20 פתגמים מרוקאים חכמים

יש בשפה המרוקאית העשירה מגוון רחב של פתגמים שקשה לתרגם. אמנם אפשר לנסות, אבל תמיד נפספס את האווירה המיוחדת שמגיעה עם שפת המקור. אלו הם 20 הפתגמים הכי מרוקאים שיש... מכירים עוד? כתבו לנו בתגובות!

1. אש חסק אלעריאן, קאלו חאטם יא מולאי.
   -מה חסר לך, עירום?
   -רק טבעת אדוני. (על החמדנות)

2. די חשבה מא אכלה
    מי שמחשב את מזונו לא יאכל. (על הקמצנות) 

3. פלוסו כשלו קפושו.
    כספו רוחץ את כיעורו. (מי שיש לו כסף, לא צריך להיראות טוב)

4. אלא יעתיק מעתה לדבנה, זנח או תרמה ערינה.
    אלוהים יתן לך מה שנתן לזבוב, כנפיים וישבן עירום. (מאחלים למי ש"אוהבים")

5. קלאם לדיד, תייחלו וואכה ביבאן אל חדיד.
    מילים מתוקות פותחות גם דלתות מברזל. (על החנפנות)

6. אלשאי בלא ליקמה פחל סלטאן בלה מחכמה.
    תה בלי נענע הוא כמו סולטן בלי ממלכה. (על המשקה האהוב)

7. אלחוט פי בחר ומוולוה תייתהו עליהו.
    הדג עדיין בים והקונים מתמקחים על המחיר. (אל יתהלל חוגר כמפתח)

8. מאשת אז'יב אלקסבור ורזעת חבלה בשבעת שהור.
    הלכה להביא כוסברה וחזרה בהיריון בחודש השביעי. (על מישהו "מרחף")

9. אילי מה ענדוש אלפלוס, קלאמו מסוס.
     מי שאין לו כסף, מילותיו טפלות. (על חשיבות הכסף)

10. סידי עלא סיבא, תלק מרתו עלא חזקה.
      אדם חיפש סיבה, והתגרש מאשתו בגלל נפיחה. (נאמר על מי שמחפש תירוץ)

11. מא תוורי ליש חרוב בלאדי.
      אל תספר לי על החרובים בעיר שלי. (נאמר למי שמספר לך משהו שאתה כבר יודע)

12. לערוסה דהרה מלילת אלחנה.
      רואים את תכונות הכלה כבר בליל החינה. (רושם ראשוני אומר הכל על האדם)

13. אלא סופתי ז'וז' אמסאובין, עארף ראה באס דרק עלא וואחד
      אם ראית זוג מסכים, דע שכל הנטל נופל על אחד מהם (על פשרה בזוגיות)

14. לתמר לכילתי אנא לעבת בעדמהום.
      אני שיחקתי בגלעינים של התמרים שאכלת. (נאמר לצעיר על ידי מבוגר)

15. די ז'א בלא עראדה, יאכל בלא כסיל לידין. 
      מי שבא בלי הזמנה, יאכל ללא נטילת ידיים. (אם לא הוזמנת, אל תתלונן על היחס)

16. עמל זביב פמו וסבח שכרן.
      שם צימוק בפיו והשתכר. (נאמר על גוזמאי)

17. תאכוף יחרא לברי איז'י ז'וע.
      הקמצן פוחד ללכת לשירותים, כדי שלא יהיה רעב. (נאמר על אדם קמצן)

18. זיד אלמא זיד אטאא.
      אם תוסיף מים לבצק, תוסיף גם קמח. (נאמר על עבודה שחוזרת על עצמה)

19.  בנאדם בל רמז'א ואלחמאר בדבז'ה
       אדם זקוק לקריצה והחמור זקוק לדחיפה (די לחכימא ברמיזה)

20. דז'ז'ה תתקקה ולפרוז יוז'עו נסו
      התרנגולת מקרקרת ולתרנגול כואב בישבן (מה עניין שמיטה להר סיני?)