maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

שיטה חדשה ויעילה לזיהוי טביעות אצבעות

 
מאת: מערכת אתר i-HLS
 
חוקרים בבריטניה וצרפת פיתחו שיטה חדשה, רגישה ביותר, להצגת טביעות אצבע על משטחי מתכת כגון אקדחים, סכינים ומחסניות כדורים. הטכניקה משתמשת בציפויים פלואורסצנטיים מחליפי צבעים ולדברי צוות המחקר ניתן להשתמש בה כאמצעי משלים לתהליכים הקיימים של זיהוי פלילי.
 
שיטה חדשה לזיהוי טביעות אצבעות
 
לפי פרסום של מכון לפיזיקה (IOP), הסיכוי של שני אנשים שונים להיות בעלי אותה טביעת אצבעות הוא אחד ל-64 מיליארד. זו הסיבה לכך שרשויות אכיפת החוק סומכות על טביעת אצבעות כראייה משפטית. עם זאת, ועל אף ההתקדמות שחלה מאז המאה התשע עשרה, רק כ-10 אחוזים של תמונות טביעות האצבע הן באיכות מספיק טובה כדי להביא לזיהוי חד משמעי של חשוד, ברמה שתספק את בית המשפט.
 
טביעות אצבע הן בעצם משקעי זיעה ושומן טבעי. טכניקות הצגה מסורתיות שלהן מבוססות על שימוש באבקה צבעונית, חומר תגובה כימי או ביולוגי הנדבק לשארית טביעת האצבע או יוצר אתה ריאקציה כימית ויוצר ניגוד חזותי למשטח הבסיס. מגבלה עיקרית של טכניקה זו היא בכך שמשקעים אלו עלולים לדהות עם הזמן או עקב חשיפה למים וחומרים נוספים. במקום להתמקד בשארית עצמה, רוברט הילמן וחבריו מאוניברסיטת לסטר, מכון לאו-לנג'בין (ILL) ו-ISIS במעבדת Rutherford Appleton החליטו לעבוד עם המשטח עצמו בין חריצי טביעת האצבעות. "חשבו על משקעי החומר על המשטח כעל 'גבעות' קטנות. אנו החלטנו להתבסס על המתכת החשופה בתחתית ה'עמקים'", מסביר הילמן. 
 
הצוות ערך לאחרונה ניסוי בפולימר אלקטרו-כרומי המחליף צבע בהפעלת מתח חשמלי. "השתמשנו בכימיה חשמלית כדי לגרום לשיקוע פולימר מתמיסת המונומר ובעקבות כך החלפנו את תמיסת המונומר באלקטרוליט הרקע." מסביר הילמן. השארית הבלתי נראית המושארת על ידי אצבע האדם אינה מוליכה חשמל, ועל כן היא פועלת כמו שבלונה. כאשר הפולימר משוקע על גבי טביעת האצבע ומפעילים מתח חשמלי, השיקוע הדביק חוסם את הזרם, תוך הפניית הציפוי ל'עמקים' בין 'הגבעות'. "המתח משנה את צבע הציפוי ומביא לאופטימיזציה של הניגוד הוויזואלי, תוך יצירה למעשה של תמונת נגטיב של טביעת האצבעות."
 
כעת, החוקרים הלכו צעד אחד קדימה עם הטכניקה שלהם, על ידי הוספת מולקולות פלואורסצנטיות הגורמות לציפוי לפלוט אור בצבע מסוים כשהוא חשוף לתאורה אולטרה-סגולה. לדברי הילמן, גישה זו מרחיבה את "לוח הצבעים" של ציפויי הפולימר ומאפשרת יותר בקרה במונחי כוונון הצבעים להשגת הניגוד האפשרי הטוב ביותר מול משטח המתכת הבסיסי.
 
החוקרים אומרים ששיטת טביעת אצבעות זו רגישה מאוד ושנדרשות רק כמויות זעירות של חומר משקע כדי שהיא תעבוד – הרבה פחות ממה שאופייני בגישות הקונבנציונאליות. היא גם מותאמת היטב לשילוב עם הגישות המקובלות, הכרוכות לעיתים קרובות בהפעלת חומרי תגובה שונים בזה אחר זה, בניסיון לגלות את טביעת האצבעות. לפי הילמן, אם חומרי תגובה קונבנציונאליים נכשלים בגילוי התבנית, אזי אזורי המשטח החשוף אמורים עדיין להיות פנויים לשיקוע הפולימר.
 
למרות יתרונותיה, השיטה החדשה מוגבלת כיוון שהיא פועלת רק על דגימות מתכתיות, לדברי פול קלי מ- Loughborough University בבריטניה, שלא השתתף במחקר. לדבריו, "זה בהחלט לא פתרון כולל לכל סוגיות טביעות האצבע". אבל הוא מוסיף כי "ההתפתחויות בשלב האחרון של המחקר מבשרות טובות למכסימיזציה של כשירות הטכניקה לגבי חפצים כגון סכינים ומחסניות כדורים."
 
קלי אומר שבעוד המדענים יכולים לפתח טכניקות חדשות של טביעות אצבע, "בסופו של דבר, עם זאת, יעילות השיטה וישימותה תלויים במי שמבצעים בפועל את תהליך הזיהוי הפלילי."
עוד בנושא הגנת המולדת באתר

מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: