maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

האדם בעוצמתו לכם ולילדיכם

כמה מאיתנו משתמשים בתדירות כזו או אחרת במשפטים הבאים: "היא פגעה בי", "הוא עשה לי", "הם הכעיסו אותי", "הוא עצבן אותי", "היא גרמה לי אושר", "הוא שימח אותי", "הם נטשו אותי", "הוא רימה אותי" וכן הלאה וכן הלאה. משפטים, אשר אם תשימו לב, מתחילים מהחוץ-פנימה, משהו חיצוני גרם למשהו פנימי. האמנם?


אני מזמינה אתכם לענות לעצמכם על השאלות הבאות:
איך זה מרגיש להיות תלוי במשהו חיצוני שיניע אתכם להרגשה מסויימת?
מהו הרווח וההפסד להיות כ"בובה על חוטים"?
מה זה מאפשר לכם?
מה היה קורה בעולמכם, במערכות היחסים שלכם, בבטחון העצמי של ילדיכם, אילו הייתם מלמדים ומעבירים הלאה את הדברים הבאים?

עוצמתו של אדם מתחילה במודעות כי כל תחושותיו ורגשותיו הינם הממלכה שלו והמולך היחידי על ממלכה זו, זה הוא בכבודו ובעצמו. אף אחד בעולם לא יכול למלוך בממלכה זו מלבדכם והבחירה ברגש או בתחושה הינה במאת האחוזים שלכם, לדוגמא: אף אחד לא יכול להכעיס אתכם אם אינכם בוחרים לכעוס, אף אחד לא יכול לשמח אתכם אם אינכם בוחרים להיות שמחים, אף אחד לא יכול להעליב אתכם אם אינכם בוחרים להיעלב ואף אחד לא יכול לרגש אתכם אם אינכם בוחרים להתרגש.

כל התחושות והרגשות הינם בחירה אישית שלכם על-פי פרשנות שלכם למקרה או לסיפור, לדוגמא: בן/בת הזוג לא הופיעו לארוחת ערב רומנטית. להלן כמה אפשרויות לפרשנות אשר יכולה להיות לכם:

1. "הוא שכח"  - יכול להיות מלווה ברגשות כעס או עצב
2. "הוא לא אוהב אותי"  - יכול להיות מלווה ברגשות פגיעות
3. "קרה לו משהו נורא"  - יכול להיות מלווה ברגשות דאגה, חרדה
4. "הוא התעכב אצל סוכן הנסיעות – הפתעה ליום הולדתכם..."  - יכול להיות מלווה ברגשות שמחה או התרגשות...

כמובן שיכולות להיות פרשנויות נוספות למצב או למקרה מסוים, כמו כן יכולים להתלוות לפרשנויות דומות, רגשות שונים ומגוונים, אצל אנשים שונים. הדרך להרגיש אחרת הינה לתת פרשנות אחרת למקרה או לארוע.

שאלו את עצמכם: "איך אני בוחר להרגיש? מה טוב לי? מה נכון לי? מה מקדם אותי?"

התחילו להריץ פרשנויות מגוונות למקרה עד שתגיעו לרגש הנבחר.

כשהגעתם לרגש בו בחרתם, היצמדו לפרשנות הנבחרת ו"סלקו" כל מחשבה של פרשנות אחרת מראשכם.

(אם נשמע לכם קצת "טכני" – הצדק עמכם, לא סתם רווחת הטענה כי אנו משתמשים רק באחוז קטן ממוחנו...)

הנקודה השניה לעוצמתו של אדם הינה הידיעה הברורה כי חבריו, בני האדם הסובבים אותו, בעלי אותה תכונה כמוהו. תחושותיהם ורגשותיהם הינה הממלכה שלהם והם המולכים היחידים בה. כלומר, אין אתם יכולים להעליב אחר אלא אם כן בחר להיעלב, אין אתם יכולים להכעיס אדם, אלא אם כן בחר לכעוס וכן הלאה. יהיה זה אפילו יומרני מצידכם לחשוב שבידכם השליטה ברגשותיו של האחר, אין לכם אותה. ניקח לדוגמא אפיית עוגה לכבוד יום הולדתה של חברה טובה. החברה יכולה לבחור להרגיש שמחה עם אפיית העוגה, כי חשבתם עליה, לעומת זאת היא יכולה לבחור להיות מאוד מתוסכלת, כי רק אתמול התחילה בדיאטה. הדבר היחידי בו אתם יכולים "לשלוט" הוא הכוונה שלכם, לכן ענו לעצמכם "מה היתה כוונתי בעשייה או באמירה זו?" (ההזמנה שלי אליכם היא, תמיד להתכוון לטוב וללמד את ילדיכם להתכוון לטוב).

המימד הנוסף לעוצמתו של אדם הינו חמלה.

לדעת לחמול עם עצמכם ועם הסובבים אתכם, בכל בחירה שהיא, מעניקה לכם עוצמה שאין כדוגמתה. האפשרות ו"העבודה"להיות מודעים לבחירה (בחירה ברגש, במחשבה, בפרשנות)ויחד עם זאת להבין את טבע האדם (הרצון להיסחף לדרמה, של החיים, של הסיפור וההמצאות בעמדת הקורבן, המלווה בתחושת מסכנות, אומללות ורחמים עצמיים), ולהקל עליו בסבלו, עושה את הייקום מקום טוב יותר לחיות בו. חמלו, סלחו והמשיכו בעבודת המודעות לחיים טובים ומאושרים יותר.

לסיכום:

1. היו מודעים לאפשרות הבחירה בעמדתכם, בתחושתכם, ברגשותיכם.
2. בחרו.
3. הורידו מהכתפיים שלכם בחירותיהם של אחרים , זה לא שלכם, יש לכם מספיק משלכם.
4. חִמלו עם עצמכם ועם הסובבים אתכם, בכל בחירה שהיא.
5. למדו את ילדיכם לעשות כמוכם

מקור: אמא אדמה

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: