מכיוון שהמוות הוא לא צפוי וכרוך בכל הרבה סימני שאלה, הוא גם נושא להמון בדיחות והומור. כאן תמצאו בדיחות על לוויות, בדיחות על מוות, בדיחות אלמנות, בדיחות על מתים, בדיחות על אבל, בדיחות על אזכרות, בדיחות על פטירה ועוד..
בדיחות על לוויות, בדיחות על מוות, בדיחות אלמנות, בדיחות על מתים, בדיחות על אבל, בדיחות על אזכרות, בדיחות על פטירה.
איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו כדי להנות מחופשה בפלורידה שטופת השמש. אשתו, שהייתה בנסיעת עסקים, תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי ביום למחרת. האיש הגיע למלון לאחר שבילה כל היום בחוף, ישב תחת עצי קוקוס ושתה קוקטילים טרופיים.
הוא החליט לשלוח אימייל לאשתו כדי להקדים ולספר לה את נפלאות המקום. הוא לא מצא את כתובת המייל שרשם בפתק, לכן סמך על זכרונו ושלח לכתובת agoren@freenetland.net בתקווה שזו הכתובת הנכונה. מקסימום, אמר לעצמו, זה ממילא לא כל כך חשוב. אבל רצה הגורל והכתובת לא הייתה נכונה. הוא טעה באות אחת וההודעה הגיעה לתיבת המייל של אשת כומר פרוטסטנטי שנפטר יום קודם לכן.
בלילה, אשתו של הכומר פתחה את הדואר האלקטרוני כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה. כאשר ראתה את ההודעה נתנה צעקה, ניסתה לקום, אבל התמוטטה ומתה מהתקף לב. קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר שראו את האישה המתה קראו את ההודעה:
"אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה הייתה ארוכה, אבל היה שווה. הכול מאד יפה! ממש גן עדן! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק כמה שעות, אני כבר מרגיש כמו בבית. עכשיו אני הולך לנוח קצת. רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה וכולם מצפים לבואך מחר. אני בטוח שהמקום ימצא חן בעיניך.
בעלך האוהב אותך לנצח.
נ.ב. תכיני את עצמך, חם פה גיהינום!"
רואה חשבון אחד גנב כספים בשווי מיליוני שקלים עד שיום אחד הוא כמעט ונתפס בשל ביקורת שגרתית. בערב של אותו יום, רואה החשבון ישב להתפלל ליד המיטה ואמר: "בבקשה אלוהים, שלא יתפסו אותי... אני יודע שמה שעשיתי היה רע, אבל העבודה שלי היא הדבר היחידי שיש לי בחיים ואני לא יכול ללכת לכלא..."
להפתעתו, הוא לפתע שמע קול צלול ועמוק שהשיב לו: "אסכים לבקשתך ואיש לא יגלה מה עשית, אבל בתנאי אחד! בעוד שנים מהיום, אתה תמות ברעידת אדמה".
רואה החשבון היסס לרגע, אך מיד התעשת ואמר: "בסדר גמור, אני מסכים! רק שאיש לי יגלה מה עשיתי..."
בשנים הבאות רואה החשבון חי חיים רגועים ומאושרים. הוא אפילו התקבל לעבודה חדשה ברשות המיסים, התחתן ושכח לחלוטין מההסכם.
יום אחד, בעודו מבלה בכנס של רשות המיסים בבניין משרדים חדש ויוקרתי, הרגיש רואה החשבון שהאדמה מתחילה לרעוד והבניין החל ליטות הצידה. מיד הוא נזכר בהסכם שאליו הוא התחייב, ירד על ברכיו והחל להתפלל: "אלוהים, אני זוכר את העסקה שלנו ואני מקבל את גורלי, אבל אתה לא הולך להרוג את כל האנשים שבבניין הזה רק בגללי נכון?"
קול צלול, עמוק ומוכר ענה לרואה החשבון: "אתה צוחק עלי? עבדתי שנים כדי שכולכם תהיו באותו בניין באותו הערב!"
