7 סיפורי הישרדות אמיתיים ומסמרי שיער

כולנו אוהבים את תחושת הביטחון שמלווה אותנו ביומיום, אבל לעתים החיים מזמנים נסיבות קיצוניות, בהן אנשים נאלצים לעמוד פנים מול פנים אל מול המוות. האנשים הללו לא סתם עמדו בפני סכנה, אלא היו בתנאים של מוות ודאי, שרק נס הצליח להשאיר אותם כאן כדי לספר את סיפורם.

ונסה ולוביץ - שרדה נפילה ממטוס

ונסה ולוביץ הייתה דיילת בחברת תעופה סרבית בשנות ה-70. לא היה שום דבר מיוחד בגברת הזו, מלבד העובדה שהיא שרדה פיצוץ במטוס בגובה של 10 ק"מ. ב-26 בינואר 1972 ולוביץ עבדה שעות נוספות בגלל טעות של אחד הפקידים. היא רצתה להרוויח עוד קצת כסף והסכימה לעשות את המשמרת, אך היא לא ידעה שזו תהיה החלטה גורלית. רצה הגורל ואת המטוס עליה עלתה הצליחו טרוריסטים לפוצץ בזמן שהמטוס שייט בגובה רב. אלא שהמזל האיר לה פנים, ולא רק שהיא שרדה את הפיצוץ, היא אף הייתה הניצול היחיד ששרד את התנגשות המטוס בצלע הר. למרות שההר היה קפוא ומושלג בעונת החורף, ולמרות שהיא שברה כמה וכמה עצמות בגופה, נכנסה לתרדמת והפכה למשותקת, היא הצליחה להשתקם ואף חזרה לטוס. כשהתעוררה מהתרדמת, הדבר הראשון שביקשה היה סיגריה. ולוביץ עברה תלאות רבות בחייה, אך למרבה האירוניה הם זיכו אותה בשיא גינס - האדם שנפל מהגובה הרב ביותר ושרד.

ארון רלסטון - שרד מחיצה של סלע

רלסטון היה מהנדס מכונות ממוצע לחלוטין, שאהב לטייל בחיק הטבע, לא משהו יוצא דופן. באחד הטיולים שלו נקלע ארון לסיטואציה בלתי אפשרית כמעט. כשנכנס לאחד הנקיקים, סלע שהיה מעליו השתחרר ממקומו, התגלגל מטה ומחץ את ידו אל מול קיר הערוץ. במשך 5 ימים שלמים הוא נותר תקוע בערוץ כשאיש אינו מודע למיקומו. בזמן הזה הוא עשה כל שהיה יכול כדי לשחרר את ידו מתחת לסלע, אך ללא הועיל. בסופו של דבר, רלסטון הגיע להבנה המחרידה שאם הוא לא משתחרר מהסלע, ויהי מה, הוא ימות, אז הוא החליט לכרות לעצמו את היד. על מנת לעשות זאת, הוא היה מוכרח לשבור לעצמו את העצם אל מול הסלע, ואז לחתוך את הבשר והגידים באמצעי היחידי שהיה ברשותו - אולר. רלסטון השתמש באולר זול שעשה לו חיים לא קלים, תוך שימוש בסכין ובפלייר. זה נשמע מחריד, אבל התושייה הזו היא שהותירה אותו בחיים. לבסוף הוא השתחרר, הזעיק עזרה ושרד גיהנום עלי אדמות. הסרט המצליח "127 שעות" הופק על בסיס סיפורו האישי.

ג'ים תומפסון - שרד 9 שנים בשבי

לפני שהצטרף לכומתות הירוקות, אחת מיחידות העילית הטובות בעולם, היה תומפסון מוכר בחנות. כנראה שלא דמיין לעצמו באותה תקופה את מה שעתיד לעבור עליו בתור לוחם. תומפסון שירת עם יחידתו במלחמת וייטנאם, שם נפל בשבי, הוכה ועונה... במשך 9 שנים! בשנת 1964 המטוס בו שהה הופל, אירוע בו הוא גם חטף כדור ושבר את גבו. אם זה לא מספיק, הוא נשבה על ידי הוייטקונג והוחזק בכלא בג'ונגל, בכלוב עץ קטן מכדי לשבת בו זקוף. לאחר כמה חודשים בהם ניסו לשכנע אותו לחתום על מסמך בו הוא מצהיר כי הוא זוכה לתנאים ויחס נאותים, אחרי עינויים שנמשכו כמה חודשים, הוא הסכים לחתום והועבר לכלא יותר אנושי. במהלך השהות בכלא הוא הצליח לברוח 5 פעמים. אט אט הוא נחלש מאוד, עד שלבו כבר לא עמד לו והוא עבר התקף לב. אסיר בתא השכן העיד כי בשלב מסוים היה משוכנע כי הוייטקונג הציבו גופה בחדר של תומפסון. למרות התלאות הללו, בשנת 1973 שוחרר תומפסון מהכלא במשקל של 40 ק"ג, במצב חמור של תת תזונה, אך בחיים. הוא המשיך לחיות עוד 30 שנה אחרי השחרור מהשבי ונפטר בנסיבות טבעיות.

