print header

המלך זמיר מבקש ידע

 
מספרים שבפרס העתיקה חי מלך צעיר ושמו זמיר, שהיה סקרן וצמא מאוד לחכמה, שכינס את כל מלומדי הממלכה ומדעניה וביקש מהם לכתוב בשבילו ספר ובו יסופר מה הם הדברים החשובים ביותר בחייו של כל אדם.
 
המלומדים החלו בעבודתם, ומקץ עשרים שנה שבו אל ארמון המלך ואיתם שיירה של גמלים שנשאו על גבם חמש מאות כרכים עבי כרס.
 
"אלוהים! לעולם לא אספיק לקרוא את כל הספרים האלה!" אמר המלך זמיר, שכבר היה בן ארבעים שנה. "אנא, בטובכם, הכינו לי מהדורה מקוצרת!"
 
שמעו המלומדים את דברי המלך והחלו מיד בעבודתם. מקץ עשרים שנה שבו לארמון המלכותי ובליבם שמחה גדולה: הפעם לא מנתה שירתם אלא גמלים בודדים בלבד.
 
אבל המלך כבר היה בן שישים, שבתקופה ההיא היה גיל מכובד וזקן מאוד, וחש חולשה רבה.
 
"אנא בטובכם," ביקש מהם, "הכינו לי גרסה מקוצרת שתיכנס כולה לכרך אחד בלבד."
 
עמלו המלומדים החרוצים וטרחו במרץ עוד עשר שנים, אבל כאשר חזרו אל הארמון ובידם הספר, כבר היה המלך עיוור וחולה. הוא שכב במיטתו ובקושי נשם.
 
"כנראה נגזר עלי למות בלי שאדע הכל על האדם," מלמל בקול.
קם ממקומו זקן המלומדים, קרב למיטתו של המלך, כרע על ברכיו ולחש על אוזנו: "הנה אומר לך בכמה מילים מה הם עיקרי חייו של האדם: הוא נולד, הוא סובל, ולבסוף הוא מת."
 
באותו רגע ממש נפח המלך את נשמתו ומת.
 
 
מוסר השכל ראשון:
אל תחפשו קיצורי דרך או תצפו שאחרים יעשו דברים בשבילכם, עבודה קשה היא הכלי שלכם וידע הוא הפרס, אל תפקירו אף אחד מהם.
 
מוסר השכל שני:
בסופו של דבר, אדם באמת נולד, סובל ומת, אז נסו לנצל את הרגעים הטובים בחיים כמה שיותר וליהנות מכל שניה יקרה מפז עם המשפחה והאהובים.
 
 
 
מקור: הילה עמדי
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.