האיש העשיר ביותר בעולם היה על ערש דווי, ועל אף שהשלים עם המוות, בכל זאת הפריע לו דבר קטן – אף אחד בעולם הבא לא ידע שהוא צבר כזה הון אדיר. כאן על כדור הארץ כולם ידעו מי הוא וכמה הון צבר, אולם שם מחכים מלכים, קיסרים ושליטים שאולי היו עשירים אף יותר – איך הוא יוכל להראות לכולם עד כמה מצליח היה בחייו? האיש בכה ומירר כל כך הרבה, עד שמלאך מודאג שראה זאת הלך להתייעץ עם אלוהים בניסיון לעזור לו.
״אבל, אתה יודע...״ אמר אלוהים למלאך, ״לעושר חומרי אין כל מקום כאן.״
״אני יודע אדוני, אבל הוא איש כל כך טוב. אינו אנוכי והוא תרם כל כך הרבה לצדקה. הוא גם ניהל את העסק והעובדים שלו בצורה הומאנית לחלוטין. אין משהו שנוכל לעשות עבורו?״
אחרי שבדקו את ספר החיים וראו שאכן היה אדם הגון, ישר וצדיק, אלוהים החליט שהמלאך יעביר לו מסר: ״מותר לו לקחת מזוודה, אותה יוכל למלא בכל מה שירצה. לאחר נשימתו האחרונה, אתה תדאג דאג לקחת את המזוודה לגן עדן.״
בלילה בחלום, המלאך העביר את המסר לאיש העשיר, וכשהתעורר הוא מיד התחיל לשקול במה ימלא את המזוודה שלו. לכסף הרי לא תהיה משמעות בעולם הבא, את התכשיטים הוא יעדיף להשאיר לאשתו, וכל המניות שצבר הן רק נייר בלי שום ערך למי שחי בעבר הרחוק. לפתע הכה בו רעיון – זהב! אין דבר שמוערך יותר לאורך כל ההיסטוריה מאשר זהב!
ואכן, לקראת מותו הוא דאג שיביאו למיטתו מזוודה מלאה בזהב, וכשנפח את נשמתו, המלאך דאג לשאת את המזוודה לגן עדן. שם בשערי גן עדן, האיש העשיר בעולם עמד בקוצר רוח וציפה להיכנס עם המזוודה והזהב. אלוהים בירך את פניו ואמר: ״בוא נראה מה היה כל כך חשוב שהיית צריך להביא אותו איתך לחיי הנצח.״
האיש הגאה פתח את המזוודה, שהייתה מלאה עד אפס מקום במטילי זהב – שורות על גבי שורות של מטילי זהב מלבניים. כשראה זאת, לאל המבולבל היה רק דבר אחד להגיד: ״לא הבנתי, חסר מדרכות בגן העדן שלי?
רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן".
את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר.
את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר.
כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים.
הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן.
השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"
האפיפיור מת והגיע לגן עדן. כשמלאך קיבל את פניו בשער, הוא שאל אותו לשמו.
האפיפיור: "מה זאת אומרת מה שמי? אני האפיפיור."
המלאך: "מי? אין לי שם כזה במחברת."
האפיפיור: "לא ייתכן, אני הנציג של אלוהים על פני האדמה!"
המלאך: "לאלוהים יש נציג? הוא לא סיפר לי... חכה רגע, אני אבדוק..."
המלאך עבר דרך השערים ונכנס למשרד של אלוהים.
המלאך: "בוס, יש פה בחור שטוען שהוא הנציג שלך על פני אדמה."
אלוהים: "אין לי שום נציג על האדמה, לא שאני יודע לפחות... חכה רגע אשאל את ישו. ישו!"
ישו נכנס למשרד ואמר: "כן אבא?"
אלוהים והמלאך הסבירו לישו את המצב.
ישו: "בסדר, חכו רגע אני אצא לדבר איתו."