פון לים - שרד 4 חודשים לבד בלב ים

הוא היה דייל על ספינה בריטית בזמן מלחמת העולם השנייה, אשר עברה הפגזה על ידי חיל הים הגרמני. לצערו של לים, זה היה בלב ים. הוא הצליח להגיע לסירת הצלה, אך נאלץ לנדוד בלב ים במשך 4 וחצי חודשים, ללא כל ידיעה מה יעלה בגורלו, נתון לחסדי הים. בתחילה הוא חי על מעט מים ועוגיות שהיו בסירת ההצלה, אך מהר מאוד אלה אזלו וכושר אלתור היה בנדרש. לים הצליח לדוג בעזרת מסמרים אותם הפך לקרסים ובעזרת פחיות שימורים. בין לכידת כרישים ושתיית דם ציפורים כדי לשרוד, הוא התמודד גם עם כוויות שמש, מחלת ים וסופות שגרמו נזק משמעותי לאספקת המים והמזון שלו. לים חשב שהוא בר מזל כשפגש סוף סוף בצוללת, אך לאכזבתו הייתה זו צוללת נאצית שלא סייעה לו. אחרי כמה חודשי הישרדות קיצונית בלב ים, סירת ההצלה שלו הגיעה לאזור ברזיל, שם ספינת דייג איתרה וחילצה אותו. עד היום הצי האמריקאי מלמד את המלחים שלו שיטות הישרדות על פי פון לים.

האחים מנג - שרדו התמוטטות מכרה פחם

עבודה במכרה פחם בסין היא לא הדבר הכי בטיחותי שיש, אך שום דבר לא הכין את האחים מנג לחוויה אותה עברו. באחד הימים בהם עבדו במעבה האדמה, התמוטטה המנהרה בה שהו וקברה אותם בעודם חיים. צוות חילוץ נשלח כדי לאתר את האחים, אך מהר מאוד ויתר על מאמצי החיפוש והאחים נעזבו לגורלם. חבריהם לעבודה החליטו לנסות לאתר אותם בעצמם, אך מיד נעצרו בגין כריית לא חוקית, בטענה שהם יכולים להוציא פחם מהאדמה במהלך מאמצי החפירה לאיתור האחים. לכודים מתחת לאדמה, ללא מים ואוכל ועם מעט מאוד חמצן, האחים נותרו לבדם כאשר מי שמכיר אותם הרים ידיים, בני משפחתם אף ערכו טקסי קבורה סמליים באתר המכרה. כל זה לא ממש שינה לאחים מנג וכשהבינו שאיש לא יבוא לעזרתם, הם התחילו לחפור את דרכם למעלה. באמצעות ידיהם החשופות ומקוש אחד שהיה ברשותם, הם החלו לפסל את דרכם דרך טונות של פחם, אשר התמוטטו לאורך 20 מטר של מנהרה. הם נאלצו לכרסם גושי פחם כדי להילחם בתחושת הרעב ולשתות את השתן של עצמם כדי לשרוד. את כל זה הם עשו תוך שהם מספרים בדיחות האחד על אשתו של אחיו... עד שחפרו במו ידיהם את האור שבקצה המנהרה.

ברנט קייס - שרד תקיפה של דוב

קייס היה סוקר שטח שעבד בקנדה. יום אחד, בעודו עוסק בענייניו ביער במדינת בריטיש קולומביה, דוב גריזלי ענק במשקל של 400 ק"ג מצא את דרכו אל קייס. ברשותו של קייס היה רק גרזן, כלי נשק בעל תועלת של גפרור אל מול החיה העצומה. אז הוא קיבל החלטה אמיצה והעמיד פני מת. הדוב אמנם לא תקף אותו, אבל לצערו של קייס זה לא מנע ממנו לראות את קייס כארוחה קלה. הדוב החל ללעוס את גולגלתו של קייס עד שבשלב מסויים, הוא מספר, הרגיש שהדוב ממש אוכל את המוח שלו. זה אמנם לא היה המקרה, אבל כשלסת מהחזקות בטבע מנסה לפרוץ דרך הראש שלו, קשה להאשים אותו בתיאור מוגזם. הדוב הוריד עוד כמה חתיכות מקייס, השליך אותו לביצה וקפץ עליו מספר פעמים עד שאיבד עניין ועזב אותו למות. קייס הצליח להתרומם כשקרקפתו תלויה על ראשו ופצעים עמוקים בכל גופו. הוא הגיע למכוניתו ונסע 25 ק"מ עד למקום מפגש עם אמבולנס. הצלקות שעל ראשו מעידות על גודל הנס, אבל מה שהציל אותו באמת היה ההחלטה שקיבל להעמיד פני מת ולשעמם את הדוב...

אלקסיס גוגניס - שרדה נסיון חטיפה ורצח

הילדה בת כיתה א' ואמה נחטפו באיומי אקדח על ידי בן זוגה של האם. האחרונה הצליחה איכשהו לחייג למשטרה, אולם התגובה שקיבלה הייתה ש"אין להם את מי לשלוח". בינתיים החוטף החל לאבד את סבלנותו ובשלב מסוים פתח באש. 2 כדורים פגעו באם בטרם אלקסיס הקטנה קפצה להגן עליה, וספגה 6 כדורים בעצמה, שניים מהם בראשה. בשלב הזה הבינו במשטרה שמשהו רציני מאוד מתרחש בזירה וצוות הוקפץ למקום. בניגוד לכל תיאוריה רפואית או סטטיסטיקה אפשרית, הילדה בת ה-7 שרדה את התקרית ונותרה בחיים. הנס הרפואי המהלך הזה הוא דוגמא מדוע אף פעם אסור להתייאש, אפילו כשהנסיבות כלל לא תלויות בכם, כי אתם אף פעם לא יודעים מתי המזל יתערב לטובתכם.