ספר הזוהר: לונלי פלנט לעולם הרוחני

 במשך מאות שנים היה ספר הזוהר, עם הלוגיקה הפנימית המוזרה שלו וסגנונו הבלתי שגרתי אגוז בלתי ניתן לפיצוח. עד שבא המקובל הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, והפך אותו נגיש לכל אדם.

ספר הזוהר ידוע מאז ומתמיד כספר רב תעלומות ואפוף מסתורין. מקובלים רבים לאורך ההיסטוריה הדגישו את חשיבותו העצומה, וראו אותו - לצד התנ"ך, התלמוד והגמרא - כאחד מעמודי התווך המרכזיים שעליהם נשען עולם הרוח היהודי. הזוהר הוא ספר המקור היסודי ביותר של חכמת הקבלה, הספר הראשון אשר הצליח להסביר באופן שיטתי, מפורט ומסודר את מבנה המציאות הרוחנית בשלמותו.

במהלך 700 השנה שחלפו מאז שפורסם לראשונה ברבים, גברה ההתעניינות בזוהר מכל צדדי המתרס. מן הצד האקדמי, התנהלו אין סוף דיונים ופולמוסים בקרב חוקרים שונים לגבי זהות הכותב, המקום וזמן הכתיבה המדוייק. לצד זאת, החלו גם זרמים מיסטיים שונים לאמץ את הזוהר לחיקם וניסו למצוא בו סימוכין, גיבויים ונבואות קדומות המאשרות את נכונות שיטתם.

מנגד, היו שטענו כי ספר הזוהר מסובך, מפותל ומורכב מכדי שאפשר יהיה להבינו, קל וחומר להיעזר בו כאמצעי אמיתי להתעלות רוחנית. ובאמת, אם נתעלם לרגע מן ההילה המיסטית, ומן הוויכוח המתמשך סביב נסיבות כתיבתו, קשה להבין מה יש בספר הזוהר – לכאורה מקבץ מקרי למדי של אגדות ומדרשים – שהופך אותו לחיבור כה חשוב ומשפיע. מדוע הוא מושך אליו כל כך הרבה "אש" ועניין מכל הכיוונים, וחשוב מכך – האם יש לספר הזוהר גם ערך נוסף, משמעותי ורלוונטי באמת להציע לאדם בתקופה המודרנית?

אלף מפתחות

במשך מאות שנים היה ספר הזוהר כאגוז בלתי ניתן לפיצוח. כמעט כל אדם שניסה לפסוע בנתיבי החכמה הסבוכים והנפתלים שבו, אבד איפשהו בדרך, או הסתבך ברשת סבוכה וסתומה של קורי עכביש מחשבתיים. הלוגיקה הפנימית המוזרה, עמקות הרעיונות וסגנון הכתיבה הבלתי שגרתי של הזוהר, הפכו אותו לבלתי נגיש לחלוטין עבור רוב רובם של הפרשנים. בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת נפתח חלון חדש להבנת צפונות הזהר, כאשר הרב יהודה אשלג הוציא לאור את מה שהתברר לימים כפירוש המקיף, המעמיק והרחב ביותר על ספר הזהר, "פירוש הסולם". מטרתו בחיבור זה הייתה להוריד את הזהר אל ה"קרקע", כלומר לפרום את סבך החוטים המדומה המכסה אותו, ולעשותו נגיש ומובן לכל אדם ואדם:

"עומק החכמה שבספר הזוהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו. והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, וליתן לו דרך ומבוא בגדרים נאמנים, איך להגות ולהשכיל בהספר" (מבוא לספר הזהר).

