print header

12 הסברים להתנהגות המוזרה של הגוף שלנו

הגוף שלנו הוא מכונה מורכבת יותר מכל דבר שהאנושות תבנה בעצמה. בעוד שלהרבה מהפעולות שהגוף שלנו עושה יש הסבר פשוט, לחלק מהפעולות שלו סיבות מסובכות יותר משנראה לנו. לרוב, לאנשים אין מושג מדוע הגוף שלהם עושה את מה שהוא עושה, אך מדענים וחוקרים רבים העלו השערות ופתרונות לשאלות המורכבות ביותר שלגוף שלנו יש להציע.

1. קמטי עור האצבעות במים

כשמבלים זמן רב במים, קצות האצבעות שלנו מקבלות קמטים. הדעה הרווחת הייתה שהמים גורמים לעור להתנפח ותו לא. היום מאמינים מדענים שהקמטים הם יתרון אבולוציוני שעוזר לתפוס חפצים בזמן שאנחנו רטובים וחלקלקים. על פי התיאוריה, אבות אבותינו היו צריכים להשתמש בכלים גם כשירד עליהם גשם, וללכת יחפים על אדמה רטובה מבלי להחליק.

2. שיהוקים

הפעולה הלא רצונית הזו באה והולכת במהירות עבור רוב האנשים, והיא יותר מטרד מפעולה שנראית לנו יעילה לגוף. מדענים אף פעם לא הבינו באמת מדוע אנחנו משהקים, אך הציעו מספר תיאוריות. האחרונה ביותר טוענת שהשיהוקים כנראה התפתחו כדרך לתינוקות להוציא אוויר מהקיבה, על מנת שיוכלו לינוק בצורה יעילה יותר. המדע סבור שהתיאוריה נכונה משום שרק יונקים משהקים, ושיהוקים שכיחים הרבה יותר בגיל צעיר.

3. תוספתן

התוספתן הוגדר מזמן כאיבר שעושה יותר רע מאשר טוב. תפקידו היה תעלומה והוא נוטה לשלוח אנשים לבית חולים עם כאבים נוראיים, ואפילו מוות במקרים חמורים. כיום מאמינים חוקרים שלתוספתן יש תפקיד חשוב במערכת החיסון. התוספתן מספק מקום מחיה לחיידקים הטובים שבקיבה. כשמחלה מחסלת את החיידקים הטובים שבגופינו, התוספתן מאפשר לחיידקים נוספים לאכלס את הקיבה אחרי שהמחלה עברה. 

4. דגדוגים

למרות שלפעמים דגדוגים יכולים להיות נעימים, הם בדרך כלל דבר שאנשים מעדיפים להימנע ממנו. פעם חשבו חוקרים שהתגובה של הגוף לדגדוג, היא בעצם תגובה עצבית לא רצונית, שתפקידה לנער מגופינו חרקים שמטפסים עלינו. היום בטוחים החוקרים, שהמערכת קיימת על מנת לשפר יכולות לחימה. החוקרים משלבים בתוך המסקנה את העובדה שאנשים אוהבים לדגדג אנשים אחרים. כשמדגדגים אותך, אתה מנסה להימנע מהדגדוג, והגוף שלך מלמד אותך איך להתחמק מתוקפים. בזמן שהמדוגדג צוחק, למדגדג יש סיבה להמשיך את הדגדוג, וכך הגוף מאמץ את עצמו ללמוד איך להתגונן עוד יותר, בזמן שאף אחד לא באמת נפגע.

זמני שיגידי
Kirsten Jennings

5. "גוש" בגרון

הייתם פעם על סף בכי והרגשתם "גוש" בגרון, למרות שפיזית לא היה שם שום דבר? התופעה היא תוצאה של מערכת "הילחם או ברח" שקיימת בגופינו, שמתחילה את פעולתה כשהאדם נמצא במצוקה. ברגעים המלחיצים האלה, הגוף מזרים חמצן למוח, ומשתמש בכיווץ שרירים בכדי להמריץ את הדם. הלב פועם חזק ומהר יותר, ומיתרי הקול מתרחבים על מנת לאפשר ליותר חמצן להיכנס לריאות. כשהאדם ינסה לבלוע, יהיה לו קשה בגלל התרחבות מיתרי הקול בגרון, שיוצרת תחושה של "גוש" בגרון.

6. תסמין הרטט המדומה

אם בבעלותכם מכשיר סלולרי רוטט, כנראה חוויתם לפחות פעם אחת בחיים את "הרטט המדומה" שגורם לכם להרגיש רטטן בכיס, למרות שהפלאפון לא זז. ב-2010 מחקר גילה כי 68% מהמשתמשים במכשירים סלולריים הרגישו לפחות פעם בחייהם את הרטט המדומה. הסבר אפשרי לתגובת המוח לרטט שלא קרה, יכולה להיות בתנועת הבגדים שלנו, אך קיימת האפשרות שמדובר בעצבוב פסיכולוגי שנובע מרצון בלתי מודע לקבל הודעה או שיחה.