10 דקות לאחר מכן ישו נכנס בחזרה למשרד מתגלגל מצחוק. המלאך ואלוהים שואלים אותו מה הצחיק אותו כל כך.
ישו: "זוכרים את מועדון הדיג שהקמתי לפני איזה 2,000 שנה? הוא עדיין קיים!"
יצחק מת והגיע לגן עדן. שם קיבל את פניו מלאך ששאל אותו מספר שאלות:
- "איפה נולדת?"
- "למברג, אוסטרו-הונגריה."
- "ואיפה למדת בבית הספר?"
- "לבוב, פולין."
- "ואיפה התחתנת?"
- "לביב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית."
- "ואיפה נולד הבן הבכור שלך?"
- "ברייך הגרמני."
- "ואיפה מתת?"
- "בביתי בלביב, ברית המועצות."
המלאך המופתע אמר: "נראה שטיילת לא מעט בעולם לאורך חייך..."
"על מה אתה מדבר?" ענה יצחק, "לא יצאתי בכלל מהבית!"
מקור תמונה: canva.comג'רמי, חובב מושבע של תאוריות קונספירציה, הלך לעולמו והגיע אל שערי גן עדן. בכניסה קיבל את פניו אלוהים ואמר לו: "ברוך הבא ג'רמי. אתה רשאי לשאול שאלה אחת, שעליה אענה לך רק את האמת."
מבלי להסס, שאל אותו ג'רמי: "מי רצח את הנשיא קנדי?"
אלוהים ענה: "לי הארווי אוסוואלד. הוא ירה בו מהקומה השישית של בניין המנהל של מחוז דאלאס בטקסס. לא היו לו שותפים, הוא פעל לבד."
ג'רמי חשב במשך כמה שניות, הניד את ראשו מצד לצד וצקצק: "אני מבין שגם אתם נפלת בפח הזה, אה?!"
צרפתייה אמריקאית ופולנייה, יושבות בבית קפה ומשוויצות בהישגים של הבעלים שלהם.
אומרת הצרפתייה: "בעלי ז'אק מצליח מאוד במקצוע שלו, הוא זכה בהרבה פרסים ותחרויות". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והצרפתייה השיבה "מייצר יין".
"זה נחמד" אומרת האמריקאית, "אבל בעלי ג'ון מצליח יותר. יש בעבודה שלו בונוסים ענקיים ואף פעם לא חסר לנו כסף". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והאמריקאית השיבה "בנקאי".
"פרסים וכסף זה לא הכל" אומרת הפולנייה. "הנה קחו למשל את בעלי יענקל, הוא כל כך מצליח שבעבודה שלו יש מתחתיו עשרות אלפי אנשים!"
"רגינה זאת לא חוכמה" התערבה הצרפתייה, "כולם יודעים שבעלך קברן!"
קצין רוסי נכנס לספרייה הרוסה באוקראינה וראה שם יהודי קשיש אחד קורא ספר ליד אחד המדפים שנשארו עומדים.
"מה אתה קורא שם?" שאל הקצין.
"אני לומד עברית. מעולם לא הספקתי ללמוד ואני חושב שעכשיו זה הזמן", ענה היהודי הזקן.
הקצין הרוסי שאל: "בשביל מה אתה לומד עברית? עד שתגיע לישראל כבר תמות".
"אני לומד עברית כדי שכשאגיע לגן עדן אוכל לשוחח עם משה ואברהם", הגיב הזקן.
"איך אתה יודע בוודאות שתגיע לגן עדן? ומה אם תגיע לגיהינום?" שאל הקצין הרוסי.
"אני כבר דובר רוסית", אמר הזקן.
עבריין אחד נידון לגזר דין מוות. על פי המסורת, רגע לפני הוצאת גזר הדין לפועל, ניגש אל הנידון הסוהר שאמור היה לבצע את ההוצאה להורג, ושאל אותו בנוגע לארוחתו האחרונה.
״אז מה תרצה לאכול?״ שאל הסוהר.
