print header

מה מבטיחה לנו האריזה ולמה זה לא מספיק?

כל מי שחשוב לו לדעת מה הוא מכניס לפה ולקיבה יודע שכשאר קונים אוכל תעשייתי יש חשיבות עליונה לקריאת תווית המזון וההצהרות שעל האריזה, אלא שמעבר לכמות הקלוריות ואחוז השומן, למשמעות המספרים והשמות בתווית המזון יש עוד דברים חשובים רבים לספר לכם. אז מה אתם באמת צריכים לבדוק כשאתם רואים תווית כמו "עשיר בסיבים", או כשהמוצר מתיימר להכיל חיטה מלאה?הנה מספר הבהרות בעניין שיעזרו לכם לבחור את המזון הבריא באמת. 

 

1. מכיל חיידקים פרוביוטיים 

בוודאי שמעתם כבר על חשיבות החיידקים הללו, שנלחמים בחיידקים מזיקים בקיבה ובמעיים ומחזקים את מערכת העיכול באופן כללי. הם מוזכרים בעיקר בהקשר של יוגורט, אך גם בהקשר של מזונות אחרים. אלא שבמקרה זה אין הנחיה של משרד הבריאות על כמות החיידקים הפרוביוטיים המינימלית שאמורה להיות במוצר, כך שלכם אין דרך לדעת בוודאות אם אכן יש במוצר חיידקים כאלה וכמה. נסו לחפש פירוט נוסף על האריזה שמבטיח חיידקים פרוביוטיים אקטיביים. קחו בחשבון שאין לכם דרך לדעת כמה מהם אתם מכניסים לגוף, אך עדיין כדאי להכניס כאלה ולו במקצת כדי להיטיב עם מערכת העיכול שלכם. 

מה באמת אומרת תווית המזון
 

 

2. דל בנתרן

בוודאי שמעתם כבר רבות על הנזקים הנגרמים מצריכה עודפת של מלח: העלאת הסיכון ליתר לחץ דם, לחסימת כלי דם, להתפתחות מחלות לב ולנפיחות. הנתרן, שהוא המרכיב העיקרי במלח, נמצא במזונות רבים באופן טבעי, אך משמש לעתים קרובות גם כחומר משמר ותוסף טעם, כך שהוא נמצא בשפע במזון תעשייתי ואף במזונות לא-מלוחים בעליל (כמו למשל דגני בוקר). משרד הבריאות ממליץ שלא תצרכו יותר מ-6 גרם מלח ליום, שהם כ-2.5 גרם (2,500 מ"ג) נתרן.  מתי נחשב מוצר כ"דל נתרן" באמת אם כך? כאשר הוא מכיל לא יותר מ-100 מ"ג נתרן ל-100 גרם.

מה באמת אומרת תווית המזון
 

 

3. עשיר בסיבים תזונתיים

את ההבטחה הזאת תראו במוצרים רבים, למשל על אריזות של דגני בוקר. למעשה, אנזימי העיכול בקיבה שלנו אינם מפרקים את הסיבים - הם מתפרקים רק במעי הגס. בכל מקרה, מומלץ לצרוך גם סיבים מסיסים במים (שנמצאים למשל בשיבולת שועל, ירקות ופירות) וגם סיבים שאינם מסיסים במים (שנמצאים למשל בדגנים מלאים). הסיבים תורמים להרגשת שובע לאורך זמן, לפעילות תקינה של מערכת העיכול, להתרוקנות המעיים ולאיזון הסוכר בדם. לאדם בוגר מומלץ לצרוך 30-25 גרם סיבים ביום (ולא מומלץ לצרוך יותר מדי מהם, כדי לא להקשות על מערכת העיכול). בדקו בתווית המזון כמה גרם סיבים יש במוצר ל-100 גרם. מוצר עשיר בסיבים יכיל לפחות 10% מהכמות המומלצת ליום.

מה באמת אומרת תווית המזון
 

 

4. לחם מחיטה מלאה

בעוד קמח לבן מכיל רק את עמילן החיטה, קמח מלא מכיל גם את נבט החיטה וסובין החיטה. שני האחרונים מספקים לגוף גם סיבים וגם ויטמינים ומינרלים (כמו למשל סוגים שונים של ויטמין B). המודעות העולה לחשיבותה של החיטה המלאה גורמת לרבים מאיתנו לשלוח יד אל מדף הלחמים ולקחת לחם שעל אריזתו כתוב "חיטה מלאה" מבלי לבדוק את האותיות הקטנות. וכשבודקים את האותיות הקטנות - התמונה משתנה. למשל תגלו שבתווית המזון כתוב שהחיטה המלאה היא רק אחוז קטן מכלל הקמחים שנמצאים בלחם. זה יכול לקרות גם במקרים של מאפים אחרים שמתיימרים להיות עשויים מחיטה מלאה. אז מה עושים? לא מסתפקים בכותרת אלא מסתכלים בתווית המזון ובודקים שהחיטה המלאה מופיעה ראשונה ברשימת המרכיבים, ואיזה אחוז היא כוללת מכלל הקמחים (ההעדפה היא כמובן ל-100%).

מה באמת אומרת תווית המזון
 

 

5. מופחת/דל קלוריות או מופחת/דל שומן או מופחת/דל כולסטרול

אתם עומדים מול המדף ורואים על אריזת אחד המוצרים הבטחה שהמוצר דל בקלוריות, שומן או כולסטרול. לא תעדיפו אותו על פני מוצר דומה שלא מבטיח דבר כזה? אבל העובדה שהמוצר דל במרכיבים מזיקים לא הופכת אותו לבריא, ועדיין ייתכן שהכמות שכן יש בו היא מעל הכמות שמומלץ לכם לצרוך במוצר אחד. בעצם, כאשר כתוב על מוצר שהוא דל/מופחת במשהו, הכוונה היא שהוא כזה רק בהשוואה למוצר דומה. מוצר שנחשב "דל" או "מופחת" אמור להכיל עד 2/3 מכמות הקלוריות/שומן/כולסטרול שבמוצר דומה. זכרו - מדובר בהשוואה למוצר דומה ולאו דווקא מוצר דל/מופחת ברכיב כלשהו בפני עצמו.

מה באמת אומרת תווית המזון
 

 

6. ללא סוכר

סוכר לבן הוא לא טוב לבריאות שלנו, ונדמה שיש אינספור מחקרים ומאמרים שמסבירים לנו זאת. מובן אם כך מדוע יותר ויותר מוצרים מתהדרים בתווית "ללא סוכר". אבל העובדה שאין סוכר במסטיק, במשקה או בממתיק שאנו צורכים, לא אומרת שהוא בריא יותר ממקבילו המלא בסוכר. תחליפי הסוכר כמו סכרין, אספרטיים ו-אסולפאם K חשודים כבר שנים רבות כחומרים רעילים, ויש לנו נטייה להתעלם מהם ולצרוך המון מהמוצר ה"דיאטתי" שמכיל אותם, כי "העיקר שאין סוכר". הממתיק היחיד שכרגע לא חשוד בגרימת נזק הוא סטיביה, וגם לגביו ארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא לעבור את הכמות היומית של 4 גרם לכל ק"ג ממשקל הגוף. ומה לגבי הכמות המומלצת של ממתיקים מלאכותיים? כדאי לצרוך כמה שפחות, ורצוי בכלל לא. אם אתם לא מוכנים לוותר על מוצרים עם ממתיקים מלאכותיים, הקפידו לא לצרוך יותר מ-30 מ"ג סכרין ליום, לא יותר מ-40 מ"ג אספרטיים לק"ג ממשקל הגוף ביום ולא יותר מ-9 מ"ג אסולפאם K לק"ג ממשקל הגוף ביום.

מה באמת אומרת תווית המזון
Sharon & Nikki McCutcheon
 

 

7. ללא שומן טראנס

שומן טראנס מופיע באופן טבעי בכמויות קטנות בבשר ובחלב בקר, אך אנו צורכים אותו בעיקר דרך מוצרים תעשייתיים, שם הוא נפוץ מאוד בגלל דרך עיבודם של שמנים צמחיים. שומן טראנס מסוג זה מזיק אף יותר משומן טראנס שנוצר באופן טבעי. הוא מעלה את הסיכויים למחלת לב כלילית, ידוע כ"סותם עורקים", ומחקרים חדשים קושרים אותו למחלות כרוניות שונות. בקיצור - אנחנו לא צריכים אותו, והוא אף מזיק לנו מאוד. לפי משרד הבריאות החוק מחייב סימון של קיום שומן טראנס במוצר כלשהו ברגע שיש בו לפחות 2 אחוז שומן טראנס. ומה אם יש פחות? אתם כנראה לא תדעו על כך. עם זאת, אם תאכלו כמות גדולה של מוצר עם שומן טראנס (כמו למשל חטיפים) ייתכן שבקלות רבה תעברו את המכסה היומית המומלצת, שהיא מקסימום 1 אחוז שומן טראנס מסך הקלוריות היומי. לכן בדקו היטב את רשימת המרכיבים ושימו לב אם מצוין שם קיומו של שומן הטראנס. אם לא מצוין כזה, שימו לב אם מצוינים ברשימת המרכיבים מרגרינה או שמנים צמחיים. בעוד שמנים צמחיים הם בריאים בצורתם הטבעית, בעיבוד תעשייתי הם הופכים כאמור לשומן טראנס ולכן כדי לוותר על המוצר או להקפיד על צריכה מועטה ממנו.  

מה באמת אומרת תווית המזון
 

 

8. מכיל אומגה 3

אומגה 3 היא אחת מ"כוכבות" התזונה הבריאה בשנים האחרונות. יש לה יתרונות בריאותיים רבים והיא נחשבת לאחד השומנים הטובים ביותר שאפשר להכניס לגוף. אלא שאומגה 3 היא שם כולל לשלוש חומצות שומן: אלפא לינואלית (ALA), איקוסאפנטאנואית (EPA) ודוקוסאהקסאנואית (DHA). שלושתן טובות לבריאות, אך דווקא השתיים האחרונות נחשבות למצטיינות במיוחד במניעת במחלות לב. ההמלצה היא לצרוך בין 1 ל-1.5 גרם ליום של אומגה 3, וכדאי לשלב בין 3 חומצות השומן. אז מה עושים? אם מוצר כלשהו מתהדר בכך שהוא מכיל אומגה 3, כדאי לחפש בתווית את המינון הכללי ואת פירוט החומצות. אם אתם לא מצליחים להגיע לכמות היומית, שקלו להשתמש בתוסף תזונה.

מה באמת אומרת תווית המזון
 
 
אם לסכם את העניין - אל תלכו שולל אחרי הצהרות וכותרות על האריזה - בדקו היטב מה מפורט בתווית המזון. בסופו של דבר, אין מנוס מהשורה התחתונה הבאה: מזון תעשייתי מעובד הוא פחות באיכותו ממזון לא מעובד, גם אם מוסיפים לו תוספים תזונתיים או מבטיחים לכם שהוא דל בחומרים מזיקים. עם זאת, צרכנות נבונה שכוללת תשומת לב לרשימת המרכיבים תאפשר לכם ליהנות ממנו מדי פעם בלי לשלם על כך מחיר כבד.   
 
מקור: גלי בן-דור
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.