100 שנים לאסון הטיטניק - תיעוד נדיר

השם טיטניק מלמד על גודל ועוצמה, שכן הוא נגזר מהמילה טיטאן, גזע הענקים מהמיתולוגיה היוונית. כשבחרו לספינת הפאר את השם, לא היה לבעליה מושג עד כמה סמלי הוא יהיה. טביעת הספינה מהווה את אחד האסונות הימיים (האזרחיים) הגדולים ביותר ובוודאי המפורסם ביותר.

טביעת הספינה, היום (15/4/2012) לפני 100 שנה, הביאה למהפיכה בנתיבי השייט, לחוקי בטיחות ימיים חדשים ולדרך חדשה בה ניתן להסתכל על אי צדק חברתי. סיפורה הדרמתי של הטיטניק, תועד באין ספור סרטי קולנוע, סרטי תעודה, ספרים, תצוגות במוזיאונים ואנדרטאות, ולכן השם טיטניק מייצג היטב את הספינה - כל מה שכרוך בה, היה בקנה מידה ענק, ההשקה, האסון והזיכרון.

במישור החברתי, עלו טענות רבות על הפקרת אנשים מהמעמד הפשוט, בעוד את העשירים דאגו להציל. בהקשר זה, דווקא בלטו לחיוב יהודים אשר התנהגו בגבורה, כמו אידה שטראוס, רעייתו של המיליונר היהודי איזידור שטראוס, אשר סירבה להתפנות עם הנשים והילדים ולנטוש את בעלה. או סיפורו של המיליונר היהודי בנג'מין גוגנהיים, אשר התנהג בגבורה רבה ואומץ לב.

ספינת הנוסעים טיטניק יוצאת למסע הבכורה שלה, מנמל סאות'האמפטון בדרום אנגליה ב-10 באפריל, 1912. הספינה עצרה בנמל שרבורג בצרפת ואחרי כן בקווינסטאון, אירלנד, בטרם יצאה מערבה לכיוון ניו יורק. 4 ימים לאחר יציאתה, היא התנגשה בקרחון בשעה 23:40, כ-600 ק"מ דרומית לאי ניופאונלנד בקנדה. קצת לפני 02:20 בלילה, הטיטניק נחצתה לשתיים וטבעה, קודם עם החרטום ואז הירכתיים, כשעל סיפונה מעל ל-1000 נוסעים. האנשים שהיו במים מתו תוך דקות מהיפותרמיה בשל השהייה במי האוקיאנוס הקפואים.
 

ספינת היוקרה טיטניק כשהיא יוצאת מנמל קווינסטון באירלנד, לכיוון ניו יורק במה שהיה מסעה הראשון והאחרון. על סיפון הטיטניק היו כמה מהאנשים העשירים ביותר בעולם, יחד עם מעל 1000 אנשים פשוטים, מהגרים מאירלנד, סקנדינביה ומקומות נוספים, שחיפשו התחלה חדשה באמריקה. האסון התקבל בעולם כולו בהלם וזעם על אובדן החיים האדיר וכן על הכשלים המבצעיים ורמת הפיקוח הירודה שהובילו לכך. חקירת האסון החלה כמה ימים לאחר הטביעה והובילה לשינויים משמעותיים בחוקי בטיחות ימיים.

פועלים עוזבים את מספנת הרלנד & וולף בבלפסט, אירלנד, שם נבנתה בין 1909 ל-1911. הספינה עוצבה להיות המילה האחרונה ביוקרה ונוחות והייתה הגדולה ביותר בעולם בזמן שיצאה למסעה הראשון. בתמונה מ-1911, ניתן לראות את הטיטניק ברקע.

תמונה מ-1912 של חדר האוכל היוקרתי בספינה. בין היתר, היו על סיפונה אולם התעמלות, בריכת שחייה, ספריות, מסעדות יוקרה וחדרי שינה מאובזרים.

בתמונה זו מ-1912, נראה האזור המיועד לנוסעים הפשוטים. כמות חסרת פרופורציות,  מעל 90% מאותם אנשים, הושארו על הספינה בזמן שהצוות ציית לפרוטוקול של "נשים וילדים קודם", כשהוא מעמיס אנשים לספינות ההצלה.

ה-10 באפריל 1912, הספינה עוזבת את נמל סאות'האפמטון אל גורלה המר. ישנה תיאוריה שאומרת כי הספינה טבעה בשל שימוש בפיני חיבור מאיכות ירודה בחלקים מהספינה.

קפטן אדוארד ג'ון סמית', מפקד הטיטניק. ספינתו הייתה הגדולה ביותר בעולם בזמנו: אורכה היה כ-270 מטרים, רוחבה 28 מטרים ומשקלה מעל 53,000 טון. גובהה, מראש 4 הארובות, עד לסנפיר התחתי היה מעל 53 מטר כש-10 מטר מהגובה היו מתחת לקו המים. הספינה הייתה גבוהה יותר מרוב הבניינים של אותה תקופה.

