סוף הבית השלישי - מאמר מעניין מאת נחמיה שטרסלר

את הבית הראשון החריב נבוכדנאצר מלך בבל,
שדיכא את המרד שפרץ נגדו והגלה את רוב העם לבבל.
את הבית השני החריב טיטוס, שדיכא את המרד הגדול,
לקח לרומא שבויים רבים והם נמכרו לעבדים.
את הבית השלישי לא תחסל שום מעצמה עולמית.
נשרוד בסכסוך עם הפלסטינים ואף מול איומי הגרעין של איראן.
אך יחסל אותנו הקרע ההולך וגדל בתוך הארץ בין הציבור החילוני לציבור החרדי.
זאת טרגדיה יוונית שסופה ידוע.
מדובר במאבק בין שתי תפישות עולם סותרות, שאינן יכולות לגור בצוותא.
מאבק בין התפישה הדמוקרטית, הדוגלת בחופש הפרט, בהומניזם, בשוויון ובערך העבודה, לבין התפישה החרדית, המחייבת כל יהודי לחיות על פי ההלכה והשולחן ערוך ולבוז למדינההחילונית, לחוקיה ולערכיה.
זאת הסיבה העמוקה למהומות שהיו באחרונה בירושלים
בגין פתיחת חניון ספרא בשבת ופרשת האם המרעיבה.
כי ברגע שמזלזלים בחוקים של המדינה הציונית אפשר לכנות את השוטרים"נאצים",
לשרוף עגלות אשפה, לעקור רמזורים ותיבות בקרה וליידות אבנים
בעובדי העירייה - וגם להרגיש טוב, כידפקת את הכופרים.
בחור ישיבה אחד סיפר לי, ששאל רב אם מותר לו לקנות כרטיס נוער ב"אגד"
אף על פי שעבר את גיל 18; "הרי זה גזל מאגד", אמר.
הרב לא חשב הרבה וענה, שאגד ממומנת על ידי הממשלה, והממשלה גוזלת מסים,
ולכן מדובר בסך הכל ב"החזר גזל".
לכן זה  לדעת, שהספינה שלהם עומדת מותר.
 זה בדיוק הצידוק להעלמות המס רחבות ההיקף ברחוב החרדי.
החרדים חיים באווירה של זלזול עצום בחילונים.
הם אינם מבינים איך החילונים מסכימים לוותר על עקרונותיהם תמורת אחיזה בשלטון.
האמת אף גרועה יותר. כי החילונים עוצמים עיניים ואינם רוצים להתרסק אל מול קרחון עצום.
לחרדים יש סדר יום מאורגן.
הם יודעים בדיוק מה הם רוצים: לספק לציבור שלהם את תנאי החיים הטובים ביותר,
על חשבון החמור החילוני.
שהוא יעבוד קשה, ישלם מסים וגם יקריב את נפשו בצבא
- כי בכל זאת מישהו צריך להגן על הגבול.
הם עצמם לא יעבדו ולא ישרתו, אלא רק יסחטו.
הם יוציאו כמה שיותר תקציבים מהממשלה וכמה שיותר תרומות מחו"ל -
בדיוק כמו דרך החיים של היישוב הישן.
הציבור החילוני, ברוב טיפשותו, עוזר לתהליך המסוכן הזה.
הוא מעניק תקציבים למערכת החינוך העצמאית של החרדים אף שמלמדים שם רק תלמוד; לא מתמטיקה, לא אנגלית, לא מדעים, לא היסטוריה ולא אזרחות -
שהיו מאפשרים עבודה מכובדת ויציאה ממעגל העוני.
הציבור החילוני הוא ציבור מתאבד,המסכים לממן (באופן עקיף)
גם את תעשיית החזרה בתשובה ההולכת ומתרחבת.
האוכלוסייה החרדית היא כ-10% מאוכלוסיית המדינה,
אבל מספר ילדיהם בכיתות א' מגיע ל-25% מסך כל התלמידים.
כלומר, כוחם רק ילך ויגדל, ויום יבוא ולא יהיה אפשר להקים ממשלה בלעדיהם.
אבל ככל שמספרם יגדל כך יגבר הכעס על השתמטותם מצה"ל ויגדל הפער הכלכלי בינם ובין החילונים - כי התמורה להשכלה ולידע רק גדלה.
החילונים יצטרכו לפרנס אוכלוסייה הולכת וגדלה, שאינה עובדת.
לכן תהיה הכבדה בנטל המס, באגרות, בארנונה ובהיטלים.
החמור החילוני יצטרך לעבוד קשה יותר ולשלם מס גבוה יותר כדי לממן את החרדים.
אך גם לכוחו של חמור יש גבול.
הצעירים החילונים בעלי ההכנסות הגבוהות יכרעו ראשונים תחת נטל המסים.
הם ירדו מן הארץ. יזמים יחפשו מקום אחר, עובדי היי-טק ועובדי כפיים ילכו לרעות בשדות זרים.
לכן יהיה צורך להעלות את נטל המס על כל מי שיישאר, ואז צעירים נוספים יעזבו,
וכך הלאה והלאה - עד שהחלום הציוני יטבע.
ממדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה יישאר יישוב חלש, חרדי ברובו,
החי מכספי חלוקה, תרומות ומעשרות.
בשביל זה לא יהיה צורך בנבוכדנאצר או בטיטוס. אנו מחסלים את הבית השלישי במו ידינו.