״במקום מזון, אני יכול לבקש לשיר שיר אחד אחרון?״ תהה הנידון למוות, ״אבל תבטיח לי שתיתן לי לסיים אותו לפני שאתה מוציא אותי להורג״.
מבולבל מהבקשה הבלתי שגרתית, הסכים הסוהר לתת לנידון למוות לשיר שיר אחרון, והבטיח שייתן לו לשיר אותו עד סופו.
הנידון כחכח קצת בגרונו, פתח פיו, ואז התחיל לשיר: ״יש מיליון תפוחים על העץ, מיליון תפוחים על העץ, אחד נפל והתפוצץ, יש 999,999 תפוחים על העץ....״
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים.
כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן.
בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב.
לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!"
אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!"
אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..."
מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!"
הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
כמדי ערב, אוקסנה, אשתו של יורי, הכינה לו ארוחת ערב שתחכה לו על השולחן כשיגיע מהעבודה במבשלת הבירות. להפתעתה הגיע לביתה אולג, אחד מעמיתיו של בעלה, ושאל אותה אם הוא יכול להיכנס. "כמובן", היא אמרה, "קרה משהו ליורי?"
"ובכן...", אמר אולג, "על זה רציתי לדבר איתך. את מבינה? קרתה תאונה במבשלה ו... יורי נפל לתוך מיכל ענקי של בירה ו... אני חושש שהוא כבר לא יגיע לארוחת הערב..."
"אוי לא!" אמרה האישה, "אני לא מאמינה! רק תגיד לי - הוא סבל הרבה?"
"לא נראה לי", אמר אולג, "הוא יצא להשתין רק פעמיים".
איש אחד הלך לרופא לבדיקה שגרתית וקיבל חדשות רעות. "יש לך מחלה נדירה ונשארו לך רק שישה חודשים לחיות", אמר לו הרופא.
הבחור החליט לחפש חוות דעת שנייה, והוא פנה לעשרות רופאים אחרים, עד שמצא אחד שאמר לו: "לצערי אי אפשר לרפא את המחלה שלך, אבל אוכל לתת לך עצה טובה אם תהיה מעוניין בה."
"בטח!" אמר הבחור, "אעשה הכול, אני נואש!"
"אתה נשוי?" שאל הרופא.
"לצערי לא... לא הספקתי להתחתן וכנראה שגם לא אספיק."
"אז אני מעודד אותך שלא להרים ידיים, ולחפש לך אישה - ואחת פולניה!" אמר הרופא.
"למה דווקא פולניה?" אמר הבחור, "זה איכשהו יעזור לרפא אותי?"
"ממש לא", אמר הרופא, "אבל אם תתחתן כבר עכשיו עם פולניה אלו יהיו ששת החודשים הארוכים ביותר בחייך!"
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
איש אחד הלך לעולמו, וביום שלמחרת הגיע חברו הטוב ביותר לביתו לנחם את המשפחה.
הוא עבר אחד אחד, ולבסוף הגיע לאשתו של המנוח ואמר לה: "תראי, אני יודע שהמצב לא קל, אבל תנסי לפחות להסתכל על חצי הכוס המלאה, הוא לפחות לא סובל עכשיו..."
האישה שהייתה מופתעת מדבריו אמרה: "אבל הוא מעולם לא היה חולה, הוא מת ככה בפתאומיות".
החבר של הבעל התבונן בה ואמר: "כן, אבל הוא היה נשוי לך..."
גבר אחד נכנס לבר, מתיישב מול הברמן ואומר לו: "גיליתי הרגע שאשתי בגדה בי, ואני רוצה לשתות למוות, אז תתחיל למלא לי את הכוס..."
הברמן אומר לו: "אני מצטער אבל אני לא מוכן לתת לך להרוג את עצמך עם אלכוהול".
"למה, מה אתה היית עושה במקומי?" שאל האיש בעצבנות.
הברמן חשב לרגע ואמר: "הורג את הבחור ששכב עם אשתך".
"רעיון מצוין!" קרא האיש וקם ממקומו.