פירוש הסולם נכתב אפוא כמפתח מיוחד שדרכו כדי נוכל לפתוח את שעריו הנעולים של הזוהר, ולהתחיל לעלות בסולם הרוחני המסתתר מאחורי מילותיו המעורפלות. כבר בהקדמת הספר - המהווה מעין תמצית מרוכזת, ה"מקפלת" בתוכה את הספר כולו - מסביר בעל הסולם כי השורש והסיבה לכל הבלבול והמבוכה סביב כתבי הזוהר, היא הנחת היסוד השגויה שהספר עוסק בתופעות גשמיות המתרחשות בעולם הזה: "ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים, למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש".

דרך פירוש הסולם, מתגלה ספר הזוהר כהזמנה אישית לכל אדם, לצאת למסע של גילויים רוחניים גדולים נפלאים. אך כמו בכל מסע מוצלח, לפני היציאה לדרך, עלינו להצטייד בהבנות הנכונות, ולדעת היטב לאן מועדות פנינו.

 שלבי התיקון

 כדי לסייע לנו במסע, מסביר בעל הסולם כי המציאות כולה, על כל פרטיה השונים והמרובים, נכללת בתכנית יסודית אחת המכונה "מחשבת הבריאה". למעשה כל התהליכים והתופעות המתגלים בעולמינו, מושרשים באופן פוטנציאלי בתוך התכנית הזו ויוצאים בהדרגה מן הכוח אל הפועל.

השלב הראשון בתכנית הבריאה מכונה בשם "מלכות דאין סוף". בשלב זה הבורא ממלא את הרצון של הנברא בתענוג אין סופי, ונמצא עמו באיחוד שלם של אהבה בלתי פוסקת. אך כדי לאפשר לנברא להרגיש את מציאותו כישות נפרדת ועצמאית, עליו לעבור תהליך ניתוק מתמשך המכונה "שלב ההסתרה". במהלך התהליך הזה הנברא מנותק מהרגשת הקשר הקבוע שלו עם הבורא, ועליו לשוב למצב האחדות הראשוני בכוחות עצמו. בשלב האחרון של התכנית, המכונה "גמר התיקון", הבורא והנברא שבים לאותה נקודת הפתיחה של חיבור ואהבה נצחית כפי שהיו בתחילה, רק שהפעם, הנברא השיג את המצב הזה מתוך פעולותיו העצמיות. תודות לכך הוא יכול לחוות בפועל את השפע והתענוג שהועיד לו הבורא, ואפילו להכפיל את עוצמתו באלפי מונים.

למעשה, בגמר התיקון מגלה הנברא שהמציאות האמיתית לא השתנתה מעולם, אלא כל השינויים והתמורות התרחשו רק כלפי הרגשתו האישית בלבד. כל השינויים הפנימיים הללו מתוארים בפרטי פרטים בספר הזוהר, שהופך למעין "מורה דרך" רוחני, המספק לאדם את השיטה המהירה, הבטוחה והקלה ביותר לעבור את כל המצבים שנקבעו מראש במחשבת הבריאה.

 שיטת שלושת הקווים

החידוש הגדול והמשמעותי ביותר שמגלה הזוהר היא שיטת שלושת הקווים: ימין, שמאל ואמצע. כמובן שהשיטה התקיימה עוד קודם לכך, אך נחשפה ברמזים דקים בלבד בספרים אחרים. ספר הזוהר, לעומת זאת, פותח את השיטה הזו במלואה, וחושף את כל מרכיביה בצורה פרטנית ומדוייקת להפליא. מחבריו ידעו כי האנושות כולה נכנסת לשלב ההסתר, השלב שבו ניתן להתחיל את תהליך התיקון מתוך פעולותיו הפנימיות של האדם.

