maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

9 דברים שלא מומלץ להגיד לילדים

כולנו בני אדם, וכולנו מגיבים באימפולסיביות לדברים שמעצבנים אותנו ולפעמים אלה הם הילדים שלנו שסופגים את זה. בגילם הצעיר, מוחם של הילדים קולט את הסביבה בצורה מוגברת, והם נמצאים בשלב קריטי בעיצוב האישיות שלהם. לכן חשוב לנו כהורים וכמחנכים להיות הרבה יותר רגישים וזהירים במילותינו, כיוון שמה שנראה לנו שולי, יכול להיות עולם ומלואו עבור הילד. הכירו את 9 הדברים שלא מומלץ שתגידו לילדיכם.
 

דברים שאסור להגיד לילדים
 


1. "עזבו אותי בשקט!"

אין הורה שלא זקוק למנוחה וזה טבעי לחלוטין. העניין הוא שכאשר אתם משתמשים בביטוי הזה דרך קבע, אתם שולחים לילד מסר מאוד בעייתי, אומרת ד"ר סוזט האדן, מייסדת מרכז ללימודי שפה בארקנסו. הילדים יפנימו את הרעיון שאין טעם לדבר איתכם ושאתם לא הכתובת עבורם. זה עשוי לחזור כבומרנג בגיל מאוחר יותר, כאשר תרצו שהם יבואו לספר לכם על הבעיות שלהם או סתם לדבר איתכם.

מה לומר במקום: אם אתם טרודים ובאמת אין לכם זמן כרגע להתפנות לילד, פשוט אמרו לו בנימוס לזכור את מה שיש לו להגיד ושתדברו איתו כשתתפנו. כמובן שמוטלת עליכם האחריות לבצע זאת וכמובן שתמיד כדאי לוודא אם לילד יש משהו דחוף לספר לכם.


2. "אתה כזה..."

תמיד אחרי הביטוי הזה יבוא תואר שלילי: "אתה כזה נודניק לפעמים", "אתה כזה מבולגן" וכדומה. כדמויות דומיננטיות בחייהם של הילדים, הם מקשיבים למוצא פיהם של הוריהם ללא צל של סינון או ביקורת ועלולים לפתח תדמית עצמית על פי הדרך שבה אתם מתארים אותם, גם אם לא בכוונה. אפילו אם אתם מדברים על הילדים עם אחרים, הם עלולים לשמוע את הדרך בה אתם מתארים אותם, שתהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. הילד מתחיל לחשוב שהוא מבולגן, או חסר אחריות, ומאמץ את התכונות האלה לעצמו.

מה לומר במקום: נסו להסביר בשיטה ההפוכה. כלומר אם הילד שלכם נוטה להיות מבולגן, אמרו לו "אתה צריך להיות יותר מסודר", או אם הילד מתחצף רצוי להגיד לו שעליו לדבר יותר בנימוס. כך הוא יקבל את הרעיון שיש לו מקום לשיפור ולא שהוא כלוא בתוך התבנית שהוריו יצרו עבורו.


3. "תפסיק לבכות"

ילדים בוכים, זו עובדה. בכי יכול לעצבן, גם זו עובדה. השאלה היא מי מתנהג בצורה הבוגרת, אנחנו או הילדים? בכי הוא דרך של ילדים להביע את עצמם כאשר מילים כבר לא מספיקות עבורם, לכן הוא הולך ופוחת ככל שהילדים מתבגרים. "זה טבעי לרצות לגונן על הילד מפני תחושות רעות" אומרת ד"ר דבי גלייזר, מנהלת שירותי התמיכה למשפחה באוניברסיטת נובה סאות'איסטרן בפלורידה. "אבל לומר לילד להפסיק לבכות, לא גורם לילד להרגיש טוב יותר וזה אף עלול להעביר את המסר שזה לא בסדר להיות מפוחד או עצוב".