7. לחץ באוזניים

באוזן התיכונה קיים חלל המלא באוויר שנועד ליצור לחץ שווה על עור התוף משני הכיוונים. במעבר חד בין גבהים הלחץ החיצוני משתנה בצורה חדה, ונוצר לחץ שונה על עור התוף, שאנו מפרשים אותו כ"לחץ באוזניים". אז למה כשאנו מפהקים או בולעים רוק זה משתחרר? על מנת לאזן את הלחץ שבאוזן התיכונה, קיים צינור הנקרא חצוצרת השמע, והוא מחבר את האוזן התיכונה ללוע ומאפשר מעבר של אוויר. כשאנו מפהקים או בולעים רוק, צינור זה נפתח ומאפשר מעבר אוויר והשוואת לחצים.

8. פיהוק

פיהוק נמצא כתופעה מדבקת. כשאנו רואים בן אדם אחר מפהק, יש לנו דחף לפהק בעצמינו. תיאוריה אחת אומרת שהפיהוק עוזר לגוף לקחת עודף חמצן, אותו יצטרך במצבי לחץ כמו בספורט, על מנת לשמור על הגוף עירני. תיאוריה אחרת אומרת שזו דרך לשדר לאחרים שעמום ועייפות, ושעוזרת לגוף להגביר את הזרמת הדם. ב-2014 עלתה תיאוריה חדשה שאומרת שהפיהוק הוא ניסיון של הגוף לקרר את המוח. הפיהוק לוקח אוויר קר מבחוץ ומגביר את זרימת הדם במוח שמוציא חום. התיאוריה הזו מסבירה גם מדוע הרבה מצבים שונים גורמים לפיהוק.

זמני שיגידי
Tambako The Jaguar

9. גפיים נרדמות

קמתם באמצע הלילה, אבל היד שלכם עדיין "ישנה", או שקמתם מהמיטה אבל הרגל מעקצצת ולא יציבה? יצירת לחץ על איבר מסוים, מוחצת את העצבים וגורמת להם לאבד את יכולת העברת המידע לזמן קצר. בזמן הזה, חלק מהעצבים עדיין פועלים וחלק לא, כך שהמוח מקבל מסרים משובשים. לכן יש לפעמים תחושת נמלול ועקצוצים באזורים שונים בגוף. 

10. צמרמורת

צמרמורת ועור ברווז בדרך כלל מופיעים ביחד במצבים מלחיצים כשהאדם נמצא בסכנה. התנועה מושפעת על ידי ההיפותלמוס – החלק במוח ששולט על חלק ממערכת העצבים. הוא משחרר כמות גדולה של אדרנלין כדי לעזור לגוף להתכונן לתגובה. שחרור האדרנלין גורם לשרירים להתכווץ, מה שגורם לצמרמורת, ולשיער לזקור. אותה תגובה מתרחשת כשאדם חווה רגש חזק כמו אהבה, אושר או הלם. מוזיקה גורמת לצמרמורות משום שהיא יוצרת רגשות אצל אנשים, מה שגורם למוח לשחרר את האדרנלין.

11. בטן מקרקרת

רבים מאמינים שבטן מקרקרת היא סימן לרעב, אך זו לא בדיוק הסיבה המלאה של קרקורי הבטן. קרקורי הבטן הם תוצאה של גזים שנמצאים במערכת העיכול. הגזים מגיעים דרך נשימה לא נכונה או דרך המזון אותו אנו אוכלים. הם מסתובבים בתוך מערכת העיכול ויוצרים את צלילי הקרקורים. כשיש לנו אוכל בקיבה, הוא משתיק את הרעשים האלה ותופס מקום באיברי העיכול, ולכן אנו לא שומעים או מרגישים את הקרקורים אחרי שאנחנו אוכלים.

12. מחלת ים

הרבה אנשים סובלים ממחלת ים או מבחילה בנסיעות. התופעה מתרחשת כשקיימת אי התאמה בין מה שהאדם רואה לבין מה שהוא מרגיש. על סירה מתנדנדת למשל, הגוף מרגיש את התנועה דרך האוזן הפנימית, אך אינו יכול לראות אותה משום שהספינה עליה אנו עומדים נראית כאילו שהיא לא זזה. המצב גורם למוח לקבל מידע שונה מ-2 חושים שונים, מה שמעורר מערכת הגנה פסיכולוגית משום שהגוף חושד שהוא הוזה כתוצאה מרעל. ההקאה היא הדרך של הגוף להוציא את הרעלים שהוא חושד שבלענו. כדי להירפא, צריך רק להסתכל על הנוף (הים אם אתם בספינה או מחוץ לחלון אם אתם במכונית).

זמני שיגידי

Moyan Brenn

 
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.