print header

מכתב לאברך שרוצה שאשב מאחור באוטובוס

אם כל אישה שמתנפנף שערה
תלתלים, פסים או אפילו פאה,
מסיחה דעתו של חכם בר-דעה,

אם כל בת החושפת קצה יד
או קרסולה חלילה מציץ מבעד לבד,
מביאה החכם לידי מחשבה לא צנועה,

אם כאמור "קול אישה בערווה"
ולשמוע מפיה קטע זימרה,
עלול להסית מפלפולי הגמרא,

אם ילדה המהלכת על מדרכה,
עם קוקו זהוב וחצאית חסודה,
מפריעה לאברך להתרכז בשאילתא,

אז - יואיל כבודו, באחורי האוטובוס לשבת,
לא להשתהות על המדרכה אלא למהר לבית כנסת,
וכדי שפריצות לא יראה - ליתר ביטחון, שילבש רעלה - זה הפיתרון!

ואוסיף ואומר
אם כל אלה מסיחים דעתו של אברך מתורה
נשאלת השאלה מה חוזקה של אותה אמונה
שכל בדל יד או רגל חשופה גורמים למחשבתו לנדוד לדבר תועבה?

 

תמונה ראשית: alan kotok

הקטע רץ ברחבי הרשת תחת הכותרת "נכתב על ידי אבשלום קור", מבדיקה שערכנו התגלה כי ד"ר אבשלום קור אינו מחבר השיר, האם אתם יודעים מי המחבר? כתבו לנו.

מקור: עירית גרטנר
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.