רובנו מכירים מילים מסוימות בשפה העברית שמקורן בשפות זרות, כמו למשל המילה "אחלה" בערבית או המילה "אוקיי" באנגלית, אבל שורשיהן של המילים הבאות, בהן אתם משתמשים באופן קבוע, הולכים להפתיע אתכם! מתוך מגוון רחב של שפות שונות כמו טורקית, גרמנית, פולנית ויידיש, חדרו לתוך השפה העברית מילים מוכרות ויומיומיות ונטמעו בה כל כך טוב, עד שהפכו את שפתנו לרב גונית, עשירה ומיוחדת במינה! הכתבה הבאה תציג לפניכם קיבוץ גלויות שלם שנמצא רק במילים.
1. תכל'ס
הצליל של המילה הזאת ודרך הגייתה אולי יתעתעו בכם ויגרמו לכם לחשוב שמדובר במילה שמקורה בשפה הערבית, אבל למעשה היא מגיעה אלינו מן השפה היהודית האירופאית המאיימת להיכחד – היידיש. משמעות המילה היא: למעשה; בפועל; "העניין המרכזי". הפרט המעניין במילה זו הוא שמקורה הוא בכלל מן השפה העברית - ושורשיו במילה "תכלית", בעלת המשמעות הדומה, שחדרה לשפת היידיש, קיבלה את ההגייה המיוחדת שלה וחזרה אל השפה העברית בצורתה החדשה.
2. צימר
אחד מסוגי החופשות הנחשבות אולטימטיביות בצפון הארץ הוא כמובן השכרת צימר כפרי ומפנק לכמה לילות. ובכן, כנראה שכך חשבו גם הגרמנים שהגו את המילה הזו; המילה הגרמנית "צימר" (Zimmer) משמעותה חדר, ובאזורים הכפריים שבגרמניה הפכו התושבים את בתיהם לבתי הארחה למטיילים, ותלו על דלתותיהם שלטים בהם היה כתוב "צימר פריי" (חדר פנוי). את המילה הזאת אימצנו אנו לתיאור בית נופש כפרי.
3. פראייר
פראייר, אותו כינוי שאף אחד לא רוצה לזכות בו, מושרש אמנם עמוק בתרבות הישראלית, אך מקורו טמון הרחק באירופה, ככל הנראה בגרמניה ובפולין. יש הטוענים שהמילה הגרמנית "Freier", שמשמעותה אדם שמחזר באופן עיוור אחר אישה עד כדי כך שהיא מנצלת אותו, הוא המקור שלה. אחרים סוברים שמדובר בפירוש למילה הפולנית "פראייר" שמשמעותה פנוי, חופשי; בהקשר זה של המילה, אדם שהוא פנוי ממעשים יכול להיות מנוצל על ידי אחרים על חשבונו.
4. מנגל
אולי בעינינו אנחנו נחשבים למומחים בצליית בשר על המנגל, אבל כנראה שמודל החיקוי שלנו במקרה הזה הוא דווקא מטורקיה. מקור המילה "מנגל" (Mangal) מגיע מהשפה הטורקית, ומשמעותו כירה שבה שמים גחלים לוהטות לחימום ולצליית מזון. המקור הראשוני של המילה הוא מהשפה הערבית, מהמילה "מנקל", המגיעה מן השורש נק"ל ומשמעותה "להעביר" - כלומר כלי נייד, שאפשר להעבירו.
5. סבטוחה
"איזה סבטוחה!" זה צמד המילים שסביר להניח שנוציא מהפה כשניתקל במקום מבולגן מאוד או במצב מתוסבך במיוחד. אם תהיתם מהיכן הגיעה המילה המשעשעת סבטוחה, תתפלאו אולי לדעת שהמקור שלה הוא מהשפה הרוסית, שם משמעותה דומה לזו שאנו אימצנו - תוהו ובוהו, תסבוכת, מהומה.
6. מברשת
מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, החליט לאמץ למילה מברשת את הצליל של המילה הגרמנית "Bürst" בעלת אותה המשמעות. את הצלילים המופקים בעת אמירת המילה הזו הוא עיבד, ומהם יצר מילה בעלת מצלול דומה. הוא הפך את הצלילים הללו גם לשורש של הפעולה עצמה - ב.ר.ש, על כל הטיותיו.
