נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
על מדף התבלינים של רובנו נמצא המלח השולחני, הפשוט והוותיק, בו אנו משתמשים בכל יום כמעט בכל מנה שיוצאת לנו מהמטבח. אך, במרוצת השנים עם התפתחות הבישול הקולינרי והגורמה, למלח השולחן הדק והזול נוספו סוגים חדשים ויוקרתיים של מלחי בישול ממקומות שונים בעולם. למרות שבכולם קיימת כמעט אותה הכמות של נתרן כלורי, התרכובת שמרכיבה אותו, ישנם הבדלים בין אופני השימוש שלהם. הכתבה שלפניכם תעשה לכם סדר בין סוגי המלח הקיימים המוכרים והפחות מוכרים, החל ממלח ים ורוד מההימלאיה או מלח ים קלטי מצרפת, כך שתוכלו להכיר את הייחוד וההבדלים השונים ביניהם. |
 |
מלח גס (מלח כשר)
המלח הגס מופק כמו המלח השולחני הדק, אך בניגוד למלח השולחני שמתמוסס בקלות, מלח זה בעל גבישים גדולים שמתמוססים לאט יותר בנוזל. המלח מיועד לכל סוגי הבישול אך בין היתר משתמשים בו להכשרת בשר (מכיוון שהוא סופח בצורה טובה נוזלים) וגם לכבישת ירקות. טבחים רבים אוהבים להשתמש במלח זה בגלל המרקם המחוספס שלו ומוסיפים אותו מעל למנות שונות. בעקבות דרך הייצור התעשייתית של מלח זה, כמו גם של המלח הדק, הערכים התזונתיים הקיימים בו, כמו מינרלים שונים, נעלמים והוא בסוף התהליך מורכב מכמעט 100 אחוזים של נתרן. בכל מקרה, המלח הגס נחשב לבריא יותר מהמלח הדק.
|
 |
מלח ים
שם זה הוא מונח כללי לכל אותם המלחים המופקים באמצעות אידוי מי ים, שיטה שנחשבת לאחת השיטות הסביבתיות והבטוחות ביותר להפקת מלח. מלח זה גם הוא בעל גבישים גדולים וגסים והודות לשיטת האידוי הטבעית נשמרות בו הכמויות המזעריות של מינרלים שקיימים בו, ובהשוואה לסוגי המלח השונים יש בו כמות גדולה של מגנזיום. מהמקורות הנפוצים למלח זה הם הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי.
מלח זה, נחשב לאיכותי במיוחד בגלל המרקם הגבשושי שלו, ושפים רבים מעדיפים אותו בגלל שהוא לא משתלט על טעמי המנה, הודות לגבישיו שמתמוססים לאט יותר (מאשר המלח הגס) ומתפצפצים בפה ובכך הם מדגישים אותם יותר ומעניקים לכל ביס טעם מרוכז ועשיר יותר. כמה ממלחי הים הטובים והיוקרתיים מיוצרים בצרפת ביניהם המלח הקלטי והמלח פלר דה סל.
מלח הים הקלטי
מלח זה מופק מהמים של הים הקלטי של חבל ברטאן שבצרפת, בשיטה עתיקת יומין בת 2000 שנים שהופכת אותו למעודן יותר, בגלל נוכחות קטנה של מים המשתמרת בו. הוא מזוהה בקלות בשל הצבע האפור הבהיר שלו וגבישיו הלחים. בנוסף לכך, בשיטה זו נשמרים כמות המינרלים (הקטנה אמנם) של המלח.
|
 |
|
מלח פלור דה סול - Fleur de sel (פרח המלח)מלח זה מופק גם הוא באותו אזור זה של צרפת, אך ייצורו נעשה בצורה ידנית וייחודית - על ידי איסוף השכבה העליונה הראשונה שמצטברת מעל לאמבטיית המלח גדולה. מלח זה שצבעו בצבע לבן בוהק, נחשב לאיכותי ביותר כשמדובר ביבולים של מלחי ים, והוא היקר מבניהם. מלבד השימוש בבישול, יש המשתמשים במלח הים לצרכים קוסמטיים כפילינג לגוף וכמלח אמבט. |
 |
מלח הימלאיה ורוד
סוג זה של מלח נחצב ממרגלות הרי ההימלאיה, באזור פקיסטן, ממחצבי מלח שמקורם בים פרהיסטורי שהתייבש לפני מיליוני שנים. ייחודו הראשון שנראה לעין הוא צבעו הוורדרד – שקוף של גבישיו. המלח הזה מופק בדרכים טבעיות, עדינות יותר מאשר השיטות התעשייתיות האחרות של הפקת המלח, ולכן הכמויות הקטנות של המינרלים החיוניים שמצויים בו כמו מגנזיום, סידן ואשלגן נשמרות בו והופכות אותו למעט בריא יותר. הוא בעל טעם מעודן יותר מהמלחים האחרים ובשל צבעו המיוחד מרבים לפזר אותו מעל למנות שונות.
יש המשתמשים בחתיכות גדולות ממנו בתור מעמדים לנרות, כמו מנורות הוליסטיות שאמורות לטהר את הסביבה מאנרגיות שליליות. המקור לצבע הוורדרד נובע מהכמויות הזעירות של החלודה שנמצאת במכרות המלח הזה אך עם זאת, מדובר בכמות זניחה אשר נחשבת בטוחה לצריכה. ניתן להשיג אותו בחנויות טבע ובחנויות בוטיק ומחירו יקר יותר מאשר המלחים האחרים.
|
 |
|
|
מלח שחור
מלח זה הידוע גם בשמו קאלה נאמק (Kala Namak), נכרה בהודו מגבישים שחורים אדמדמים שבסופו של דבר, בצורתו כמלח בישול, הופכים לאבקה ורדרדה – אפורה בעלת ריח חזק של גופרית, בעקבות התכולה הגבוהה של חומר זה בו. למי שאינו רגיל לצרוך מלח זה הריח יזכיר, באופן לא מערר תיאבון כלל, ריח של ביצים סרוחות. במטבח של מדינות דרום אסיה כמו בנגלדש, הודו ופקיסטן נעשה במלח זה שימוש נרחב, אשר אותו מוסיפים לסלטים, מנות בישול ואף למנות פירותיות שונות. בשנים האחרונות הוא החל לצבור פופולריות בארצות הברית בקרב שפים טבעונים המשתמשים בו כתחליף לטעם המקורי של ביצים, למשל בתור תבלין לסלט טופו בטעם סלט ביצים.
|
 |
מלח איראני כחולמנוקד בגבישים כחולים, המלח האיראני הוא בין המלחים היפים והנדירים בעולם שקיימים באופן טבעי. מקורו, כפי שמתגלה מהשם הוא ממחצבי המלח של איראן, ובתוצרתו הסופית הוא מתקבל כגבישי מלח שבהם נשמרה כמות המינרלים הטבעית שלהם. טעמו של המלח ייחודי ואניני הטעם שבינינו יוכלו להבחין ברמיזות מתקתקה כאשר יאכלו ממנו. צבעם הכחול של הגבישים המנקדים אותו נובע מהדחיסות הרבה שלהם. מלח זה ניתן לרכוש גם כן בחנויות הבוטיק השונות. |
 |
|
יש לציין כי באופן כללי צריכה מרובה של מלח (נתרן) מכל סוג אינה בריאה, ולכן גם אם בחלק מהמלחים יש כמויות של מינרלים חיוניים וטבעיים, אין זה אומר שכדאי לצרוך אותם בכמות גדולה יותר. עם זאת, אין זה אומר שצריך להימנע לחלוטין ממלח - שכן גם הוא עצמו חיוני וחשוב לגוף. הפתרון האופטימלי לשמירה על גופכם מפני אכילת יתר של מלחים היא בראש ובראשונה הימנעות ממוצרים מעובדים שכן באלו מוסיפים כמויות גדולות מאוד של נתרן, שעלולות להזיק. |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: