print header

פוקוס מתוך ספר התניא - אמונה מלשון אימון

לקריאת השיעור הקודם - יראה ואהבה - לחצו כאן!

ב"ה

איך לאמן את עצמנו להאמין? האם כל אחד יכול? ואיך מתאהבים בבורא?

לאחר שלמדנו על חשיבות ה'כוונה' במעשה המצוות, מתחיל אדמו"ר הזקן בהדרכה פרקטית ומפורטת כיצד להגיע בפועל ליראה ואהבה. התחלת ההדרכה היא בדרגה הנמוכה של יראה – יראה תתאה. כל אחד יכול להגיע למדרגה זו, היא שייכת לכולם. אומנם יש כאלה שזה בא להם בקלות ויש כאלה שצריכים להתאמץ יותר, אך לכל אחד יש אפשרות להגיע לכך. כיוון שבליבו של כל יהודי יש 'אוצר של יראת שמים', ורק צריך להתחיל לחפש. אבל עוד קודם שיוצאים לחיפושים, צריך לזכור שזה כבר נמצא בתוכנו.

לפני כשנתיים נערכנו ב'אסנט צפת' לפעילות מורחבת בחג הפסח, לשם כך הגיע צוות מטבח נוסף. אחד הטבחים שהגיע מחוץ לעיר במיוחד לחג, היה תלמיד ישיבה לשעבר שהכרתי. כיום, לצערנו, הוא כבר לא בישיבה וכבר ממש לא נראה כמו מישהו שלומד בישיבה... כשהוא הגיע הייתי צריך לסדר לו מקום לישון באחד מחדרי האירוח בעיר. לקחתי אותו לאחד מחדרי האירוח המנוהל על ידי רבנית מבוגרת מעדות המזרח. כשהיא ראתה אותו היא נבהלה, בחור ללא כיפה עם גופיה וכתובות קעקע מעטרות את גופו. "אני לא יכולה להכניס אותו לפה!" היא אמרה "בעלי רב, הבחור הזה לא יכול לישון פה, מה נעשה בשבת??" נחרדה. "אל תדאגי" הרגעתי אותה, "אני מכיר אותו מהישיבה, הוא נראה ככה, אבל הוא בחור טוב". בשלב הזה היא עצרה לרגע, הסתכלה שוב על הבחור, בחנה אותו מכף רגל ועד ראש, ואז אמרה בפסקנות "אתה צודק, קלטתי אותו. הוא בחור צדיק, רק אוהב לעשות הרבה פוזות..." הבחור חייך בהסכמה.

איך מוצאים?

אז איך מוצאים את אותה יראה שבתוך הלב? מתבוננים, מוצאים קצת זמן פנוי ויושבים לחשוב על זה. קשה? לא כל כך, בוא נלך יחד שלב אחר שלב.

תחילה מתבוננים "איך שהקב"ה מלא ממש את העליונים ואת התחתונים ואת השמיים ואת הארץ ממש מלא כל הארץ כבודו ממש". הקב"ה ממש ממש ממש נמצא פה איתנו. בשלב השני חושבים על כך שהקב"ה שנמצא איתנו פה ממש "צופה ומביט ובוחן כליותיו וליבו וכל מעשיו ודיבוריו".

זהו. כאשר מתבוננים בכך כראוי זה מגלה בנו את היראה שבלב, ובאופן כזה שגם אם במשך היום נשכח מזה, נוכל להיזכר בכך בהתבוננות קלה וכבר היראה תתגלה שוב בלב, ותעזור לנו לעמוד בניסיונות.

סדר יום יהודי

פעמים רבות יהודים שהגיעו לצפת והתחילו להתקרב לתורה ומצוות שאלו כיצד אפשר לקיים אורח חיים כזה גם בתל אביב? מילא בצפת, מקום רוחני, מקום שבו יש מנוחת הנפש, יש פנאי ושקט המאפשר התבוננות, אך מה לגבי צפון תל אביב (כידוע שצפת, ראשי תיבות צפון תל אביב...) כיצד עושים זאת במרכז הארץ, בחיי המירוץ?

התשובה לכך היא פשוטה - סדר יום יהודי. סדר היום היהודי בנוי כולו סביב התבוננות; מהרגע הראשון בבוקר כשפוקחים את העיניים, ועד הרגע האחרון בו הולכים לישון. היום שלנו מתחיל ב'מודה אני', הודאה לבורא. עוד לפני שקמים מהמיטה כבר נוטלים ידיים ומקדשים את עצמנו לעבודת השם. בשלב הבא כבר ברכות השחר ומודים להשם לא רק על כך שהנשמה חזרה לנו, אלא גם על כל מה שיש לנו, בגשמיות וברוחניות. ממשיכים עם תפילת שחרית, ואז כל אחד יכול להקדיש לפחות כמה דקות להתבוננות שתיארנו קודם, איך הקב"ה נמצא בכל מקום ממש וצופה בנו. בהמשך היום מנשקים את המזוזה ונזכרים ש"שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", רואים את הציצית "וראיתם אותם וזכרתם..." מברכים על כל מה שאוכלים או שותים, ובכלל על כל מה שנהנים ממנו, ויכולים שוב להיזכר איך הקב"ה איתנו כל הזמן.