הקווים של הזוהר, אינם קווים גיאומטריים פשוטים הנמתחים במרחב, אלא הם סימנים הרומזים על מערכת הכוחות העליונה שמובילה את הנבראים אל עבר מימוש מטרת הבריאה. קו ימין מסמל את תכונת הנתינה הטהורה והאין סופית של הבורא. קו שמאל לעומת זאת מסמל את הרצון לקבל שמוטבע בנבראים. רצון זה הוא כלי הקיבול שבאמצעותו הנברא מרגיש את השפע והתענוג הזורמים אליו מן הבורא. בין שני הקווים הללו, המייצגים את שני הכוחות המנוגדים שפועלים בטבע, כוח הקבלה וכוח הנתינה, נשאר מקום פנוי – מעין חלל ריק שאותו האדם צריך להשלים בעצמו. הדרך אל גמר התיקון מורכבת למעשה מסדרה של נקודות הכרעה המצטרפות בסופו של דבר לקו אחד. בכל נקודה כזו, האדם צריך לבחור להעדיף מחדש את תכונת הנתינה (קו ימין) על פני תכונת הקבלה (קו שמאל).

הקו האמצעי הוא "שביל הזהב" שעליו מתקיים המסע הרוחני כולו. חשיבותו טמונה בכך שהוא נבנה בתוך מרחב המצוי כביכול מחוץ לשליטת הבורא. רק במרחב הזה, בנקודת הבחירה החופשית המופיעה בין קו ימין לקו שמאל, יכול בעצם להיוולד המושג שאנו קוראים לו אדם. "אדם" מלשון "אדמה לעליון" (ישעיהו יד), כלומר מצב שבו הנברא מדמה את עצמו לתכונות הבורא בכוחותיו העצמאיים.  

המקובלים רומזים כי בסופו של תהליך הזה, יתאחדו כל הקווים לקו אחד, והאנושות כולה תעלה לאותה דרגה רוחנית עליונה המכונה "גמר התיקון", שבה תתגלה תכנית הבריאה בכל תפארתה ושלמותה הנהדרת.

 סולם אל הזוהר

אחד הדברים המפליאים ביותר לגבי ספר הזוהר, היא העובדה שהוא לא נועד באופן ישיר לזמן ולתקופה שבה הוא נכתב. מחברי הזוהר כתבו אותו בידיעה ברורה שיחלפו עוד שנים רבות לפני שהאנושות תפתח נחיצות אמיתית לשיטת התיקון הטמונה בו. אין זה מקרה כלל וכלל כי מנעולי הזוהר נפתחו בעת הזו ולא לפני כן. דווקא המאה הנוכחית שבה נוסק האגו לגבהים חסרי תקדים, דווקא היא המתאימה ביותר לקלוט את מה שיש לזוהר להציע. מדוע? מפני שרק כעת, משעה שהתפתח בנו "קו שמאל" עבה מספיק, כלומר רצון גדול לקבל תענוג על חשבון הזולת, ניתן לגלות גם את "קו ימין" - שיטה להפוך את כוונת השימוש ברצון הזה לנתינה ואהבה לזולת.

"פירוש הסולם", ניתן בתזמון מוחלט עם הצורך הגובר של האנושות לבנות את אותו "קו האמצעי" מתוך האגו ההרסני שמחריב כל פינה טובה בחיינו. יותר מזה, הוא מאפשר לנו להתעלות באמצעותו לעולם נצחי ומושלם, מלא בתענוגות ובאושר חסר גבולות. הסולם אל הזוהר, אומר בעל הסולם, נבנה במיוחד עבורנו, שנמצאים בריחוק ובניתוק מהרגשת הכוח העליון שעוטף אותנו בחום ואהבה אין סופית. אבל, הוא מוסיף, לא תהיה לכך כל משמעות אם לא נתחיל לטפס בו בכוחות עצמנו: "אין הסולם מטרה כלפי עצמו: כי אם תנוח במדרגות הסולם ולא תכנס אל העלייה, אז לא תושלם כוונתך" (הקדמה לספר הזהר).

בליווי פירוש הסולם, ספר הזוהר עשוי להיות הספר האקטואלי, הרלוונטי והמשמעותי ביותר של המאה ה-21. כעת, נותרה בידינו רק הבחירה החופשית אם להשתמש בו או לא.