print header

החיים הם כמו פאזל - סיפור עם מוסר השכל

 

חבר שלי הוא חובב פאזלים מושבע, 'תצרפים' הוא קורא להם בשפה משובחת. הקירות בביתו מצופים בפאזלים ממינים שונים, פאזלים מעץ, פאזלים ממתכת, פאזלים מקוביות תלת מממדיות, פאזלים זוהרים, פאזלים ריחניים, ואפילו פאזל אחד קטן ומיניאטורי עשוי זהב טהור.

הוא טוען שהפאזלים שלו הם משל לחיים, בכל מיני רבדים ובכל מיני כיוונים. נתתי לו את רשות הדיבור ובמשך שעה ארוכה הוא כמעט שלא הפסיק לדבר...

"קודם כל חשוב הפאזל עצמו, איזה סוג אתה בוחר. אתה יכול לעשות לעצמך חיים קלים ולהרכיב פאזל ענק בחמש דקות. פשוט קנה פאזל לגיל שלוש, עשרים חלקים גדולים פלוס שתי דקות עבודה

ועשית את זה. אבל אם אתה רוצה את החיים שלך קצת יותר מורכבים, ברמה גבוהה יותר עם קצת יותר עומק, אז צריך לחלק אותם לחלקים קטנים, כל פיסה תהיה משמעותית וככל שהפאזל מורכב יותר, גם האתגר יהיה גדול יותר. חיים מורכבים, חיים שלא נבנים בקלות - הם דבר נפלא!"

"אחר כך צריך לדעת שאי אפשר 'לחפף'. כדי להרכיב פאזל חייבים להתאמץ, להתמיד, להיות עקביים עם תכנית עבודה מסודרת. חצי פאזל אינו שווה דבר, צריך לעבוד עם מטרה, והמטרה היא השלמת הפאזל. בדיוק כמו החיים", הוא אומר ומחייך, "ההסברים מיותרים".

"אני אתן לך טיפ נוסף", הוא ממשיך לספר בהתלהבות של ילד, "אני מתחיל תמיד במסגרת. המסגרת פשוטה יותר להרכבה, הגבולות שלה ברורים, המסגרת נותנת לי את התמונה של מה שאני רוצה לעשות. היא גורמת לי להרגיש שהעבודה בעיצומה שאני יכול להתחיל לעבוד. גם בחיים אתה חייב להגדיר לעצמך את המסגרת, אתה צריך לדעת מה מגדיר את החיים שלך, מהם הגבולות שלך, אל תוך מה אתה יוצק את התכנים וההבנות שלך, אחרי שזה ברור אתה יכול להמשיך ולהתקדם".

"לחלקים, אם אתה מכיר, יש ארבעה צדדים, לכל צד צורה משלו, כל צד אמור להתחבר עם החלק המקביל אליו בצורה נכונה בחיבור הדדי מושלם. אי אפשר לדחוף בכוח, מה שלא הולך פשוט לא מתאים למשבצת הזו, אתה צריך לנסות להניח אותו במקום אחר. כל בן אדם", הוא מסביר בלי לשים לב שהוא עבר למישור האנושי, "חייב להכיר את המקום שלו, את הכוחות שלו את היכולות שלו, את המשבצת שלו. אדם שמנסה להכניס את עצמו בכוח למשבצת שלא מתאימה לו, יישאר חסר כל, הוא יתעקם, הוא ישתבש, התמונה שלו לעולם לא תושלם".

"חשוב לעשות סדר בפרטים הקטנים, כדאי למיין, לסווג, לערוך קבוצות, לסדר בקופסה נפרדת את כל החלקים שקשורים לשמיים, בקופסה אחרת את כל חלקי האדמה או העצים. לא כדאי לערבב, כשהכול מסודר קל יותר להרכיב את הפאזל. קל יותר להתקדם בחיים בצורה נכונה כשדברים מסודרים, כשיודעים על כל פרט לאן הוא שייך, כשיודעים להבחין בין תחושות לרגשות, בין מחשבות לדמיונות, הכול הרבה יותר ברור ונכון".

"ואף פעם, אבל אף פעם אל תתייאש, אל תרים ידיים באמצע. הסתבכת בחלקים השחורים, הם כולם נראים לך אותו הדבר? ואגב, גם זה לא מדויק, גם בשחור יש גוונים, לא הכול כמו שהוא נראה, אתה לא מצליח להרכיב את הקיר השחור? תניח אותו לעת עתה, תעבור לגג האדום, תנסה להתמקד קצת בצמחים, זה יעזור לך להשתחרר להתקדם, אחר כך תחזור למה שהיה נראה לך בלתי אפשרי, זה יעבוד".

"פעם", הוא מספר בעצב, "עבדתי על פאזל של 10,000 חלקים. אחרי שהרכבתי למעלה מחצי, בא אחד הילדים ופירק לי כמעט את כולו. הייתי מיואש, לא רציתי להמשיך יותר, כמעט זרקתי את הפאזל. אבל אז אחרי כמה ימים, כשנרגעתי הבנתי שזו ההזדמנות שלי לקחת את האתגר מחדש, לעשות אותו טוב יותר, יעיל יותר, לשפר את הטכניקות הישנות שלי, לבחון את הדברים מחדש, למיין את החלקים בצורה טובה יותר ולהתקדם במהירות גדולה יותר. עשיתי את זה והבנתי שתמיד אפשר להתחיל מחדש, ועם הרבה יותר כוח".

הוא עוד המשיך להסביר ולהסביר, אבל אני כבר הייתי עסוק במחשבות על הפאזל שלי. ובהחלט שאימצתי לחיים שלי כמה מהטיפים של המומחה לפאזלים...

מקור: מיכל גורי
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.