print header

שלושה הרהורים על אמונה, אמון ותקווה

 

פעם, כל תושבי הכפר החליטו להתפלל בשביל גשם. ביום התפילה הם נאספו כולם בכיכר המרכזית אבל רק ילד אחד הגיע עם מטריה...

זו אמונה

כשזורקים תינוק בן שנה באוויר. הוא צוחק ומחייך כי הוא יודע שנתפוס אותו...

זה אמון

בכל לילה, כשאנחנו הולכים לישון, אין לנו שום וודאות לכך שנתעורר בבוקר. אבל אנחנו מכוונים שעון מעורר בכל זאת...

זו תקווה

אהבה

הזכירו לעצמכם את הרגעים הפשוטים בחיים
בהם אתם פועלים מתוך אמונה, אמון ותקווה!

מקור: מוראל גליקסמן
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.