print header

5 כישורים מדהימים של תינוקות!


תינוקות אולי נראים חסרי אונים וברוב המקרים הם אכן כאלו, אבל יש להם כמה טריקים מולדים שמשאירים הרבה רושם. לפניכם 5 דברים מפתיעים שתינוקות עושים טוב יותר מכל אחד אחר...

תינוקות
 

1. Aquatic instinct - רפלקס הצלילה

לתינוקות שזה עתה נולדו יש רפלקסים אוטומטיים, שהם הולכים ומאבדים ככל שהם מתפתחים והמוח אט-אט לוקח את המושכות. האחד הוא רפלקס הצלילה, המכונה גם:  bradycardic response. מומחים סבורים כי האינסטינקט עשוי להיות שריד של מקורות ימיים עתיקים שלנו.

זה עובד ככה: תינוקות עד גיל חצי שנה שראשיהם שקועים במים, באופן טבעי יעצרו את נשימתם. יחד עם זאת, הלב שלהם ידפוק בקצב איטי מה שיעזור להם לשמור על חמצן והדם ינוע בקלילות בין המוח והלב. תגובה הישרדותית זו מסייעת לתינוקות לשרוד מתחת למים הרבה יותר משמבוגרים יכולים.

2. Rapid learning - למידה מהירה

תינוקות רוכשים ידע בקצב מדהים. כמעט כל ניסיון והתנסות שהם חווים מתקבע בזיכרון על ידי בנייה של סינפסה חדשה, או קשר בין תאים הנקראים נוירונים. כשילד מגיע לגיל 3 המוח שלו כבר הקים כ-1000 טריליון קשרים (פי שניים יותר משיש למבוגרים).

בסביבות גיל 11, המוח מתחיל להיפטר מהצפיפות של הקשרים הללו בתהליך שנקרא גיזום והזיכרון שלנו מצטמצם.

3. Quantum intuition - אינטואיציית הקוואנטים

מכניקת הקוונטים, סט מוזר של כללים המסבירים את התנהגותם של חלקיקים יסודיים יכולה להיות מבלבלת במיוחד. זה אומר שחלקיק (כמו אלקטרון או פוטון), הוא לא כאן ולא שם, אלא בשני מקומות בעת ובעונה אחת ובכל מקום בין לבין, יותר כמו ענן פחות כמו פינג-פונג. יחד עם זאת, בקנה מידה של קבוצות גדולות של חלקיקים, הערפיליות נעלמת. כיוון שאת החלקיקים הקטנים בני האדם לא מסוגלים לראות, פיתחנו קנה מידה רק עבור החפצים והדברים שאנו רואים היטב.

הנה הבעיה: אנו חווים את המציאות האנושית בקנה מידה שמונע מאיתנו להבין את מכניקת הקוואנטים, בטח שבצורה אינטואטיבית. לעומת זאת, תינוקות שזה עתה נולדו, לא רגילים למציאות שיש בה קנה מידה, כך שלמעשה הם היחידים שמפתחים באופן אינטואטיבי הבנה כלפי מכניקת הקוואנטים.

עד גיל 3 חודשים, לתינוקות אין תחושה של אובייקט קבוע או הבנה כי העצם יכול להיות רק במקום אחד בכל פעם. כך למשל, המשחק "קוקו" מדגים זאת היטב - תינוקות חושבים שאובייקט מוסתר יכול להיות ממש בכל מקום.

4. קצב

אם הם יגדלו להיות רקדנים סלוניים או רקדנים עם שתי רגליים שמאליות, זה לא משנה. כשהם נולדים, לכל התינוקות יש חוש קצב. זה הודגם במחקר שנערך בשנת 2009, בו צוות של חוקרים אירופאיים השמיע צלילי הקשה לילדים בני יומיים ושלושה. לעיתים, רצף ההקשה התנגן באין מפריע ולעיתים, הרצף החסיר פעימה. כשזה קרה, האלקטרודות שהיו צמודות לקרקפת של התינוקות, הציגו תגובה מוחית המעידה כי הציפיות שלהם לא נענו, כלומר הם חשו בחריפות את הדיסוננס שבקצב.

החוקרים סבורים כי ייתכן שפעימות הלב של האמא, הן שמלמדות את התינוקות עוד ברחם את המקצבים השונים. לטענתם, חוש הקצב מסייע להם ברגע שהם מגיעים לעולם לזהות את קצב הדיבור של הוריהם והשפה שהם מדברים.

5. להיות חמודים

זה עשוי להישמע לכם כמו הלצה, אבל זו האמת. תינוקות הם כל כך חסרי אונים ונזקקים, שאלמלא הם היו חמודים, הם היו סובלים מהזנחה. להיות חמוד זו תכונה השרדותית שלמרבה המזל קיימת אצל רוב התינוקות. במחקר שפורסם בשנה שעברה, צוות של פסיכולוגים סיניים בקנדה מצא כי בשאלת החמידות, גם גברים וגם נשים מדרגים פעוטות גבוה יותר מילדים. על פי המחקר, החמידות פוחתת משמעותית בסביבות גיל 4 וחצי. על פי החוקרים, זה הזמן שבו מבנה הפנים של הילדים תופס תפנית מקסימה קצת פחות. לפני גיל 4 וחצי, לתינוקות יש תכונות שהתרגלנו להחשיב כחביבות, כמו: מצח בולט, ראש גדול, פנים עגולות, עיניים גדולות, אף ופה קטנים. תכונות אלה מסייעת לנו לעקוף את הסלידה הטבעית מחיתולים מסריחים. מחקרים מצאו כי תינוקות בעלי עיניים זעירות, מצח שטוח ופנים מרובעות נוטים לקבל פחות תשומת לב.

 

מקור תמונה: FreeDigitalPhotos.net

ליקטה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.