משפחת החתוליים האצילית

האינטרנט עמוס לעייפה בתמונות וסרטונים מצחיקים של חתול הבית, אך משפחת החתוליים היא ענפה ומגוונת. חתולים, על סוגיהם השונים, נפוצים בכל העולם פרט לאנטארקטיקה, וגם כאן בישראל. המשפחה מכילה פרטים בצורות וגדלים שונים, כאשר המשותף לכולם הוא האופי המסתורי, האלגנטיות, האתלטיות והיופי הפראי. צפו ב-18 מבני משפחת המלוכה המפוארת של הטבע.

יגואר

היגואר, החי באמריקה הדרומית, הוא החתול הרביעי בגודלו בעולם, אחרי הלייגר, הטיגריס והאריה. היגואר נמצא אך ורק ביבשת אמריקה והוא נפוץ במיוחד ביערות הגשם של דרומה. כאשר פרוות היגואר שחורה, אנו קוראים לו "פנתר", אך למעשה מדובר באותו מין. היגואר הוא החיה הלאומית של ברזיל.

אוצלוט

האוצלוט הוא חתול ממשפחת הנמרונים הנפוץ בדרום ומרכז אמריקה. אורכו של נמרון זה הוא כמטר וחצי, כולל זנבו, והוא פעיל בעיקר בלילה. האוצלוטים טורפים כל בעל חיים קטן מהם, בין אם מדובר בדגים, ציפורים, דו-חיים או קופים. בעבר האוצלוטים ניצודו במספרים גדולים בשל הפרווה המיוחדת שלהם.

נמר השלג

נמר השלג הוא אחד מבעלי החיים המסתוריים, החמקמקים והנדירים ביותר בעולם. הוא נפוץ אך ורק באזורים ההרריים של מרכז אסיה. המקומיים החיים באזור בו חי נמר השלג קוראים לו "רוח הרפאים של ההרים", בשל יכולתו להיעלם בהרים המושלגים. נמר השלג מצוי בסכנת הכחדה וכיום קיימים בעולם רק כ-5,000 פרטים.

יגוארונדי

היגוארונדי הוא קרוב המשפחה קטן הקומה של הפומה והוא נפוץ מדרום ארצות הברית ועד לדרום אמריקה. בניגוד לחתולים רבים, היגוארונדי נוהגים לצוד בזוגות או שלישיות. פרוותו של היגוארונדי לא מבוקשת כל כך בשוק הפרוות, ולכן אין צדים אותו, אך הרס בית המחיה שלו גורם לירידה במספרם בטבע.

טיגריס

הטיגריס הוא המין הגדול ביותר של חתול שנוצר בצורה טבעית ואורכם של הזכרים יכול להגיע אפילו עד ל-3 מטרים. בניגוד למיני חתולים רבים, מין זה מרגיש בבית בסביבה מימית וחוקרים רבים צפו בו שוחה שחיות ארוכות. הטיגריס הוא חיה בסכנת הכחדה חמורה וכיום נשארו בעולם כ-4,000 פרטים בלבד.

נמר ערפילי

הנמר הערפילי הוא אחד ממיני החתולים שנחקרו הכי פחות. גודלו הממוצע, כמטר אחד, ועובדת היותו פעיל בלילות, עזרו להפוך אותו ללא מוכר גם למומחים הגדולים ביותר. הנמר הערפילי מצוי בדרום מזרח אסיה, בעיקר באזור ההימלאיה ודרום סין. הנמר הערפילי קיבל את שמו עקב הדוגמא על פרוותו, שהזכירה למגלה המין עננים.

חתול משויש

החתול המשויש קרוב בגודלו לחתול הבית וניתן למצוא אותו ביערות של דרום מזרח אסיה. לחתול המשויש זנב עבה וארוך, יכול להיות אף יותר ארוך מגופו, המסייע לו בשמירה על שיווי משקל בשעה שהוא מדלג בקלילות בין הענפים. החתול המשויש כמעט ואינו יורד אל הקרקע.

קרקל

הקרקל הוא חתול בינוני שחי באפריקה, באזור הים הכספי, בצפון הודו, בארצות ערב ובישראל. אוזניו המגודלות של הקרקל עוזרות לו להתקרר באקלים המדברי הלוהט, על ידי קירור הדם העובר דרכן. באיראן ובהודו בויית הקרקל למטרות ציד.

אריה

האריה הוא אחד החברים המוכרים ביותר ממשפחת החתוליים. האריה זכה לכינוי "מלך החיות" כיוון שסימל אומץ לב וגבורה בתרבות האנושית. למרות המוניטין שהדביקו להם, האריות הזכרים הם דווקא לא ציידים גיבורים במיוחד וכמעט שאינם יוצאים לציד. הלביאות הן שצדות את המזון ומגדלות את הגורים, והזכרים מנגד, שומרים על הלהקה מפני אויבים וישנים רוב היום, כיאה לחתולים אמיתיים. בעבר האריות היו נפוצים מדרום אירופה ועד להודו, אפילו בישראל, אך כיום שטחי הגידול הטבעיים שלהם קטנו בצורה משמעותית.