הקצין הראשון של הטיטניק, וויליאם מק'מאסטר מרדוק. בעיירת הולדתו בסקוטלנד, הוא נחשב לגיבור, אולם בסרט עטור האוסקרים "טיטניק", הוא צוייר כרוצח פחדן. ביום השנה  ה-86 לטביעת הספינה, העניק סגן נשיא חברת ההפקה של הסרט, צ'ק על סך 8,000 דולר לבית הספר בעיירת הולדתו של מרדוק, כהתנצלות לקרוביו של הקצין הראשון.

זהו, כפי הנראה, הקרחון שהטביע את הטיטניק בלילה שבין ה-14 ל-15 באפריל, 1912. התמונה צולמה מסיפונה של המקאי בנט, ספינה של ווסטרן יוניון, הראשונה שהגיע לאזור האסון. לדברי הקפטן שלה, זה היה הקרחון היחידי בסביבה כאשר הוא הגיע לאתר הטביעה ולכן ההנחה היא שבו התנגשה הטיטניק. אותה התנגשות גרמה לגוף הספינה לקרוס פנימה בכמה מקומות לאורכה, ולפתיחת 5 מתוך 16 התאים האטומים למים. במשך השעתיים שלאחר מכן, הספינה התמלאה במים בהדרגה, עד שטבעה כליל.

נוסעים ואנשי צוות פונו על גבי סירות הצלה, כשרבות מהן יצאו חצי ריקות, עם מקומות פנויים נוספים. התמונה הזו של סירות ההצלה מתקרבות לספינת החילוץ קרפת'יה, צולמה על ידי אחד מנוסעיה, לואיס מ.אוגדן. היא הוצגה בתערוכת תמונות של אסון הטיטניק בשנת 2003.

712 ניצולים הועברו מסירות ההצלה לסיפונה של ספינת החילוץ קרפת'יה.

על אף שלטיטניק היו כמה רכיבי בטיחות מתקדמים, כמו תאים אטומים למים ודלתות איטום בשליטה מרחוק, היה לה מחסור בסירות הצלה ביחס לתפוסה המלאה שלה. בשל תקנות ימיות מיושנות, היא נשאה סירות הצלה המספיקות ל-1178 נוסעים בלבד, רק שליש מכמות הנוסעים המירבית שלה. תמונה זו המתעדת את חילוץ הנוסעים, עתידה לעמוד למכירה פומבית במאי השנה בבית המכירות המוכר קריסטי'ס בלונדון.

עיתונאים מראיינים את ניצולי הטיטניק שירדו מהקרפת'יה ב-17 באפריל 1912.

במרכז התמונה, אווה הארט בת ה-7, עם אביה בנג'מין ואמה אסת'ר. אווה ואימה שרדו, אך אבי המשפחה נותר באוקיאנוס הקפוא.

אנשים עומדים ברחוב בניו יורק, בהמתנה לשובה של ספינת החילוץ קרפת'יה עם הניצולים על גביה.

קהל רב מתגודד מחוץ למשרדי "ווייט סטאר" (להם שייכת הטיטניק) בברודווי, כדי לקבל את העדכונים האחרונים על טביעתה של ספינת הפאר.

דסק החדשות של ה-"ניו יורק טיימס" בזמן טביעת הטיטניק, 15 באפריל 1912.

אנשים קוראים הודעות על אובדן הספינה בניו יורק.

הודעות הטלגרם שנשלחו מארה"ב לחברת הביטוח לויד בלונדון. ההודעות העבירו מסר מוטעה שלצד הטיטניק, היו ספינות נוספות שסייעו לה ולכן אין חשש לאובדן חיים. ההודעות יעמדו למכירה פומבית בלונדון.

על סיפון הקרפת'יה. לורה פרנקטלי ומעסיקה, סר קוסמו וליידי לוסי דאף-גורדון, כשהם עומדים על ספינת החילוץ. פרנקטלי סיפרה כי שמעה צליל רעם ולאחריו קריאות עזרה מיוסרות, בזמן שסירת ההצלה שלה חתרה הרחק מאתר הטביעה באותו לילה נוראי.

הדפס וינטאג' של הטיטניק זמן קצר בטרם יצאה להפלגת הבכורה.

