print header

כל מה שצריך לדעת על שבץ מוחי

שבץ מוחי הוא תופעה טרגית שיכולה לתקוף כמעט כל אחד ללא התראה מוקדמת. שבץ הוא פגיעה מוחית שיכולה להותיר את הלוקה בה משותק ואף גרוע מזה. לכן, חשוב להכיר ולהיות מודעים כדי לעשות ככל הניתן על מנת למנוע את הופעת השבץ.

אז מה הוא בעצם שבץ?
המוח שלנו מכיל אינספור כלי דם המספקים חמצן לפעילותו השונה. חשוב לזכור שזהו האיבר הפעיל ביותר אצל אדם ממוצע ולכן דרושה לו אספקת דם קבועה וגבוהה. חסימה או פריצה באחד מכלי הדם במוח עלולה להוביל לשבץ, כתוצאה מאי אספקת חמצן והפסקת תפקודו של חלק מסוים במוח. סוג ורמת הפגיעה תלויים בגודל כלי הדם שנחסם או נפרץ, במידת החסימה או הפריצה (מלאה או חלקית) וכן בחלק במוח שסבל מאי אספקת החמצן.

כך תזהו שבץ
כיוון שמדובר בפגיעה באיבר שמנהל את כל הגוף, הסימפטומים יכללו תפקוד לקוי של אחד או כמה מהאיברים בגוף. הסימנים הנפוצים הם קשיים בדיבור; בלבול וקושי בביצוע משימות פשוטות; תחושת חולשה, נמלול ואף שיתוק, במיוחד אם חלים בצד מסוים בגוף; כאב ראש חריג; קשיים בראייה בעין אחת או בשתיהן; קשיים בבליעה; צניחה של צד אחד בפנים.

זמן = נזק מוחי
האמרה הידועה זמן שווה כסף מקבלת משמעות לא חיובית במקרה של שבץ. מידת הפגיעה במוח היא בין היתר פונקצייה של זמן. ככל שתאי המוח לא מקבלים חמצן במשך זמן רב יותר, כן הפגיעה בהם תגבר וכן יכולת ההתאוששות והשיקום שלהם תיפגע. לכן, כאשר אפילו חושדים בשבץ, יש להפנות לסיוע חירום רפואי באופן מיידי, שכן טיפול מוקדם יכול לצמצם את היקף הפגיעה ולאפשר אף שיקום מלא.

סוגי השבץ
ישנם שני סוגים עיקריים של שבץ - איסכמי והמורגי. הם נבדלים בסיבה שבגינה נגרמת אי אספקת הדם.

שבץ איסכמי - 80%-90% ממקרי השבץ נגרמים כתוצאה מחסימה בכלי דם כתוצאה מקריש דם שנוצר באזור או תסחיף שמגיע מכלי אחרים בגוף. מתוך כלל מקרי השבץ האיסכמי, כ-30% עד 40% נובעים ממקור לא ידוע ומכונים קריפטוגניים.

שבץ המורגי - הסוג השני גם הוא נובע מאי אספקת דם לתאי מוח, אולם כתוצאה מדימום ולא מחסימה. פריצה של אחד מכלי הדם תגרום לו לזרום אל חלל הגולגולת וליצור לחץ על כלי דם אחרים, שכתוצאה מכך יחסמו. תופעת הדימום התוך מוחי נקראת IICP, ראשי תיבות של לחץ תוך גולגולתי מוגבר. קשה מאוד לעצור דימום מוחי ולכן שבץ המורגי הוא קטלני הרבה יותר משבץ איסכמי.

מיני שבץ - התראה מוקדמת
לעיתים יכול להיווצר מצב שנקרא TIA ובו תחול חסימה זמנית של כלי דם במוח. מקרה כזה יכול ליצור סימפטומים מוחלשים של שבץ רגיל ובדרך כלל הם נפתרים ללא פגיעה קבועה. אולם אסור לזלזל במיני שבץ ויש להתייחס אליו במלוא החומרה. כפי שקורה לפני רעידות אדמה גדולות, כאשר לעיתים יש רעשים קטנים המזהירים על העתיד לבוא, כך גם בשבץ. המיני שבץ הוא למעשה סימן אזהרה שכן בדרך כלל הוא מגיע לפני שבץ איסכמי גדול ומסוכן. במקרה של TIA יש לפנות לטיפול מניעתי נגד שבץ.


