כל מה שצריך לדעת על מדוזות!!

    כיצד נורה ארס המדוזות לגופנו?
המדוזות ידועות בגלל התאים הצורבים המצויים בזרועות הציד שלהן ובחלקי גוף אחרים, ובזכות הארס המופרש מהם. המדוזות נעזרות בתאי צריבה לשם צייד ולהגנה. כל תא צריבה מכיל בלוטת ארס, שערת חישה ועוקץ. כאשר שערת החישה מגורה על- ידי תנועה או מגע, העוקץ נורה מתוך הבלוטה, כמו צילצל. הארס המצוי בה מוחדר לגופו של בעל-החיים ומשתק אותו.
העוקץ נורה, במהירות עצומה, תוך כמה אלפיות השנייה. זהו אחד מהתהליכים המהירים בטבע.

מה לעשות אם נפגעים ממדוזה?
פגיעת הארס של מיני מדוזה רבים מכאיבה. השפעת הארס נעה בין גירוי או פריחה קלה ועד למוות - תלוי במין המדוזה ובמקום הפגיעה.
פגיעה מארס של מדוזות החיות לאורך חופי הארץ מתבטאת בעיקר בצריבה, מלווה בפסים או בכתמי אדמומיות המופיעים על פני העור.

אם אתם רוחצים בים וחשים לפתע צריבה או עקצוצים - צאו מהמים !!! סביר להניח שיש מדוזות בסביבה. נפגעתם? פנו לעזרה בתחנת העזרה הראשונה הקרובה.

מה לעשות עד קבלת העזרה המקצועית?
    * אם מדוזה או פיסת רקמה של מדוזה נצמדה לגופכם, הסירו אותה בתנועת הרמה (רצוי עם מקל או כלי אחר).
      אל תגרדו את הרקמה - פעולה כזו עלולה להפעיל תאים צורבים נוספים.
    * שטפו את האזור היטב במי ים כדי להסיר את השאריות שעל עורכם.
      אל תשטפו במים מתוקים! מים מתוקים גורמים לתאים להפריש את הארס המצוי בבלוטות.
    * אם יש בידכם חומץ שטפו בו את האזור שנפגע. החומץ משתק את פעולתם של התאים הצורבים.

שימו לב!
גם מדוזה מתה שנסחפה אל החוף עלולה לצרוב. תאי הצריבה שלה עדיין עשויים לפעול ולשגר את העוקצים ואת הארס.

איזו מדוזה היא הגדולה ביותר? ואיזו היא המסוכנת ביותר?
במימי האוקיינוסים והימות בעולם מתקיימים 200 מינים שונים ומגוונים של מדוזות. מינים אחדים מתקיימים במקווי-מים מתוקים. יצורים חסרי חוליות אלה מופיעים במגוון של גדלים וצורות, החל מיצורים זעירים הקרויים Spherical timble jellyfish ומצויים בים הקריבי ועד למדוזה הגדולה ביותר המכונה Arcticalione's mane שזרועות הציד שלה נמתחות למרחק של 40 מטרים. יש מינים צורבים ויש שאינם צורבים.

המדוזות המסוכנות ביותר בעולם נקראות Australian box jelly. הארס שלהן מסוכן יותר מארס של נחשי הקוברה, המסוגל להרוג אדם בפחות מ-5 דקות. הארס של המדוזות האלה יכול לגרום למותו של אדם.

נחילי המדוזות, המטרידות אותנו בשנים אחרונות לאורך חופי הים התיכון, שייכים בעיקר למין הקרוי "החוטית הנודדת", מין שמקורו בים-סוף.

מה חשות מדוזות?
אין שום יצור חי הדומה למדוזות. גופן בנוי מ 95% מים, 3% מלחים ומינרלים ו- 2% חלבון. אין להן עצמות אין להן לב, לא מוח, לא עיניים, לא דם ולא זימים. יש להן תאי עצב ושריר שעוזרים להן לנוע, ולהגיב למזון או לסכנה.

שלפוחיות מיוחדות, הנמצאות בשולי גופן, מסייעות למדוזות לשמור על שיווי משקל ועל איזון. הן מסוגלות "לדעת" אם הן עולות או יורדות והן מסוגלות לחוש בהבדל שבין אור לחושך בעזרת תאי חישה המצויים בשולי גופן.
למדוזות יש חושים פשוטים, שמסייעים להם להריח, וחוש טעם ומגע. חישני מגע פזורים לאורך זרועות הציד והפה וסביב הפה. הם מאפשרים למדוזות לחוש תנועה ומגע ולמצוא מזון.

גוף המדוזה מכונה פעמון בגלל צורתו. בתחתית הפעמון מצוי פה (אחד או יותר) המוביל לחלל עיכול וסביבו ממוקמות אצל רוב המינים זרועות פה. בשוליה של כיפת הפעמון מצויות זרועות צייד, דמויות שרוכים, ובעזרתן לוכדות המדוזות את המזון. אורך זרועות הצייד משתנה במינים השונים.

מדוזות ניזונות מבעלי - חיים קטנים הנישאים בזרמי המים: דגים צעירים, זחלים של סרטניים ומדוזות קטנות.