מה לומר במקום: נסו להתעמת באופן ישיר עם הפחדים והרגשות של הילד. אם הילד בוכה בגלל פחד משאון הגלים בים למשל, תוכלו לומר לו כי הגלים אכן יכולים להיות מפחידים אם לא רגילים אליהם, אבל אפשר לראות שהם לא מזיקים כל עוד לא שומרים על מרחק בטוח.

דברים שאסור להגיד לילדים
 

 

4. "למה אתה לא יכול להיות כמו אחותך?"

מאוד מפתה להשתמש בדמות מוכרת כיחס להשוואה, אך להשוואה הזו עלולה להיות השפעה הרסנית. הילד שלכם הוא אישיות בפני עצמה והוא צריך לפתח אותה לכיוון החיובי באופן עצמאי, ולא כתלות במישהו אחר שלמעשה הוא לעולם לא יוכל להיות. כשאתם אומרים לילד בגלוי שהוא צריך להיות יותר כמו מישהו אחר, אתם בעצם אומרים לו - 'אתה לא מספיק טוב, הייתי שמח אם היית מישהו אחר'. בנוסף לכך, אתם כנראה גם תשיגו מטרה הפוכה כיוון שהילד יהיה תחת לחץ לבצע דברים שהוא לא מוכן אליהם או לא אוהב לעשות, דבר שעלול לפגוע קשות בביטחון העצמי שלו ולגרום לו לעשות ההיפך בניסיון נואש לבדל ולהגדיר את עצמו.

מה לומר במקום: נסו להבין מה החוזקות של הילד שלכם וכיצד הוא יוכל לפתח אותן. אם בכל זאת משהו שהוא עושה מפריע לכם, פשוט השמיטו את כל נושא ההשוואה ואמרו לו "הייתי שמח אם היית משתדל יותר בתחום X".


5. "אתה צריך לדעת את זה כבר!"

זה נשמע בלתי מזיק, אבל לביטויים מהסוג הזה יש טון מזלזל. הילד שלכם מתפתח ולומד בקצב מסוים ואם הוא עדיין לא קלט דבר מה, צריך לשאול מה מקור הבעיה. תמיד יכול להיות שהוא פשוט לא קיבל את השיעור הנכון. מקרה קלאסי הוא של ילד המנסה למזוג מבקבוק ושופך את הנוזל. "אתה אמור לדעת שזה כבד!", האמנם? האם יכול להיות שהילד התנסה בבקבוק דומה במידה קטנה יותר והצליח? ואפילו אם הוא עשה את אותה טעות פעמיים, נסו להיזכר כמה פעמים נפלתם מהאופניים עד שהצלחתם לרכוב כראוי. היפטרו מביטויים כמו "אני לא מאמין שעשית את זה" או "הגיע הזמן שתלמד כבר". הם לא יקדמו את הילד אלא יפגעו בביטחון העצמי ובעצמאות שלו.

מה לומר במקום: במקום להסביר לילד שהוא לא נמצא ברמה המצופה ממנו, פשוט עזרו לו. נסו לברר מה הטעות שהוא עושה ולמה הוא חוזר על אותה טעות כל הזמן. כשתבררו מה מקור הטעות ותסבירו לו, אתם תצרו ילד סקרן, שאפתן ובעל יכולת להתמודד עם אתגרים.

 

 

6. "תפסיק לפני שאני אתעצבן עליך"

איומים נובעים מתוך תסכול של ההורים, אבל כדאי לדעת שלעיתים נדירות הם יעילים וברוב הפעמים הם חוזרים כבומרנג. כשאתם אומרים לילד "תסדר את החדר או שאתה לא יוצא מהבית שבוע", אתם כנראה לא תתכוונו לכך ברצינות, וכשהכעס יחלוף אתם תשכחו מהעונש. אלא שהילד, שהיה תחת איום ונחלץ מהעונש, בוודאי לא ישכח אותו ויבין כי לדבריכם אין תוקף. בנוסף הוא יקבל את המסר שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו והעולם יסלח לו. זה עשוי לפתח דפוסי אישיות מסוכנים.