הברמן הנבוך הבין מיד את הטעות שעשה אבל לא הצליח לעצור את הגבר שכבר יצא מהבר.
כעבור שעה חזר הגבר ואמר לברמן: "שכבתי עם אשתך, עכשיו אתה מוכן להתחיל לתת לי לשתות?"
איש זקן אחד שהיה על ערש דווי החליט לבקש מאשתו את הבקשה האחרונה שלו לפני המוות: "תקשיבי, אני יודע שלא נשאר לי הרבה זמן, והייתי רוצה שתעשי משהו בשבילי אחרי שאמות".
האישה הבטיחה: "זאת הבקשה האחרונה שלך, אז אעשה כל מה שתבקש".
"אני רוצה שתתחתני עם חבר שלי יעקב" אמר.
האישה המופתעת שאלה: "עם יעקב? חשבתי שאתה ממש שונא אותו!"
הוא הסתכל עליה וענה: "נכון, בדיוק בגלל זה..."
פרסי אחד שכב במיטתו על ערש דווי, והוא היה ממש דקות ספורות לפני נפיחת נשמתו האחרונה. לאורך כל חייו הוא בזבז כמה שפחות כסף, ומעולם לא חשף בפני משפחתו כמה הון צבר. כעת אשתו, ילדיו ואחיו היו סביבו וציפו לשמוע ממנו כמה כסף יש לו להוריש.
הפרסי שאל: "אשתי היקרה, את פה לידי?"
"כמו תמיד," אמרה אשתו.
"וילדיי החמודים, אתם פה לידי?" שאל הפרסי.
"כמובן אבא, אנחנו פה," אמרו ילדיו.
"והאחים שלי, שליוו אותי כל חיי, אתם פה?"
כולם כבר התחילו לאבד סבלנות, עד שאשתו של הפרסי אמרה: "כולם פה יקירי!"
"אז למה האור במטבח דולק?!"
רוני ומוטי הם שני בחורים ששהו יחד בבית משוגעים. יום אחד רוני הלך לשחות בבריכה של המוסד, אבל החל פתאום לטבוע; אז מוטי שבדיוק היה גם הוא באזור הבריכה, קפץ למים והציל אותו. מוטי משה את רוני מהמים, העניק לו טיפול ראשוני מהיר ואז הצוות פינה את רוני חזרה לחדרו.
מאוחר יותר באותו היום האחות הראשית ניגשה למוטי ואמרה לו: ״כל הכבוד על מה שעשית שם בבריכה. זה היה מעשה שהוכיח שאתה אדם רציני ומתפקד, לכן אנחנו נשחרר אותך לביתך עוד היום״.
״תודה רבה לכם!״ אמר מוטי בהתרגשות, ״אני ממש שמח לשמוע״.
״אבל לצערי יש לי גם חדשות עצובות,״ המשיכה האחות הראשית ואמרה: ״מוקדם יותר היום, קצת אחרי שהצלת אותו מטביעה, רוני חברך נטל את חייו״.
״מה? אני לא מאמין? הוא הרג את עצמו?״ קרא מוטי בזעזוע, ״הוא דווקא נראה די בסדר בפעם האחרונה שראיתי אותו״.
״מתי הייתה הפעם האחרונה שראית אותו?״ התפלאה האחות הראשית.
ענה לה מוטי בתמימות: ״הלכתי מקודם לחדר שלו והוא עדיין נראה לי קצת רטוב, אז תליתי אותו לייבוש״.
אשתו של פרסי אחד נפטרה, והוא התקשר לעיתון המקומי כדי לפרסם בו מודעת אבל. שאלה אותו המוקדנית: "מה תרצה לרשום במודעה?"
ענה לה הפרסי: "שרה מתה".
השיבה המוקדנית: "אדוני, אתה יודע שאתה לא משלם לנו על פי מילה? זה תעריף אחיד, אתה יכול לפרסם אצלנו משפט שלם אם אתה רוצה".
ענה לה הפרסי: "אוקיי, אז תרשמי: שרה מתה אתמול".