שונר

השונר (נקרא גם לינקס ובובקאט) קיבל את שמו מהשפה הארמית, בה משמעות המילה "שונרא" היא "חתול". השונר הוא חתול פרא צפוני החי ביערות צפופים וגבוהים בצפון אמריקה ובסקנדינביה. לשונר זנב קצר ורגליים פרוותיות שעוזרות לו לרוץ בשלג. פרט לברדלס, השונר הוא החתול היחידי שצד את טרפו בריצה ולא מקפיצה ממארב.

ברדלס

הברדלס (או הצ'יטה, בלועזית) דומה במראהו לנמר, אך למעשה הוא שייך למין נפרד בתוך משפחת החתוליים. הברדלס הוא היונק היבשתי המהיר ביותר בטבע ומסוגל בריצתו להגיע אף למהירויות של 120 קמ"ש לפרקים קצרים ולזנק למרחק של 8 מטרים בכל צעד. בעבר הברדלסים היו נפוצים גם במדינת ישראל ונצפו בארץ לאחרונה בשנת 1959, אך כבר אז מדובר היה בתצפית נדירה ביותר.

פומה

הפומה, או ארי ההרים, הוא טורף גדול החי באזורים ההרריים של אמריקה הצפונית והדרומית. באמריקה, הוא החתול הגדול ביותר אחרי היגואר ומסוגל להגיע לאורך של כ-2.5 מטרים. הפומה היא חיה השומרת בקנאות על הטריטוריה שלה ולא תהסס לתקוף אדם חמוש או אפילו דב שיקרו בדרכה.

מארגיי

המארגיי הוא מין של נמרון, קרוב של האוצלוט, החי בג'ונגלים של מרכז ודרום אמריקה. גודלו של המארגיי קרוב לזה של חתול הבית אך מזגו פראי בהרבה. בניגוד לרוב החתולים, הצדים את טרפם על האדמה, המארגיי, הנחשב לטפסן העצים הטוב ביותר במשפחה, יכול לבלות את כל חייו על ענפי העצים, רודף אחרי ציפורים וקופים קטנים.

סרוואל

הסרוואל, קרוב של הקרקל, הוא חתול אפריקני בעל מבנה גוף חטוב ורגליים ארוכות במיוחד המותאמות לחיים בערבה העשבית. הסרוואל הוא חתול פראי, אך אנשים רבים מגדלים אותו בביתם כחיית מחמד, זכות הדורשת רשיון לאחזקת חיות פרא.

נמר

אנו קוראים לרוב החתולים הגדולים "נמרים" (בטעות), אך האמת היא שזהו בעל החיים היחידי הזכאי לכינוי זה. הנמר מצוי באפריקה ובאסיה והוא הקטן ביותר בתת משפחת הפנתריים (בה חברים גם הטיגריס, האריה והיגואר). בישראל חיו 3 סוגי נמרים שונים, מתוכם נמר סיני כנראה נכחד, הנמר האנטולי לא נצפה מאז שנת 1965 אך עדיין מזהים מדי פעם עדויות להימצאותו באיזור הגולן, ונמר המדבר, הקטן ביותר במשפחה, שחי בשתי אוכלוסיות קטנות במיוחד במדבר יהודה ובאיזור מכתש רמון. מין זה הוא נדיר ביותר, ומומחים מאמינים כי קיימים בטבע רק כ-220 פרטים.

חתול פאלאס

חתול הפאלאס, הנקרא גם "מאנול", הוא חתול פראי החי במרכז אסיה וגודלו כגודל חתול הבית. לחתול הפאלאס פרווה ארוכה וצפופה שעוזרת לו לשמור על חום גופו באזורים המושלגים בהם הוא חי. חתול פאלאס קרוב לסכנת הכחדה בעקבות ציד בשל פרוותו ובעקבות הכנסת כלב הבית לשטחי מחייתו.

חתול הבית

חתול הבית הוא המין המבויית במשפחת החתוליים ונכון לשנת 2009, זוהי חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם. למרות ביותם ומראם החמוד, חתולי הבית מפגינים לעיתים קרובות את האינסטינקטיים החייתיים שלהם, הם נוהגים להסתתר במארבים, לצוד חיות קטנות (ולהתפאר בהן מול בעליהם) ולשוטט ברחובות כאוות נפשם. 

לייגר

הלייגר הוא הגדול ביותר במשפחת החתוליים ואורכו יכול להגיע עד ל-3.5 מטרים. הלייגר הוא בעל חיים שנוצר מהכלאה מלאכותית שיצרו בני האדם. הלייגר הוא בנם של אריה ונקבת טיגריס (בניגון לטייגון, צאצאם של טיגריס ולביאה). בשל פגם גנטי, גופו של הלייגר לא מפסיק להפריש הורמון גדילה גם לאחר שהתבגר, עובדה שהופכת אותו לציד לא יעיל כלל. עקב פגם זה, הלייגר מסוגל לחיות רק בשבי.