תמונה נדירה ביותר של כרטיס נסיעה למעמד מהגר בטיטניק, אשר הועלה למכירה פומבית בבית המכירות אלדרידג' & סון בבריטניה. אותו בית מכירות ניהל את מכירת האוסף של הניצולה האמריקנית האחרונה מהטיטניק, הגברת ליליאן אספלנד. האוסף כלל כמה פריטים מאוד חשובים כמו שעון כיס, אחד מקומץ כרטיסי נסיעה בטיטניק ואת הזמנת ההגירה היחידה שכנראה קיימת בעולם. אספלנד הייתה אישה מאוד שקטה בעקבות האירועים שגבו את חיי אביה וארבעת אחיה באותו לילה קפוא בלב האוקיאנוס.

הודעתה של גברת אידת' ראסל, ניצולת הטיטניק ועיתונאית: "בטוחה על הקרפת'יה, להודיע לאמא". ה-18 באפריל 1912.

תפריט ארוחת הצהריים העשירה של הטיטניק, חתום על ידי כמה מהניצולים.

חרטום הטיטניק, כפי שצולם ב-1999.

מדחף הספינה שצולם במשלחת מחקר לקרקעית האוקיאנוס ב-12 בספטמבר, 2008.

צד ימין של חרטום הספינה בתמונה מה-28 באוגוסט, 2010.

תמונה של עמדת התצפית בטיטניק מה-5 ביולי 2003.

מנוף ושרשראות העוגן בצד שמאל של הספינה. ד"ר רוברט בלארד, האיש שגילה את שרידי הטיטניק ב-1985, חזר לאתר וגילה כי נעשה לה נזק על ידי ציידי מזכרות.

המדחף העצום של הטיטניק נח על קרקעית האוקיאנוס האטלנטי.

חתיכה בת 17 טון מגוף הטיטניק, שחולצה מהקרקעית ב-1998. פריט זה, יחד עם 5,000 פריטים נוספים מהספינה, הועמדו למכירה פומבית גדולה כאוסף אחיד.

אותו חלק מגוף הספינה, כשהוא עומד לתצוגה ב-22 ביולי, 2009.

שעון כיס מצופה זהב שנמכר במכירה פומבית כחלק מהאוסף של ליליאן אספלנד. השעון היה רכושו של קארל אספלנד וחולץ מגופתו בטרם טבעה באוקיאנוס.

שטרות כסף מסיפון הטיטניק, הם חלק מהאוסף הגדול של פריטים שיעמוד למכירה פומבית לרגל השנה ה-100 לאסון הטיטניק.

משמאל לימין, פליקס אספלנד, סלמה וקארל אספלנד וליליאן אספלנד. ליליאן אספלנד הייתה בת 5 בעת האסון ואביה יחד עם שלושת אחיה, היו בין 1514 הנספים של הטיטניק.

משקפי ראייה שנמצאו על קרקעית האוקיאנוס, לצד שרידי ספינת היוקרה.

כפית זהב שנמצאה בין שברי הספינה, מעידה על רמת הפאר של ספינת התענוגות.

שעון ניווט ימי ובקבוקי בושם קטנים, הם חלק מהאוסף הגדול שנמשה מהמצולות.

שטר וספל יוקרתי אשר עומדים בתצוגה של האסון הימי הגדול ביותר שזכור לאנושות.

אוסף כפיות שהוצג בתערוכה מיוחדת. כל הפריטים שחולצו מקרקעית האוקיאנוס, הצריכו רישיון מיוחד לשם כך.

הגיליון החדש של הנשיונל ג'אוגרפיק, מוקדש לציון 100 שנה לאסון שהכה גלים בעולם כולו. צילומים נדירים ומיוחדים נחשפים לראשונה בגיליון ומציגים את שרידי הספינה הנשחקים באיטיות בעומק של 3.78 ק"מ.

ירכתי הספינה הפחות מצולמים, אשר נחים כ-600 מטרים דרומית לחצי הקדמי. כאן נראים המדחפים, כשהגה הכיוון שקוע עמוק בחול.

בתמונה זו, שנערכה דיגיטלית, נראים החרטום והירכתיים מחוברים בחזרה.

ההתנגשות הביאה לצלילת החרטום היישר לקרקעית ולשקיעת האזור הפגוע עמוק בבוץ האפל. לכן, ייתכן שראיות ההתנגשות לא יתגלו עוד לעולם.

תמונת פרופיל של ירכתי הספינה ממחישה את הטראומה שספג גוף הטיטניק, כאשר נקרע לשתיים באמצע האוקיאנוס.

ירכתי הספינה במבט מלמעלה. קריעת המתכת הותירה את החוקרים עם אינסוף תעלומות לפענח. אחד מהם אמר: "אם אתה הולך לפרש את הדברים האלה, אתה חייב לאהוב את פיקאסו".

פעם, צמד הענקים בגובה 4 קומות כל אחד, הניעו את החפץ הגדול ביותר שיוצר על ידי האדם. היום שני המנועים שוכנים בקבר תת ימי זה לצד זה וממתינים שהטבע והזמן ישחקו אותם.