7. אווירון
עד כמה שהמילה אווירון נשמעת לנו כבעלת מקורות עבריים טהורים, בעיקר בזכות דמיונה הרב למילה אוויר, מקורה בכלל בשפה הצרפתית. המילה "Avion", שפירושה הוא מטוס, חדרה אל השפה העברית, ועל פי הצליל שלה נוצרה המילה בעלת אותה המשמעות - אווירון.
8. קיוסק
עוד מהמאה ה-19 ועד היום, ברחבי טורקיה פזורים מבנים קטנים ובודדים עם חלון קטן שמשקיף לרחוב, דרכו האיש שנמצא בהם היה מוכר את מרכולתו לעוברים ושבים. שמו של מבנה שכזה בשפה הטורקית הוא "koshk", ומקורו הראשוני מהשפה הפרסית. צליליה של מילה זו התאימו להפליא לגרסה הישראלית שלנו לאותם המבנים, שהפכה למילה "קיוסק".
9. נירוסטה
המילה "נירוסטה", בה אנו מרבים להשתמש כשאנו רוצים לומר "פלדת אל־חלד", היא למעשה מעין ראשי תיבות של צירוף המילים הגרמני: פלדה שאינה מחלידה - "Nichtrostenden Stahl". המילה הגרמנית הזאת, "Nirosta", הפכה לשם המסחרי והרשום של חברת Krupp הגרמנית שמייצרת מוצרי פלדת אל חלד שכאלו.
10. פיג'מה
למרות שפריט לבוש אהוב ונוח זה מסמל את זמן השינה, משמעותו המקורית, שמגיעה מהשפה הפרסית העתיקה, היא לאו דווקא בגד לשינה, אלא לבוש רגיל, או יותר נכון לבוש לרגל. המילה "Pae" בפרסית כוונתה "רגל", ואילו המילה "Jamah" מתורגמת כ"לבוש", כך שכנראה שהמשמעות המקורית של המילה פיג'מה הייתה בכלל "גרביים".
11. פיספוס
לפספס משהו זה לא נחמד כלל, כולנו יודעים, אולם מתברר שצליליה של המילה הזו, שמקורה בשפה הערבית, נוצרו במכוון כדי לגרום לאנשים לפספס. הלחישות "פסס...פסס" נודעו להוציא מתחרה כלשהו מריכוז, כנראה במשחקים תחרותיים, ובכך לגרום לו להחטיא את היעד. מכאן משמעות המילה היא: לא לפגוע במטרה וכמו כן גם להחמיץ דבר מה.
12. קלסר
המילה "קלסר" - אותו סוג של תיקייה השומר על הדפים שלנו ומאפיין בעיקר את תקופת הלימודים בבית הספר - דומה במובהק למילה הצרפתית "Classeur" בעלת אותה המשמעות, שהיא למעשה המקור שלה. ייתכן ומחיי השפה העברית אהבו במיוחד את הצליל של מילה צרפתית זו, מבין שאר המילים הלועזיות המתארות אותה, ובחרו בה.
13. צ'ופצ'יק
כיצד מילה זו, שכל כך כיף להגות, הגיעה לשפה העברית אתם שואלים? מתברר שמהשפה הרוסית - מן המילה "צ'ובּצ'יק", שמשמעותה המקורית היא קווצת שיער קטנה, כמו תלתל קטן שמזדקר בקדמת הראש. אנו שינינו במקצת את הפירוש, ובמקום קווצת שיער קטנה הפכנו את המשמעות לבליטה קטנה המשמשת כקצה של חפץ כלשהו.
14. שכל
החוכמה נתפסה עוד בעת העתיקה, אלפי שנים לפני הספירה, כתכונה עילאית שיש לכבדה ולציינה, זאת באמצעות המילה "siklu" שפירושה "חכם" ומקורה בשפה האכדית העתיקה. מילה תנ"כית זו חדרה בסופו של דבר אל השפה העברית וממנה נוצרו המילים "שכל", "משכיל" וגם השורש שלהן - ש.כ.ל.
15. אסלה
האסלה שנמצאת בכל תא שירותים, ובה אנו משתמשים בכל יום, קיבלה את שמה מהשפה הלטינית (Sella). מילה זו אינה דווקא מתייחסת למה שאנו עושים בזמן שאנו נמצאים בשירותים, אלא לפעולת הישיבה עצמה, ובהתאם פירושה הוא למעשה: כיסא או מושב.
