זני השועלים היפים בעולם

השועלים נתפסו מאז ומתמיד כחיה ערמומית ומסתורית על פי סיפורי הפולקלור שעוברים מדור לדור, אך לאורך ההיסטוריה נעשה עוול בנוגע ליצורים הכלביים התמימים. אין הם חכמים או ערמומיים יותר מטורפים אחרים, וזנים מסוימים אף ניתן לביית, אם כי רק על ידי מומחים מאומנים. בכתבה הבאה תכירו כמה מהזנים היפים והמרשימים ביותר של השועלים, ולצפות בתמונותיהם המקסימות.

פנק (שועל המדבר)

החמודון הקטן הזה הוא השועל הקטן ביותר בטבע, אך זריזותו עוזרת לו לתפוס חרקים למאכל מבלי להבהיל אותם עם תנועות מיותרות. אוזניו הגדולות עוזרות לו לווסת את חום גופו, ומספקות לו יכולת שמיעה מדהימה, המאפשרת לו לאתר את תנועות הטרף שלו אפילו אם הוא מסתתר מתחת לחולות המדבר.

פרוותו הבהירה עוזרת לו להחזיר את אור השמש ביום, ושומרת על חום גופו בלילה. אזור מחייתו הוא צפון אפריקה, ואם תרצו לראות כמה מהם, תוכלו למצוא אותם בחולות סיני, ולעיתים רחוקות אפילו במדבר של ארצנו הקטנטונת. 

שועל מצוי (שועל אדום)

השועל המצוי הוא הגדול ביותר, וכן המין המגוון ביותר מבין מיני השועלים הרבים. השועל המצוי הוא צייד זריז שיכול לקפוץ מעל לגובה 2 מטר. הוא אוכל כל, כלומר הוא חי על מה שהוא יכול למצוא בסביבתו, כולל מכרסמים, חרקים, עופות, לטאות, ביצים, פירות, ושאריות מזון של בני אדם.

את השועל המצוי ניתן למצוא באירופה, אסיה, צפון אפריקה, אמריקה, אוסטרליה, ובישראל הוא נפוץ בעיקר סמוך לבסיסי צה"ל, כנראה בשל כמויות האוכל האדירות שנזרקות בכל יום לפחי האשפה ומספקות לו מזון.

שועל אפור

את השועל האפור המצוי ניתן למצוא בעיקר בצפון אמריקה, אך מדענים שחקרו את תופעות האבולוציה ברוסיה, גילו ממצאים מעניינים בחקר השועל האפור. המדענים חילקו להקת שועלים אפורים ל-2 קבוצות, האחת בעלת השועלים התוקפניים שבלהקה, והשניה בעלת השועלים החברותיים שבלהקה. לאחר 10 דורות, נוצרו 2 מינים של שועלים, תוקפניים וחברותיים, אשר מתבדלים אחד מהשני לא רק בהתנהגות, אלא גם במראה החיצוני. 

לשועלים התוקפניים היו אוזניים זקורות ומחודדות יותר, פרווה דלילה יותר וגבות מאיימות מעל עיניהם. לשועלים החברותיים נהייתה פרווה נעימה, זנב נפוח, ומראה שמזכיר יותר כלב מבוית, ואכן כך הם הפכו להיות חיה מבויתת, אותה ניתן למצוא בבתים כפריים ברוסיה הצפונית.

שועל כסוף

השועל הכסוף שייך בעצם לאותו הזן של השועל המצוי (השועל האדום). ההבדל היחידי ביניהם הוא השוני בפיגמנטציה, וביוקרת הפרווה שלהם. בעבר פרוותו של השועל הכסוף הייתה פרוות השועל היקרה ביותר, ועד היום עדיין מרבים ומגדלים אותם עבור השימוש בפרוותם הנעימה והמחממת. 

את השועל הכסוף ניתן למצוא בעיקר בצפון כדור הארץ ובאוסטרליה, והתפזרותם באזורים האלה היא בחלקה מעשה ידי בני האדם, אשר גרמו להם לנדוד למקומות אחרים בהם יפגשו בפחות ציידים ויוכלו לחיות בשקט.

שועל השיש

גם שועל השיש הוא קורב משפחה של השועל המצוי (השועל האדום), אלא שאת פרוותו הייחודית הוא קיבל כתוצאה מרבייה סלקטיבית מעשה ידי האדם. 

כמעט ולא ניתן למצוא את שועל השיש בטבע משום שזן זה של שועלים התפתח בהתאם לסביבות הביתיות בהן גידלו אותו, וברחבי צפון כדור הארץ, אנשים רבים עדיין מגדלים אותו בדיוק כמו כלב. מחירו הוא בסביבות ה-9,000 דולר.

שועל הצלב

גם שועל הצלב שייך לזן השועל המצוי (שועל אדום) והוא הנדיר ביותר. שמו מגיע מצורת הצלב שיוצר פס הפרווה השחור שיורד מראשו לגבו ונפגש עם פס פרווה שחור שנע לאורך כתפיו. בעבר חשבו חוקרים כי הוא אינו שועל כלל וכלל, והתייחסו אליו כאל אחד ממשפחת הכלבים.

למרות שגם את שועלי הצלב צדו לאורך ההיסטוריה בשל פרוותם, אין היא יוקרתית כמו פרוותו של שועל השיש, מלבד משימושם בקהילות דתיות מסוימות, בהן האדירו את פרוותם שנלבשה על ידי המנהיגים הרוחניים.

שועל שלג

פרוותו הצחורה של שועל השלג מספקת לו הסוואה באזורי המחיה שלו שבצפון כדור הארץ. בתחתית כף רגלו צומחת פלומת שיער צפופה המסייעת בשמירה על חום גופו בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות, ושיערו אפילו מתארך עוד יותר בעונות החורף, בהן גופו זקוק לכל ההגנה שיוכל לקבל על מנת להימנע מהקור האכזרי שבאזורים הארקטיים. 

שועל השלג מעדיף לאכול למינגים, ציפורים ובייצים, אך יכול להסתפק גם בחרקים, גרגרים ופגרים. הוא חי בלהקות קטנות, והוא אינו מבזבז זמן בשנת חורף כמו טורפים אחרים שחיים באזורי המחיה שלו.