מרכבו. בזמן שאתם מחכים תוכלו לוודא שהאדם הפצוע נושם ולהרגיע אותו. אם הוא מנסה לצאת ולזוז, נסו להסביר לו מדוע זה לא מומלץ ושיחכה לעזרה הרפואית שבדרך. 

3. אתם מתייחסים בקלות ראש לפגיעת ראש

פגיעות ראש עלולות להשפיע בטווח הארוך מבחינה פיזית, מנטאלית ואפילו יכולים לגרום לשינויים באישיות. לא כל פגיעת ראש רצינית תגרום לאדם לאבד הכרה, ולא כל פגיעת ראש מגיעה מגורם פיזי חיצוני; גם נענוע ראש או מנגנון צליפת השוט בתאונה (Whiplash) יכולים לגרום למוח לנוע בתוך הגולגולת ולהיפגע, ולכן אסור להקל ראש בכל מקרה של פגיעת ראש. 

מה כן לעשות: חפשו סימנים לזעזוע מוח כמו בלבול, חוסר ריכוז, ישנוניות, כאב ראש, בחילות והקאות, איבוד זיכרון, "ראיית כוכבים" או אורות מהבהבים ואובדן הכרה. במקרה שיש חשד, צלצלו ל-101. מומלץ להזעיק צוות רפואי גם אם האדם אינו יכול ללכת או שאישוניו אינם שווים, אולם במקרה של חבלת ראש מומלץ שהפצוע לא ילך עד שיגיע הצוות הרפואי (מאותה הסיבה שמומלץ שלא יזוז בתאונת דרכים), ואת בדיקת האישונים תוכלו לבצע אך ורק עם פנס. כדי לא לקחת סיכון מיותר, מומלץ שהפצוע יבלה את 24 השעות שלאחר הפגיעה בהשגחת צוות רפואי שיוודא את הופעתם של סימפטומים שמופיעים בשלבים מאוחרים יותר של הפגיעה.

4. אתם נוטלים פרצטמול בכל מקרה של כאב ראש

כשתוקף אותנו כאב ראש, קל מדי להעיף אותו עם כדור קטן לבליעה, אך אל לנו לשכוח שפרצטמול (אקמול, דקסמול וכדומה), ככל תרופה אחרת, הוא סם, וכמו כל סם, גם בצריכתו מומלץ שלא להפריז מעבר למינון המומלץ. המינון המומלץ של פרצטמול הוא 4 גרם ליום למבוגרים (8 כדורים של 500 מ"ג) ו-90 מ"ג ביום לכל קילוגרם משקל גוף לילדים. עם זאת, המינון המומלץ אינו מתחשב בכמות האלכוהול שצורך כל אדם או במצב תקינות הכבד שלו. צריכת אלכוהול מפחיתה את עמידות הגוף לפרצטמול בעקבות תפקוד לקוי של הכבד (הנגרם בעקבות שתיית האלכוהול ונטילת האקמול). על כן, הרעלה יכולה להתרחש גם במינונים נמוכים יחסית, בהתאם לכמות צריכת האלכוהול שלכם או צריכת הפרצטמול לאורך זמן.

מה כן לעשות: אינכם חייבים להפסיק לקחת כדורים נגד כאבי ראש כשאתם צריכים הפוגה בכאבים, אך היו ערניים לכמות הפעמים שבה אתם משתמשים בטיפול הזריז הזה. יתכן שכאב הראש שלכם נובע מהתייבשות ועליכם פשוט להחזיר לעצמכם נוזלים, או שהוא נובע מלחץ ועליכם להיפתר מהגורם המלחיץ. בנוסף כדאי שתכירו את 9 המזונות שיכולים להרגיע לכם את כאב הראש.

5. אתם מסירים פד גזה מפצע מדמם

אם אתם או חבריכם נפצעתם והתחלתם לדמם, רוב הסיכויים הם שתרוצו לארון התרופות ותיקחו פד גזה סטרילי כדי לעצור את הדימום, אך לצערכם פד הגזה לא עוצר את הדימום אלא רק סופג את הדם ומונע חדירת זיהומים. ומה אתם עושים כשהפד התמלא כבר בדם? מסירים אותו ומניחים אחד חדש. כשאתם עושים את זה, אתם בעצם מסירים את שכבת הדם שהספיק להקריש וגורמים לפצע לדמם עוד יותר מחדש. 

מה כן לעשות: אם הפצע עדיין מדמם, אל תסירו את פד הגזה הספוג אלא הניחו עוד אחד מעליו. ברגע שהדימום יפסיק לחלוטין תוכלו להרטיב קלות את פד הגזה ולהסיר אותו בעדינות, למרוח משחה למניעת זיהומים על הפצע ולחבוש אותו מחדש עם תחבושת סטרילית.

6. אתם מקררים כווייה מתחת למים זורמים למשך כמה שניות בודדות

נכוויתם מהמחבת, העור האדים, שטפתם את היד בכיור למשך כמה שניות והמשכתם בבישולים, אך מהר מאוד גיליתם שהכוויה נשארה והתחילה לכאוב יותר במשך הדקות הקרובות ולמשך הימים הבאים. זה משום שמספר שניות מתחת למים זורמים פשוט אינם מספיקים. החום מהכוויה עובר עמוק בתוך העור שלנו, שם הוא ממשיך להרוס רקמות אפילו אחרי שקיררתם את פני השטח, וכך בעצם לא סיפקתם לעצמכם שום טיפול יעיל.

מה כן לעשות: השאירו את היד תחת מים זורמים למשך 10-20 דקות. זה אולי נשמע הרבה, אך במקרים רבים זה עשוי למנוע מכם אי נוחות מציקה, צלקות נוראיות ופגיעה ברקמות הגוף.

7. אתם מכניסים עצם קשיח לפה של אדם שעובר התקף אפילפסיה

המקור של המנהג הזה קיים בשל המיתוס שאומר שאדם באפיליפסיה מסתכן בבליעת הלשון שלו, והנחת עצם קשיח בפיו אמורה למנוע זאת. ראשית, אדם אינו יכול לבלוע את הלשון. התופעה המוכרת נקראת בשפה הרפואית "צניחת בסיס לשון", וכשהיא מתרחשת, בסיס הלשון בעצם צונח על קנה הנשימה ומונע את האפשרות לנשום. אז אם כן מדוע לא לדחוף עצם קשיח שעשוי למנוע מצב זה? משום שהעצם הקשיח עצמו עלול לחנוק את הנפגע, בייחוד במהלך התקף אפילפסיה, ולהוציא אותו יהיה הרבה יותר קשה מלטפל בצניחת בסיס לשון (הטיית הראש לאחור במידה ואין סכנה לפגיעת ראש או צוואר)

מה כן לעשות: במהלך התקף אפילפסיה החולים עלולים לפרכס, להעלות קצף מפיהם ואפילו להכחיל, אך ההתקף אמור להיפסק מעצמו לאחר מספר דקות בודדות, ולכם אין כל כך מה לעשות במהלכו מלבד להרחיק עצמים שעלולים לסכן את החולה אם יפגע בהם, להניח כרית תחת ראשו על מנת שלא יפגע ולהתקשר ל-101. 

8. אתם עוברים לסירוגין בין עיסויי חזה להנשמות במהלך החייאה

שכחו מהנשמות – כבר מזמן המטפלים בעזרה ראשונה עברו לשיטת עיסויים בלבד במהלך החייאה שמבוצעת על ידי אדם בודד וללא מכשירים מיוחדים. איגוד הלב האמריקאי ביצע מחקר מקיף על תהליכי ההחייאה ומצא שככל שעושים פחות עיסויים במהלך ההחייאה מזיקים לסיכויים להצלחתה. למעשה, לפי נתוני הסטטיסטיקה שנמצאו, רק 1 מתוך 20 אנשים שעוברים החייאה מחוץ לבית חולים בארה"ב שורדים. אלו הם נתונים שאמורים להשתנות כעת כשיש הנחיות חדשות.

מה כן לעשות: אם אדם מתעלף מולכם, בדקו אם הוא נושם ואם יש לו דופק בעורק הצוואר. אם הוא אינו נושם ואין לו דופק, החלו בעיסויי חזה מיד לפי הקצב של השיר Staying alive של להקת הביג'יז והורו לאדם אחר להתקשר ל-101. ההנחיות האלו אולי נשמעות מוזרות, אבל זוהי בדיוק הדרך שבה מלמדים חובשים כיצד לבצע עיסויי חזה.

9. אתם מפספסים סימנים מחשידים לדימום פנימי

דימום פנימי הוא בדיוק כמו דימום חיצוני, אלא שאותו אי אפשר לעצור משום שהוא מתרחש בתוך הגוף. זוהי גם הסיבה לכך שלא נראה אותו או שהסימנים אליו יהיו עדינים ותלויים בסוג הפציעה. בכל מקרה של דימום פנימי האדם עשוי להיראות בסדר כלפי חוץ, כשלמעשה הוא נמצא במצב מסכן חיים. אל תשערו שאם הפצוע נראה "בסדר" אחרי נפילה, תאונה או כל סוג של פגיעה, אז אין צורך למהר לבית החולים. 

מה כן לעשות: אם הבן אדם נפגע מנפילה, תאונה או מכה פיזית, קיים סיכוי שנוצר דימום פנימי. פגיעה באזור הגב התחתון, האגן והבטן מחשידות במיוחד. התקשרו ל-101 או לכו לחדר המיון במהרה במקרה שהמכה גרמה לאדם להתעלף, הוציאה ממנו את האוויר לנשימה או גרמה לו לסחרחורת. בררו האם הנפגע נוטל מדללי דם או תרופות בעלות תופעות לוואי שכאלה, או שיש לו בעיה מולדת הקשורה לדימום בלתי נשלט. בנוסף חשוב מאוד לדעת – אם לאחר לידה האישה מרגישה חלשה ומסוחררת ולא נראית כאילו היא לגמרי עצמה, בקשו מהאחות או הרופא לבדוק שאין לה דימומים פנימיים.

10. אתם מעודדים הקאה בחשד לבליעת חומר רעיל או מסוכן

אם הילד בלע חומר מסוכן שרשום עליו "להרחיק מהישג ידם של ילדים", רק במקרים נדירים מאוד הקאה יכולה לגרום לכל החומרים המסוכנים שנכנסו לגוף לצאת החוצה, ואפילו גרוע מזה, אם החומר שנבלע הוא כימי או צורב, הוא עלול להזיק לוושט בפעם השנייה שיעבור בה או אפילו להישאף לתוך הריאות. 

מה כן לעשות: אם אתם חושדים שמישהו בלע חומר מסוכן או שאף חומר רעיל, למשל ילד שמצא גלולות בתיק של סבתא או מישהו שערבב חומרי ניקוי וכעת לא יכול להפסיק להשתעל, התקשרו מיד למוקד ההרעלות הארצי במספר 04-7771900. הם יוכלו לתת לכם מידע בנוגע למה שעליכם לעשות, וכן להרגיע אתכם במקרים רבים בהם החומר שהייתם בטוחים כי הוא רעיל, אינו כזה כלל ואין סיבה לדאגה.

שתפו את המידע הזה עם חבריכם

כדי שנדע כולנו כיצד להציל חיים בדרך הנכונה והבטוחה.