מהם הגורמים לשבץ?
אולי הסיבה העיקרית לשבץ (איסכמי) היא קריש דם החוסם כלי דם קטנים במוח. זה יכול להתרחש בשני אופנים: האפשרות הראשונה היא קריש דם שנוצר בכלי דם גדולים במקום אחר בגוף, השתחרר וזרם עד שהגיע לכלי הדם הקטנים יותר של המוח ונתקע שם. הגורמים העיקריים להיווצרות קרישי דם מהסוג הזה הם התכווצות עורקים וטרשת עורקים, מצב בו כולסטרול וחומרים אחרים מצבטרים בדפנות הפנימיות של כלי דם גדולים ויוצרים תנאים נוחים להיווצרות קרישי דם.

האפשרות השנייה היא היווצרות של קריש דם מקומי במוח וחסימה של כלי הדם בו הוא נוצר. מחלה נפוצה שיכולה לגרום לחסימה מקומית היא יתר לחץ דם.

בנוסף לכך, כל דימום מוחי יכול לגרום לשבץ המורגי, אם זה כתוצאה מכלי דם חלשים שמתחילים לדמם מאליהם, או טראומה חוץ גופית הפוגעת בגולגולת.

גורמים מעלי סיכון ללקות בשבץ
 

גורמים כרוניים - כאמור, כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם הם גורמי סיכון ראשונים במעלה, אך גם סוכרת והשמת יתר. הקפדה על טיפול בבעיות אלה יכולה לסייע במניעת היווצרות התנאים לשבץ.

אורח חיים - עישון, מחסור בפעילות גופנית וצריכת אלכוהול מרובה, גם הם יכולים להעלות את הסיכון ללקות בשבץ. הפסקת עישון, פעילות ספורטיבית וצריכה מדודה של אלכוהול (2 משקאות ליום אצל גברים ומשקה אחד ליום אצל נשים), יעזרו להפחית את הסיכון לשבץ.

תזונה - תפריט עתיר שומן גורם להצטברות שומנים בדם וכתוצאה מכך היווצרות קרישי דם. מזון עתיר במלח יכול להעלות את לחץ הדם. תפריט עשיר בירקות, דגן מלא ודגים במקום בשר אדום, יכול להפחית את הסיכון לשבץ.

גורמי סיכון שאינם בשליטה - למרבה הצער נסיבות שאינן בשליטתינו, המעלות הסיכון לשבץ. היסטוריה משפחתית, מין (זכרים בסיכון יותר מנשים) ומוצא (נמצא שאצל אפריקאים ואינדיאנים יש סיכון מוגבר) יכולים לנבא סיכון גבוה לשבץ. יש לציין שאצל נשים מקרי שבץ הם פחות תדירים אך יותר קטלניים.

טיפול בשבץ
הטיפול משתנה על פי סוג השבץ. במקרה של שבץ איסכמי הנובע מחסימה, הטיפול ינסה למוסס את קריש הדם או לעקוף את החסימה. במקרה של שבץ המורגי הנובע מדימום, באופן טבעי הטיפול ייתמקד בניסיון לעצור את הדימום, לשלוט ברמות לחץ הדם ולהפחית את הלחץ התוך גולגולתי. שבץ המורגי הוא קשה יותר לטיפול.


מהות הפגיעה ואופן הטיפול והשיקום
פגיעה מוחית לטווח הרחוק תחול בדרך כלל במקרה של שבץ קשה שלא טופל בזמן ופגע בחלק מאוד חיוני של המוח. כך למשל, אם התרחשה חסימה מלאה של כלי דם המוביל לחלק המוטורי בקליפת המוח והיא לא טופלה בזמן, התוצאה עלולה להיות שיתוק קבוע ופגיעה מוטורית חמורה. עם זאת, ניתן לצמצם גם את השפעותיה של פגיעה קבועה. אנשים רבים שעוברים שיקום  יכולים להשיב לעצמם חלק מהיכולות שאבדו.

דיבור - רבים ממקרי השבץ פוגעים בכושר הדיבור, אולם טיפול אצל קלינאי תקשורת יכול לסייע להשיב לפחות חלק מיכול הדיבור. גם במקרים קשים יש תקווה, שכן כיום קיימות שיטות המאפשרות לאנשים לפתח כישורי הסתגלות לתקשר עם אנשים על ידי פיצוי, גם במקרה של פגיעה תמידית בכושר הדיבור.

פיזיותרפיה - נועדה לעזור לאנשים שכושר התנועה שלהם נפגע. השיקום מסייע לאנשים להישב את יכולת ההליכה, האיזון והמוטוריקה הגסה. ריפו בעיסוק יסייע להשיב את כישורי המוטוריקה העדינה.

טיפול פסיכולוגי - המעבר החד מחיים רגילים למצב מלא אתגרים וקושי, עשוי לגרום לקושי מנטלי רב. שיחות עם פסיכולוג או יועץ וכן תמיכה של משפחה וחברים, הינן קריטיות להצלחת השיקום.

 

כיצד למנוע שבץ?
הטיפול המניעתי יכול להתמקד אך ורק בגורמים שנמצאים בשליטתינו. כאמור, שליטה בתזונה ואורח חיים בריא הם הדרך היעילה ביותר למנוע את מקרי השבץ הנפוצים. הימנעו ככל הניתן מצריכת מזון עתיר בשומן וכולסטרול, צמצמו את צריכת המלח והאלכוהול, ונסו להפסיק לעשן. במקום זה, אמצו סגנון חיים בריא יותר הכולל אכילת ירקות ופירות, העדפת מוצרי קמח מלא ופעילות גופנית.

טיפול תרופתי יגיע בהמלצת רופא לאחר שאובחן סיכון גבוה לשבץ. התרופות יתמקדו בהורדת לחץ דם והורדת סיכון להיווצרות קרישי דם.

למרות שניתוח נראה כאופצייה לאחרי שבץ, הוא יכול לסייע גם במניעה. ישנו הליך רפואי שנועד להסיר הצטברות פלאק (שומן כולסטרול ושאר חומרים המצטברים בדפנות הפנימיים של כלי הדם). אותו פלאק מסייע להיווצרות קרישים והסרתו יכולה למנוע שבץ עתידי. באותה המידה קיים הליך שנועד להרחיב כלי דם בצורה נקודתית באזור בו יש הצברות פלאק. במהלך הניתוח מוחדר לכלי הדם מעין בלון שמנופח ודוף את הפלאק לצדדים. הבלון מקובע באמצעות התקן מלאכותי ומסייע לשמור מפני הצטברות עתידית.


החיים אחרי שבץ
כשני שליש מהלוקים בשבץ מדי שנה, שורדים ונזקקים לרמה זו או אחרת של שיקום. חלק מסוגלים אף להחלים לחלוטין. גם במקרים של פגיעה קבועה ניתן להתסגל לחיים החדשים ולחיות במידה מסויימת של עצמאות. עם זאת, חשוב לציין כי הסיכון לשבץ שני גובר לאחר האירוע הראשון.
לכן, חשוב מאוד לנהל אורח חיים בריא, כיוון ששבץ מגיע בהפתעה ולא מהסוג המפתיע.

אל תקחו סיכון עם האיבר החשוב ביותר בגוף שלכם - נקטו צעדים משמעותיים כדי לצמצם את הסיכון ככל הניתן.

תמונות: freedigitalphotos.net - -Marcus-, cooldesign, Somkiat Fakmee
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.