ראשי > בריאות ומשפחה > הורות ומשפחה

10 טיפים חינוכיים - טיפ תשיעי - ילדים וביקורת

עורך: טל עזר

166

גודל גופן:

א א

בשבועות הקרובים תקבלו סדרת טיפים חינוכיים, שיוכלו לעזור לכם להיות הורים יותר טובים, לחזק את הקשר עם הילדים ולרוות מהם נחת. לטיפ הקודם - תוקף ואהבה לכל ילד - לחצו כאן!

איך מעבירים ביקורת?

כשהילד נפצע, כשילד מקבל מכה, יורד לו דם והוא מתחיל לבכות, אפשר להגיב בשתי צורות: אפשר לומר לו שזה כלום, מכה קטנה ולא נורא. ואפשר גם הפוך, אפשר להזדהות עם הכאב שלו, להסכים איתו שזה כואב ומהמקום הזה להרגיע אותו.

הדרך השניה תרגיע אותו הרבה יותר מהר, כיוון שבדרך זו אנחנו מכבדים את המקום שלו, ולא מזלזלים בו.

ביקורת היא כמו חומר נפץ רב עוצמה; היא יכולה לסייע רבות לבניה ופיתוח, אבל מצד שני יכולה להשחית ולהרוס כל חלקה טובה, לכן צריך לדעת איך לתת ביקורת בדרך הנכונה.

הדרך הנכונה

ביקורת צריכה לבוא ממקום שקול, מדוד, מוגבל ועדין, כך שהיא תתרום לעיצוב אישיות הילד. לעומת זאת, כאשר היא בוטה, פוגעת, עוקצנית ומוגזמת, היא הורסת ומחבלת.

המטרה והעקרונות

* לסלול לילד את הדרך הנכונה – ילד רוצה גבולות ורוצה שיכוונו אותו.
* הביקורת אינה עונש ולכן צריכה להיאמר בנעימות ולא בכעס.
* ביקורת לא יכולה לבוא כשהיא סותרת את התנהגות ההורה. כלומר, הורה לא יכול לדרוש מהילדים דברים שהוא בעצמו לא עומד בהם. למשל, אם האבא הוא לא טיפוס ותרן והבן רואה זאת, אז ודאי שלא יוכל לדרוש מבנו לוותר לאחרים.

יסודות שצריכים להיות בבית בשביל ביקורת בונה וטובה:

דוגמא אישית – ההורים צריכים לתת דוגמא אישית לילדים.

דיבור ותקשורת תמידית – צריך לתת כמה שיותר ביקורת חיובית לילדים ועוד לפני המעשים הטובים שלהם, לשבח אנשים שעשו מעשים טובים.

לגבי מעשים טובים - לפרגן כמה שיותר, לשבח אותם ולרומם אותם. חיזוק חיובי יכול להרים ילד. כל אדם נהנה מפרגון, וכאשר זה מגיע זה גורם לו לרצות פרגון נוסף ולכן ישתדל לעשות מעשים שיזכו אותו בפרגונים שכאלה.

לגבי מעשים שליליים - לפני העשייה בפועל יש לסלוד בפני הילדים מסוג מעשים כזה. אם הילד כבר עשה מעשה שלילי, אז ראשית צריך לוודא שהיה מודע לכך שזה אסור. במידה וכן היה מודע, צריך קודם כל לנתק את המעשה מהילד, כלומר אנחנו לא חושבים שהוא ילד רע אלא שהמעשה הוא מעשה רע. לדבר עם הילד בזמן שכולם רגועים ולשוחח איתו אודות המעשה. כדאי לבטא את הזעזוע שלנו מהמעשה עצמו ולא לרוץ להעניש. בכלל, לא מומלץ לשדר לילד שאנחנו מאוכזבים ממנו או חס ושלום שהתייאשנו ממנו, רק שאנו סולדים מהמעשה.

עוד כמה כללי זהירות

א. לא ליצור בית "לחוץ" – יש לומר ביקורת בנחת ובקיצור.
ב. לא להיות "נודניקים" - לא לבזבז את ערך הביקורת. על כל ביקורת שלילית צריכים לבוא ארבעה חיזוקים חיוביים.
ג. לומר ביקורת באופן ישיר בשפה ברורה ומובנת, ולא לשלוח שליחים במקומנו.
ד. ביקורת על המעשה (ביקורת בונה) ולא על האדם (ביקורת הורסת).
ה. העברת מסר של אמון באופן כללי, האכזבה היא רק מדבר נקודתי.
ו. לשמור על כבוד הילד. להיות בעדו ולא נגדו.
ז. לתת לילד סולם לרדת מהעץ.
ח. ללא ציניות, רק ברצינות.
ט. לא להשוות בין אחים לעולם.