מה לומר במקום: לכל הורה יש את שיטת החינוך שלו וגם עונשים הם לגיטימיים. אך חשוב להיות ריאליים ולחשוב בכובד ראש על עונש בר ביצוע וחינוכי, כזה שיעביר מסר. לחלופין, אתם יכולים פשוט להדגים לילד כיצד מעשיו כרגע יכולים לפגוע בו בעתיד. אם למשל הוא מרבה להרביץ, הסבירו לו כי עלול לאבד את כל חבריו.

דברים שאסור להגיד לילדים
 

 

7. "חכה שאבא יבוא הביתה..."

המשפט השגור הזה עושה נזק כפול - הוא גם גורם לילד לפתח פחד מאביו ולהתייחס אליו כאל דמות מאיימת ואלימה, ולא פחות גרוע, הוא מצייר אתכם כחלשים וחסרי יכולת להתמודדות. בנוסף, דחייה של העונש עשויה להיות חסרת תועלת, כיוון שאם אתם לא מכים על הברזל בעודו חם, הילד עשוי לשכוח מה עשה עד שישוב "ההורה המעניש".

מה לומר במקום: פשוט התמודדו עם הסיטואציה בעצמכם. אתם ההורים של הילד ועליכם מוטלת אחריות שווה בחינוך. אל תפצלו את חלוקת התפקידים להורה מעניש והורה שרק מאיים. אם הילד פעל בצורה שמצריכה התייחסות, עשו את זה באותו הרגע, מתוך כוונה ללמד ולא מתוך כוונה להעניש.


8. "תזדרז כבר!"

קצב החיים שלנו הוא מהיר, מהיר מדי, אבל זה לא הקצב הטבעי של בני האדם, ולילדים שעוד לא "נהרסו" מההשפעות של העולם המודרני יש קצב טבעי משלהם. אין להם עדיין את הכלים להבין את התמונה המלאה של סדר היום שלכם וכמה דחוף לכם להגיע לבנק. זה בסדר לזרז את הילדים כשצריך, אבל אסור שזה יהפוך להרגל קבוע. אם תעמדו לילד כל היום על הראש, אתם עלולים לפתח אצלו רגשות אשמה ולהלחיץ אותו עד למצב של חוסר אונים. זה יבלבל את הילד עוד יותר, יגרום לו לפעול ביתר סרבול וירחיק אתכם מהמטרה עוד יותר.

מה לומר במקום: נסו ללמד את הילד שיטות לחיסכון בזמן. הסבירו לו מדוע עליכם למהר, על מנת שיבין שיש סיבה לתחושת הבהילות שלכם, ולא שיקבל את התחושה שהעולם הוא סתם מקום לחוץ. נסו ללמד אותו סדרי עדיפויות, עם מה יש להתעסק עכשיו ואת מה ניתן לדחות לאחר כך.


9. "כל הכבוד!"

לכאורה, אין דבר בעייתי בחיזוק חיובי לילד, אך חיזוק חיובי כללי כמו "כל הכבוד" או "יופי", נשחקים מהר מאוד בעיני הילדים והופכים לחסרי משמעות. בנוסף, אם אתם זורקים לאוויר "כל הכבוד!" על דבר שהילד עושה, החל מהדברים הקטנים כמו לגרוב גרביים לבד ועד להישגים משמעותיים כמו להצליח בלימודים, אתם מטשטשים את סדר העדיפויות שלהם ואת האופן בו הם מייחסים חשיבות לדברים שונים.

מה לומר במקום: ראשית, התשתדלו לא להשמש בביטויים כלליים דרך קבע ודרך אגב. בכל הישג של הילד, מקדו את המחמאה באופן ספציפי בהתאם לגודל ההישג. אם הוא מסיים לאכול את הירקות, הסבירו לו שזה נהדר שהוא מקפיד לשמור על הבריאות של עצמו ואם הוא מגיש לכם ציור, שאלו אותו מה בציור, דברו איתו על המחשבות שעברו בראשו בעת שצייר. זה יעזור לו לעבד את רגשתיו טוב יותר ויפתח את האינטליגנציה שלו.

מקור: בועז מ.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: