print header

חרדה חברתית, פחד קהל והקשר לדימוי וביטחון עצמי

 
האם אתם סובלים מחרדה חברתית? האם היא מנתבת את הקריירה, היחסים ובכלל את כל התנהלותכם בחיים? מאמר זה מתאר תופעה נפוצה הקרויה חרדה חברתית, ומטרתו היא לשפוך אור על התופעה ועל היבטיה השונים הבאים לידי ביטוי אצל כל אחד מאיתנו בדרך שונה ובמינון שונה. אם כן כיצד בא הדבר לידי ביטוי והאם הוא חלק מהדימוי העצמי שלנו? על זאת ועוד בהמשך הכתבה.
 
Will Marlow
 
לידיעתכם ישנו אחוז גבוה מאוד באוכלוסייה הסובל מקשיים חברתיים, ורבים נוספים אשר נוטים לפתח בבסיסם חרדה חברתית, פחד במה או חרדת במה. חרדה חברתית עלולה להתפרץ בכל גיל, ולרוב הדבר מגיע בזמנים בהם הביטחון העצמי נפגע או נמצא במצב מעורער. החרדה החברתית מורגשת אצל האדם בעיקר כאשר הוא נמצא בסיטואציה חברתית ומרגיש עצמו במרכז. בחרדה חברתית עולות מחשבות "שליליות" אשר גורמות לפוביה החברתית להתעצם מאוד ולהביא את האדם לתחושות בלתי נסבלות. מחשבות יקבלו גוון של חשדנות כגון : מדברים עליי, צוחקים ממני, רואים שאני מתבייש או נלחץ וכיוצא באלו.
 
 

קטגוריות חרדה חברתית:

החרדה החברתית מחולקת לקטגוריות שונות הנבדלות ביניהן במספר פרמטרים ובהן הסוג והעצמה של החרדה:
 
חרדה חברתית בעצמה קלה: מורגשת במצבים מסוימים אך עם זאת אינה פוגעת בשגרת חייו של האדם בעל הפחד החברתי ואיננה משתקת את חייו או מונעת ממנו למעשה מצבים חברתיים בצורה פתולוגית.
 
חרדה חברתית בעוצמה בינונית: מדובר כאן בעוצמה כזאת אשר מונעת מהאדם לעשות חלק מהדברים הנורמטיביים אשר בני אדם ללא חרדה חברתית עשויים לעשות. עוצמה כזו של חרדה חברתית כבר פוגעת בשגרת חייו של האדם במספר מישורים כגון המישור החברתי, המישור המקצועי והמישור הבין- אישי.
 
חרדה חברתית בעוצמה גבוהה: כאן מדובר במקרים קיצוניים של חרדה חברתית העלולה לפגוע קשות בחייו של האדם במישורים רבים, ובכך בעצם היא פוגעת בשגרת חייו של האדם עם החרדה החברתית. המישורים עלולים להיות קשורים לתחום החברתי, הזוגי וגם לקריירה, למשל במצבים בהם יש לעבוד מול קהל או לחלופין מול עובדים נוספים.
 
 
 
כפי שציינתי לעיל חרדה חברתית אמנם מתחלקת לקטגוריות ועוצמות שונות, אך בנוסף לזאת החרדה באה לידי ביטוי באופנים שונים. אני נתקל בעבודתי במטופלים רבים אשר הקשיים החברתיים שלהם באים לידי ביטוי באופנים שונים כגון: חלק מהסובלים מחרדה חברתית הנם בעלי פחד קהל, חלקם בעלי פחד לדבר בקבוצה, חלקם בעלי קושי לדבר עם אנשים בטלפון, בעלי פחד לדבר עם אנשים זרים, בעלי פחד לדבר עם בני המין השני ואפילו בעלי חשש לפנות לאדם אחר באמצעות המדיה הדיגיטלית.
 
כפי שאתם מבינים הקשיים הם רבים ומגוונים, אולם בסיסם הוא מרכזי והוא החשש או הפחד המתעצם ועולה אצל האדם בעל החרדה החברתית כאשר הוא נמצא באינטראקציה עם האחר. יש לסייג ולומר כי לעתים חרדה חברתית לא באה לידי ביטוי מול אנשים קרובים ובכללותם בני משפחה מקרבה ראשונה ושנייה.
 

חרדה חברתית - סיבות:

הסיבות לחרדה חברתית או הגורמים לפחד החברתי הן רבות ומגוונות. קשה לשים את האצבע במדויק על מה מוביל אדם כזה או אחר לפתח חרדה חברתית, ובאותה מידה קשה לשים את האצבע על איזה גורם יתפתח לפחד קהל ואיזה יוביל לקושי חברתי אחר. ניתן לומר כי ישנו בסיס תורשתי גנטי לכך שאדם מפתח חרדה, שכן ניתן למצוא קשר הסתברותי ישיר בין בני משפחה מדרגה ראשונה ושנייה שיפתחו חרדה.
 
בנוסף אני למד כי הרבה מדפוסי ההתנהגות והחשיבה של האדם מושפעים רבות ומעוצבים מלמידה וחיקוי התנהגותי של הורינו, ולכן עובדה זאת מאששת את אמירתי כי הבסיס, מעבר להיותו גנטי, אף נלמד ונרכש התנהגותית. זאת אומרת שלרוב נמצא כי אדם בעל חרדה חברתית יהיה בן להורים עם קשיים חברתיים. אולם כמו בכל הכללה אין הדבר חד משמעי אלא מדובר בסבירות גבוהה. יש לקחת בחשבון כי חרדה חברתית ופחד קהל שייכים לקבוצה נרחבת יותר של הפרעות חרדה, אשר למרבה המזל יש להן פתרון טיפולי מוכח ואפקטיבי ביותר.
 
Frédéric Poirot
 

חרדה חברתית - פחד קהל:

חרדה חברתית מוגדרת גם כפחד קהל או "פוביה חברתית". חרדה חברתית מאופיינת בפחד, חשש או דאגה משלל מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. החרדה החברתית גורמת לסובלים ממנה להימנע מאותם מצבים על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או ינהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת.
 
 
ניתן לבחון את עצמכם ולבדוק האם אתם סובלים מחרדה חברתית בעזרת שאלון ליבוביץ:
 
הוראות:
בתשובותיך לסולם הבא, התייחס/י לשבוע האחרון, כולל היום. אם אחד מהמצבים לא התרחש בשבוע שעבר, דרג/י אותו בהתאם לאיך שאת/ה חושב/ת שהיית נוהג/ת במצב זה. לגבי כל מצב דרג/י הן את מידת הפחד או החרדה שהרגשת, והן את התכיפות בה את/ה נמנע/ת מהמצב. 
 
רמת פחד או חרדה: 0. כלל לא 1. מעט 2. בינוני 3. רב מאד
הימנעות: 0. אף פעם 1. לפעמים 2. לעתים קרובות 3. בדרך כלל
ניתן גם ללחוץ כאן ולהוריד למחשב קובץ וורד עם הטבלה אותו ניתן למלא בקלות ואף להדפיס.
 
המצב רמת פחד/חרדה הימנעות
1. להשתמש בטלפון בנוכחות אנשים.    
2. להשתתף בפעילות בקבוצה קטנה.    
3. לאכול בנוכחות אנשים.    
4. לשתות בנוכחות אנשים.    
5. לדבר עם בעל סמכות.    
6. לפעול, להופיע או לדבר בפני קהל.    
7. ללכת למסיבה.    
8. לעבוד כשצופים בך.    
9. לכתוב כשצופים בך.    
10. לדבר בטלפון עם מישהו שאינך מכיר היטב.    
11. לדבר פנים אל פנים עם מישהו שאינך מכיר היטב.    
12. לפגוש אנשים זרים.    
13. להשתין בבית שימוש ציבורי.    
14. להיכנס לחדר שבו כבר יושבים אנשים.    
15. להיות במרכז תשומת הלב.    
16. לדבר בפגישה ללא הכנה מוקדמת.    
17. להבחן במבחן שבודק את כישוריך, מיומנותך או ידיעותיך.    
18. לבטא אי הסכמה כלפי מישהו שאינך מכיר היטב.    
19. להסתכל "ישר בעיניים" של מישהו שאינך מכיר היטב.    
20. לנאום לפני קהל (נאום שהוכן מראש).
   
21. לנסות ליזום מפגש למטרה רומנטית/ מינית.    
22. להחזיר מוצרים לחנות כדי לקבל החזר כספי.    
23. לערוך מסיבה.    
24. להתנגד לאיש מכירות "לחצן".    
 

חישוב התוצאות של עוצמת החרדה החברתית:

55-65 - חרדה חברתית קלה
65-80 - חרדה חברתית בולטת
80-95 - חרדה חברתית קשה
מעל 95 - חרדה חברתית קשה מאוד
 

טיפול בפחד קהל - טיפול חרדה חברתית:

הטיפול בחרדה חברתית והטיפול בפחד קהל הנו טיפול קצר מועד וממוקד מטרה. הטיפול המומלץ ביותר כיום, הן על הספרות המקצועית הרפואית והפסיכולוגית, הנו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בפחד קהל ובחרדה חברתית. יש הסוברים כי הטיפול בחרדה חברתית צריך להיות משולב עם טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, ומחקרים מעידים כי שילוב של טיפול תרופתי לצד טיפול נפשי במצבים של חרדה חברתית קשה, מהווה את הפלטפורמה האופטימלית ביותר לטיפול בחרדה זאת.
 
Ekta Parishad
 

טיפול בחרדה ובפוביה חברתית - סיכום:

המאמר שקראתם מטרתו לתת הבנה נרחבת יותר למי שסובל מחרדה חברתית ופוביה חברתית. המאמר מתאר את תופעת החרדה החברתית לצד הסיבות לחרדה ולפחד חברתי ולצד שאלון לבדיקת חרדה חברתית. במידה ואתם חושדים שאתם סובלים מהתופעה ושהדבר משבש את חייכם, חשוב לזכור שהטיפול בחרדה חברתית הנו טיפול קצר וממוקד אשר מסייע רבות לאדם הסובל מחרדה ומסייע רבות לשיפור חייו.
 
הכותב הוא פסיכותרפיסט מומחה, מטפל התנהגותי קוגניטיבי, מנהל מערך הטיפול הרגשי בעיריית חולון לילדים ונוער ומדריך מוסמך מטעם איט"ה.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.