16. פוך
אין כמו להתכרבל בפוך המחמם בזמן החורף, כפי שוודאי יסכימו אתכם הפולנים, שבמדינתם עונת החורף היא קשה במיוחד. משמעות המילה פוך (puch), שמקורה בשפה הפולנית, היא פלומת אווזים שמשמשת למילוי שמיכות וכרים, בדומה לשמיכות פוך הנוצות שלנו.
17. חלטורה
מי מאיתנו לא עבד אי פעם בעבודה מזדמנת? המילה "חלטורה", שמקורה בשפה הרוסית (халтура), היא המילה שהולמת במדויק את העבודה הזמנית והלא מחייבת, שלרוב נעשית בצורה מהירה ולעיתים אף רשלנית – רק כדי לבצע אותה וללכת. מילה זו מגיעה מעולם התיאטרון הרוסי, בו הופעה חד פעמית או זמנית שנעשית מחוץ למסגרת התיאטרון נקראת "חלטורה". ממילה זו צמח גם הפועל "לחלטר".
18. אבטיח
האבטיח מציף אותנו בכל קיץ ורכש לעצמו פופולריות עוד בימים הקדמוניים של תקופת התנ"ך, כפי שניתן להבין מפסוק י"א שבספר במדבר: "זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים". ככל הנראה מקורו של מונח זה הוא מהשפה המצרית הקדמונית, אז החדירו את שמו המצרי של הפרי - "baţţich", שדומה בצליליו למילה "אבטיח" - אל תוך העברית.
19. פלומה
נראה כי המילה "פלומה" לא הייתה יכולה להתאים יותר לתיאור השיער העדין שמכסה אזורים מסוימים בגוף בני האדם או בעלי החיים, ושנמצא אפילו על פירות (כמו באפרסק למשל). מקור המילה הוא מהשפה הלטינית, והוא נכתב בדיוק אותו הדבר - "pluma". פירוש מילה זו הוא נוצות רכות וקטנות שנמצאות לרוב בחלקם התחתון של ברווזים ועופות אחרים.
20. מלצר
אנו אולי נוהגים להקל ראש בעבודת המלצר שמגיש לנו את האוכל במסעדה, ולא להעריך אותה מספיק – אולם לפי משמעותה המקורית של המילה, שלקוחה מתוך השפה האכדית, המלצר הוא גם שומר, משגיח. כנראה שלא בכדי החדירו את המילה העתיקה הזו לשפה העברית בהקשר לתחום הקולינריה והמסעדנות, מכיוון שבין יתר תפקידיו, המלצר אמון לשמור על כך שנהיה מרוצים בזמן שהותנו במסעדה ושנקבל את מבוקשנו כנדרש.
21. שניצל
למרות שמדובר לדעת רבים במאכל ישראלי מאוד שנפוץ בבתים בכל רחבי הארץ, שמו של השניצל מגיע מהשפה הגרמנית ופירושו "פרוסה קטנה". השם אומץ על ידי הפילדמרשל רדצקי מאוסטריה, שהביא את המנה מאיטליה לממלכת אוסטרו-הונגריה, בה הוענק לה השם ווינרשניצל (Wienerschnitzel) לתיאור בשר עגל, עטוף בפירורי לחם, מטוגן בחמאה או שומן שמוגש לצד תפוחי אדמה.
22. פאזל
המילה העברית "תצרפיםי" כמעט ולא נמצאת בשימוש, וזאת פשוט משום שהפאזלים כבשו לא רק חדר המשחקים של הילדים שלנו, אלא גם את השפה שלנו. המילה פאזל נולדה ככל הנראה בשפה הצרפתית במילה pusle שמשמעותה "לבלבל". משם המילה התפשטה לכל העולם וכיום היא קיימת באנגלית, בעברית ובעוד שפות רבות אחרות, למרות שהיא טכנית לא שייכת אליהן.