אמונה מלשון אימון

החסידות מלמדת אותנו למצוא את הבורא בכל מקום, לראות את ההשגחה פרטית בכל דבר, לחיות במודעות אלוקית. אבל מודעות זו מצריכה אימון, צריך להתאמן על כך, וככל שמתאמנים יותר – מצליחים יותר. כמו בכל אומנות ככל שנתאמן יותר כך נצליח יותר.

זכור לי יהודי שבתחילת התקרבותו סיפר שכאשר היה נער צעיר חשקה נפשו בלימוד אומנות נגינת הגיטרה. הוא הגיע לשיעור אצל מורה מומחה מהגדולים בתחום. כבר בשיעור הראשון אמר לו אותו מורה "אם אתה באמת רוצה לדעת לנגן בגיטרה, אתה צריך להתמסר לכך. מהיום אתה אוכל עם הגיטרה, שותה עם הגיטרה, ישן עם הגיטרה..." אמר הבחור "עכשיו אני מבין שצריך לעשות זאת, אבל האומנות בה צריך להשקיע היא אמונה".

לחיות אלוקות. כשאוכלים, שותים וישנים.

דוקטור מנהל

עד כה ההתבוננות הייתה בקב"ה כפי שהוא מנהיג את העולם, אבל אפשר להתבונן גם איך הקב"ה בורא את העולם. נביא לכך דוגמא פשוטה. יכול להיות רופא, דוקטור, שהוא גם מנהל מחלקה בבית הרפואה. יש כאלה שמתפעלים מיכולת הארגון השלו כמנהל, אך באמת לא זו הגדולה האמיתית שלו, הרי אותו רופא מציל חיים, וזה בוודאי יותר נעלה מלשמור על הסדר במחלקה. כך גם בהתבוננות שלנו. אפשר להתבונן כיצד הקב"ה מנהל את העולם, אך זה רק החיצוניות שלו (ולכן גם יביא רק ליראה בדרגה נמוכה), ואפשר גם להתבונן איך הקב"ה מחיה ומהווה את העולמות יש מאין, זה כבר הפנימיות שלו (ולכן יביא ליראה פנימית ועמוקה יותר). כמובן לא לשכוח שגם אנחנו חלק מאותו 'עולם' שנברא כל רגע מחדש...

אהבת עולם

מדרגות אלה של יראה אפשר כבר להתפתח לדרגות שונות באהבה. נתמקד בדרגה הנקראת אהבת עולם, גם אליה כל אחד יכול להגיע. שוב אנו מתבוננים בגדולת השם, אך הפעם מתייחסים בעיקר לעובדה, איך כל העולם כולו הוא כאין וכאפס לעומת האין סוף ברוך הוא. כל העולם, הגשמי, לא רק כדור הארץ, כל הכוכבים והגלקסיות, ולא רק העולם הגשמי, כל העולמות הרוחניים, השרפים, האופנים וחיות הקודש, כולם כולם אין ואפס לעומת הבורא. וכאן זוכרים איך גם כל תענוגות העולם הם 'אין ואפס' לעומת קשר עם הבורא האינסופי.

בדומה לילד שכאשר הוא קטן הוא 'מתלהב' ונמשך מכל מיני צעצועים ואטרקציות של ילדים, אך כאשר הוא גדל הוא נמשך כבר ל'צעצועים' של מבוגרים. לא צריך לשכנע אותו בגיל 20 שלא יימשך לאופנוע צעצוע, הוא מתבייש לעשות זאת, כי מבין שזה לא ברמה שלו. עדיין יש בו תכונה של התלהבות ומשיכה אך עכשיו הוא מפנה אותה ל'דברים של גדולים'. כך כל אחד יכול להבין שאם יש בורא, וכל העולם בטל אליו, אז כל התענוגות הגשמיים הם 'בשביל ילדים', בעוד שתענוג אלוקי, הוא התענוג האמיתי והיחידי למבוגרים.

בהמשך מפורטות דרגות נוספות ונתייחס אליהן בע"ה בשבועות הקרובים. חשוב לומר, כי כמו בכל דבר אחר, אי אפשר להצליח הכל ובבת אחת, מתחילים לאט מהתבוננות קלה ופשוטה שאנו מתחברים אליה (ורצוי להתייעץ עם המשפיע בנושא), ומתמידים באותה התבוננות תקופה, לפני שמתקדמים לשלב הבא.

 

למעבר לשיעור הבא - כמים הפנים לפנים - לחצו כאן!
 

באדיבות: נדב כהן - מחבר הספר "מודעות יהודית"

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: יהדות, דת, תניא, קב"ה, נפשות
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.