המוקדנית אמרה: "תראה אדוני, אתה יכול להוסיף עוד שש מילים שלמות ואני אחייב אותך על משפט אחד בלבד".
אמר לה הפרסי: "אוקיי, אז תכתבי 'למכירה מאזדה 2016, קילומטרז' נמוך'".
אישה אחת שכבה על ערש דווי והרגישה כי רגעיה ספורים, קראה לבעלה ואמרה לו שיש לה בקשה אחרונה לפני המוות.
"אחרי שנים רבות כל כך אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה, בהלוויה שלי תלך יד ביד עם אימי. למרות שלא הסתדרתם אף פעם, אני מאד רוצה שכולם יחשבו שהכול בסדר... אתה תעשה זאת עבורי?" היא שאלה.
ענה לה הבעל: "זו בקשה אחרונה לפני המוות, אז אני מבטיח לך שאקיים אותה - אבל שיהיה לך ברור, אני מההלוויה הזו כבר לא אהנה!"
הקברן עבד עד מאוחר בלילה אחד. הוא בדק את גופתו של מר שוורץ, שאותה עמדו לשרוף, וגילה משהו מדהים. לשוורץ היה את האיבר הגדול ביותר שהוא ראה.
"אני מצטער, מר שוורץ", העיר הקברן, "אני לא יכול לאפשר שישרפו כזה איבר מרשים". הוא לקח סכין, חתך את האיבר, תחב אותו לתיקו ולקח אותו איתו הביתה.
"יש לי משהו להראות לך, את פשוט לא תאמיני", הוא אמר לאשתו תוך שהוא פותח את תיקו.
"אלוהים אדירים!", קראה אשתו, "שוורץ מת!!!".
איש מאושפז כמה ימים בבית חולים. ביום החמישי שואל האיש את הרופא: "נו, יש לך תוצאות של הבדיקות?"
הרופא:"כן"
האיש:"נו, וכמה זמן יש לי לחיות?"
הרופא:"עוד עשר.."
האיש:"מה עשר? עשרה חודשים? עשר שנים? מה עשר?"
הרופא: "תשע..שמונה..שבע.. "
"גברת, אני מוכרח לראות את הדוקטור. שתיתי רעל מסוכן".
"מצטערת", משכה המזכירה בכתפיה, "אני יכולה לקבוע לך תור רק לעוד שישה שבועות".
"לעוד שישה שבועות? אני עלול למות עד אז!"
"אין דבר. אפשר יהיה תמיד לבטל את התור".
ג'ו וסאם היו זוג חברים בני 92, שכל חייהם היו החברים הכי טובים. סאם גסס, וג'ו היה בא לבקר אותו כל יום.
"סאם" אמר ג'ו, "אתה יודע כמה אהבנו לשחק כדורגל שהיינו צעירים, ואפילו שיחקנו ביחד בליגה. סאם, אתה חייב לעשות לי טובה אחת. כשתגיע לגן עדן, ואני יודע שאתה תגיע לגן עדן, איכשהו אתה חייב ליידע אותי אם יש כדורגל בגן עדן".
סאם הסתכל על ג'ו ואמר: "ג'ו, היית החבר הכי טוב שלי במשך כל חיי. אם זה יהיה אפשרי, אני אעשה את זה בשבילך". וזמן קצר לאחר מכן עצם את עיניו ומת.
בחצות, מספר לילות לאחר מכן התעורר ג'ו משנתו לשמע קול חלש שקורא לו, "ג'ו... ג'ו..."
"מי זה??" שאל ג'ו תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה. "מי אתה??"
"ג'ו, זה אני, סאם"
"נו באמת. אתה לא סאם. סאם מת לפני כמה ימים"
"אני אומר לך", התעקש הקול. "זה אני, סאם!"
"סאם? זה אתה? איפה אתה?"
"אני בגן עדן" אמר סאם, "ואני חייב לספר לך, יש לי הרבה חדשות טובות וקצת חדשות רעות"
"אז תתחיל עם הטובות"
"החדשות הטובות הן," אמר סאם "יש כדורגל בגן עדן. יותר מזה, כל החברים ששיחקו איתנו ונפטרו כבר משחקים שם. ויותר מזה, אנחנו שוב צעירים וחזקים. ועוד יותר טוב מזה, כל הזמן אביב פה ואין גשם או קור. והדבר הכי טוב, אנחנו יכולים לשחק כדורגל כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתעייפים אף פעם!"
"באמת?" התפעל ג'ו, "זה מעולה!! הרבה מעבר לציפיות שלי! אבל מה החדשות הרעות?"
"אתה השוער ביום שלישי!"
מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן לשעבר, לא הרגיש טוב והיה מודאג לגבי המוות שלו, אז הוא החליט ללכת למגדת עתידות שתגיד לו את התאריך המדויק שבו הוא ימות.
היא סגרה את עיניה, ובשקט הגיעה לפרק בעתיד שבו היא מוצאת את התשובה: "אתה תמות בחג יהודי".
"באיזה חג בדיוק?" שאל אחמדינג'אד בעצבנות.
"זה לא משנה", ענתה המגדת עתידות, "לא משנה באיזה יום תמות, זה יהיה חג ליהודים".
מלאך המוות נשלח לקחת את ישראל ישראלי, העבריין הכי גדול בישראל.
הוא דופק על דלת הבית ומחכה בסבלנות. הדלת נפתחת וישראל עומד בפתח.
"מה זה? מי אתה? מה אתה רוצה?"
"ישראל... הגיע הזמן.... בוא איתי..."
ישראל מבין בדיוק מה קורה. הוא לא מעפעף ואומר באדישות: "אתה בטוח? אני חושב שדווקא נשארו לי עוד כמה שנים."
"לא ישראל... הגיע הזמן... בוא איתי..."
"אני מבין אותך, אפשר רק לקבל 5 דקות לומר שלום למשפחה?"
"בסדר... חמש דקות..." עונה לו מלאך המוות.
ישראל חוזר אחרי חמש דקות עם חבורה של בריונים עצומים, הם קופצים על מלאך המוות, מכים אותו, שוברים את עצמותיו ורומסים אותו.
מלאך המוות חוזר חבול ופצוע לגן עדן, צולע דרך השער.
אלוהים מחכה לו בצד השני. "מה קרה לך?" הוא שואל אותו. "אתה נראה נורא!"
"אל תשאל, הייתי עכשיו אצל ישראל ישראלי."
אלוהים נחרד. "אוי ואבוי! אני מקווה שלא אמרת לו מי שלח אותך!!"
פעם אחת היה איש שעבד כל חייו וחסך כל שקל מכספו. הוא היה קמצן אמיתי הוא אהב את הכסף שלו יותר מכל דבר אחר.
ממש לפני שמת הוא אמר לאשתו "עכשיו תקשיב לי טוב, כשאני אמות, אני רוצה שתקברי את כל הכסף שלי יחד איתי, אני רוצה לקחת אותו איתי לעולם הבא".
הוא אילץ את אשתו להבטיח לו מכל הלב כי כאשר ימות, היא תגשים את צוואתו ותקבור איתו את הכסף.
ובכן, יום אחד הוא מת.
בהלוויה שלו, אשתו עמדה סמוך לקבר ומיררה בקול גדול. רגע לפני שהסתיים הטקס, צעקה האשה "חכו רק רגע!"
היא אחזה בידה קופסת נעליים, ניגשה עם הקופסא אל הקבר והניחה אותה לצד הגופה. כאשר חזרה למקומה, שאלה חברתה הטובה "אני מקווה מאוד שלא באמת קברת את כל הכסף...?"
"כן קברתי", ענתה האישה "אני אישה טובה ואני לא יכולה לשקר. הבטחתי לו שאני אקבור את הכסף יחד איתו וכך עשיתי."
"את מתכוונת להגיד לי שכרגע קברת את בעלך יחד עם כל אגורה שהייתה לו?" החברה הופתעה.
"בהחלט" ענתה האישה "הוצאתי את כל הכסף מהחשבון שלו, הפקדתי אותו בשלי ורשמתי לו צ'ק!"
בחור אחד נוסע עם חברו התימני ברכב. לפתע הוא סוטה מהנתיב, נכנס בעץ ושניהם נהרגו במקום.
השניים עלו לשמיים והגיעו לכניסה לגן עדן. הם פגשו מלאך והסבירו לו שהם מתו בתאונה וצריכים להיכנס לגן עדן.
אז המלאך עונה להם "אנחנו בתקופה ממש עמוסה עכשיו בחגים, אז תצטרכו להמתין בגיהינום ולנסות מאוחר יותר"
הבחור שולף שטר של 50 שקל ומחליק אותו למלאך - "זה יעזור?" אומר וקורץ לו.
המלאך עונה לו "בשביל סכום כזה אתה יכול לחזור לכדור הארץ!"
לאחר כשעה מתעורר הבחור ורואה ניידות משטרה ואמבולנסים מכל עבר. הפרמדיקים והשוטרים נכנסו להלם ושואלים אותו "איך התעוררת?? הרופא קבע לך מוות כבר לפני שעה!!"
אז הוא סיפר להם על גן העדן, המלאך ו- 50 השקלים. "רגע, אז מה עם חבר שלך התימני?" שאלו בפליאה.
"הוא עוד למעלה עם המלאך מנסה להוריד אותו ל-20..."
מקור תמונה: Tim Parkinsonאיש אחד היה טוב-לב, אבל חסר מזל. שום דבר לא הצליח לו. ואם לא די בזה, הוא גם היה ממש מכוער.
הוא היה די מבואס מהעניין, בעיקר בגלל שהוא באמת היה טוב-לב. אם נגיד, הוא היה בן אדם רע, אז לפחות היה לו צ'אנס לדפוק את העולם על זה שהוא מכוער וחסר-מזל, אבל מה לעשות, הוא פשוט היה טוב-לב.
יום אחד, ברגע קשה של משבר, האיש כרע ברך ליד דוכן של מפעל הפיס והרים ידיו בזעקה אל השמיים: "אלוהים היקר, בבקשה תהיה הוגן אליי פעם אחת בחיים ותפרגן לי. אני בסך הכול בן אדם נחמד וטוב, בבקשה אל חנון ורחום - עזור לי!"
במקרה, ממש באותו הרגע אלוהים היה פנוי להקשיב לתפילותיו והמילים של האיש המכוער נגעו ללבו, אז הוא החליט להיענות לתפילה הכנה שלו. "אם תמלא לוטו" לחש אליו "תזכה!" האיש המכוער עשה כמצוותו ואכן זכה.
עם המיליונים ששלשל לכיסו, הוא החליט לפנות למנתח הפלסטי הטוב ביותר בעולם, כדי שיהנדס לו פנים יפות. אחרי סידרה של ניתוחים מסובכים, האיש המכוער הפך ליפה תואר!
כשסיים את תקופת ההחלמה, החליט האיש לצאת אל העולם ולהשוויץ בפניו המושלמות. שמח, יפה וטוב-לב, יצא האיש לרחוב, חצה את הכביש ונדרס למוות על ידי משאית.
"אלוהים!" זעק האיש בשערי שמיים "למה עשית לי את זה? עד שהתחיל להצליח לי בחיים, ככה לא שמרת עליי? עזבת אותי למות?!"
"וואלה?" הסתכל עליו אלוהים "לא זיהיתי אותך..."
מוסר השכל: מזל זה הכול בחיים!
לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד:
צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה.
הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז?
אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה.
תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך.
בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור.
המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב.
צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום.
מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע.
אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות.
אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר.
הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל...
אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות.
אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן.
אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות.
יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל.
להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים?
אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר.
הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.
עבור לבא-במייל