23. בלגן
מקורה של המילה הזאת הוא בשפה הפרסית, שם הוגים אותה בצורה מלאה יותר: בָּאלָא-חָ'אנֶה. המילה נקלטה בשפה הטורקית ונהגתה "בלה האן", ומשם נדדה ואומצה גם לרוסית, במשמעות מחסן, ובהגייה "בלגן", שהיא זו שגם נהוגה בארץ ונכנסה לשפה העברית במקביל לעליות הראשונות. המשמעות המקורית של המילה היא מרפסת או עליית גג, ולאורך השנים בגלל האופן שבו אנשים מאחסנים חפצים במוקמות האלה, היא התרחבה לכל מצב של אי סדר.
24. דמקה
אחרי שכבר דיברנו על השניצל הישראלי הגיע הזמן לשבור מיתוס בנוגע לשמו של משחק אהוב ומוכר מאוד בארץ, שגם הוא בעצם דוגמה לשימוש של מילים לועזיות בעברית. רוב החוקרים סבורים שמקורותיו הקדומים של המשחק הם במצרים העתיקה. שמו היה "באס" שפירושו במצרית קדומה "גברת". המשחק צבר פופולריות בצרפת במאה ה-17, ומשם מגיעה המילה דמקה, שהיא צרפתית "בתיווך" רוסית: "דאם" שבתרגום לעברית פירושה גם כן "גברת", והסיומת "קה" שברוסית מעידה על נקבה.
25. קפוצ'ון
דבר ראשון נבהיר שהמילה קפוצ'ון, שאת מקורותיה, מיד נסביר, מתארת רק את כיסוי ראש המחובר לבגדי חורף שונים ולא בגד מסוים בהכרח. בעברית, המקבילה התקינית לקפוצ'ון היא ברדס, והמקור של המילה בה אנו משתמשים לרוב הוא לא בשפה העברית אלה בצרפתית. במקור מבטאים אותה עם ש' (קפושון), אך בדומה למילים רבו שנדדו לשפה האנגלית ומשם אל העברית, ה-ש' הפך לצ' בדיוק כפי ששארלס הפך לצ'ארלס.
מאיפה חדרו הכי הרבה מילים לועזיות לשפה העברית?
בתקופות שונות חדרו לשפה העברית מילים שהושפעו מתהליכים כמו גלי העלייה לארץ, שינויי שלטון בארץ ישראל, התפתחות הגלובליזציה, וכמובן גם ההיסטוריה העשירה של בני ישראל בעת העתיקה. על פי האקדמיה ללשון העברית, מספר רב מאוד של מילים חדר לעברית מהשפות הבאות:
-
יוונית: אוויר, אלכסון, בסיס, וילון, זוג, גרוטה, פסנתר, כרטיס, סימן, פזמון, קובייה, בימה, פרגוד, פרוזדור, סנהדרין, ספוג, אפרכסת, דפוס, נרתיק, עוגן ועוד.
-
ערבית: קוטב, מרכז, אופק, הנדסה, צדף, תאריך, אחלה, יאללה, סבבה, מנגל (מַצְלֶה), כיף, טבון, בלטה (אריח רצפה, מַרְצֵפָה), ואדי, חמולה ועוד.
-
אנגלית: גימיק, הפנינג, אגזוז, אייטם (פריט, ידיעה), אינטרקום, באולינג (כדורת), ברמן (מוזג), ג'ט לג (יעפת), האקר (פַּצְחָן), פְלֵשׁ (הֶבְזֵק), טוסטר (מַצְנֵם), טיפ (תֶּשֶׁר) ועוד.
-
צרפתית: שף, בגט, בוטיק, גורמה, גורמט, קלסר, קלישֶׁה ("קלישאה"), דז'ה וו, בגאז' (תא מטען), סינמטק, קורקינט, ביסקוויט, פסאז' (מִפְלָשׁ, מעבר), בז', גובלן ועוד.
-
ארמית: אבא, אימא, סבא, סבתא, אגב, גיחוך, בדיחה, בעיה, ברנש, זוטר, כורסה, חירות, חריף, כגון, אתר, לְאַלְתַּר, מלעיל, מלרע, נזק, סְרָק ועוד.
עכשיו, לאחר שאתם מכירים את מקורם של כל המילים הכל כך נפוצות הללו, תוכלו להגיד אותן כשאתם מבינים את המשמעות שעומדת מאחוריהן ואת המקומות מהם באו. שתפו את הידע הזה עם חבריכם, כי תמיד מרתק לדעת ולהכיר את שורשיה של השפה העשירה והיפה שלנו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: