print header

סמל משה דוקטורי ז"ל

nav sueyurh

משה, בן שלום ושדרה. נולד ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948) בבגדד בירת עירק.

בספטמבר 1965 גויס לצה"ל ושירת בנח"ל הוא השתלם בקורסים לצניחה, חבלה ומפקדי כיתות.

נפל בקרב ביום ט"ו בניסן תשכ"ח (13.4.1968).


לזכרו

נר זכרון

משה ה.י.ד. נולד בעיראק כילד שלישי במשפחתו שברבות הימים נולדו בה עוד תשעה אחים ואחיות.

בשנת 1951 עלתה המשפחה ארצה והתגוררה בחצור הגלילית, מאוחר יותר עברה המשפחה לבית-שאן שם גדל משה ולמד בבי"ס "מעיינות" ואחר כך המשיך בתיכון "גלבוע" במקום, כאשר בכל מקום הוא מתבלט בהשיגיו, מצטנע בהליכותיו ומעשיו ואהוב על חבריו. בית הוריו מלא בתעודות השתתפות הצטיינות וזכייה בפעילויות חברתיות שונות שבחלקן נודעו למשפחתו רק לאחר נפילתו. בין תעודותיו, תעודות הצטיינות במרוץ התבור והגלבוע, תעודות זכייה בתחרויות שחיה וצליחת הכנרת, השתתפות כחניך ומאוחר יותר הצטיינות כמדריך בתנועת "הנוער העובד ולומד" בבית-שאן ובקבוץ יפעת.

לפני גיוסו לצה"ל הצטרף לגרעין "מצער" בקבוץ כפר רופין במסגרת של"ט (שרות לפני טירונות) בשנת שרותו בקבוץ התחבב מאוד על כולם ובעיקר על ילדי הקבוץ שאותם הדריך בפעילויות שונות ושימש להם מושא להערצה ומודל לחיקוי. כאשר סיים את שרותו בקבוץ, חיברו ילדי המשק חוברת שירים סיפורים וציורים לכבודו כשהוא משה משמש נושא מרכזי.

בהתגייסו לצבא הלך לנח"ל, במסגרתו עבר קורס מכי"ם, קורס חבלה וכן קורס צניחה, השתתף במלחמת ששת הימים ברצועת עזה ולחם בגזרת רפיח. הוא השתתף בפעולות צבאיות נוספות חלקן מעבר לקווי האוייב, כמו פיצוץ בארות המים בקלקיליה וכן השתתף במבצע "כראמה" שם אף נפצע.

משה שירת בצבא במסגרת גדוד 50 של הנח"ל המוצנח (כיום גדוד 101 בצנחנים). על פעילותו הצבאית לא סיפר בבית דבר, ורק לאחר נפילתו כאשר חבריו ומפקדיו בצבא באו וסיפרו למשפחתו על התנהגותו ופעילויותיו, כמו כן למדו זאת ממכתבי מפקד גדוד 50 סא"ל שפירא טוביה ושר הבטחון משה דיין.וכן מתוך עלון לסיום מחזור מ"ז של גדוד 50 אשר משה ועוד עשרה מחבריו ה.י.ד לא זכו לסיימו. בעלון הגדוד יש גם שיר לזכר הי"א שנפלו בעת שירותם בגדוד, השיר נקרא "שירת הגדוד השב מן הקרב".

בערב פסח הגיע משה לחוג עם הוריו את ליל הסדר בבית, והיה אמור לחזור לבסיס רק כעבור יומיים, אך למחרת הסדר ארז את חפציו ושב לבסיס, נאמן להבטחה שנתן לחבר כי יחליף אותו במשמרת על מנת שגם החבר יספיק להיות בבית בחג. מיד עם שובו לבסיס הצטרף למרדף אחר מחבלים בבקעה, בשובו מפעילות זו ישב לכתוב מכתבים הביתה למשפחתו ולחברתו (אותם לא זכה לשלוח בעצמו).

בערב הוזנק שוב לפעולה נוספת נגד מחבלים שאותרו והסתתרו במערות באזור הג'יפטליק (בין הכפר בית-ג'אן לכפר בית-פוריק) על פעולה זו פיקד משה וכאשר נתן את פקודת ההסתערות וקם בעצמו הוא נפגע מאש הנגד של המחבלים במערות.

בפעולה זו נהרג משה הי"ד. הוא נקבר בית הקברות הצבאי בקרית שאול בת"א, הוא מונצח גם בבית יד-לבנים בפתח-תקווה מקום מגורי הוריו (שנפטרו בינתיים) גם ב"אנדרטת הבקעה" מופיע שמו בין הנופלים, כמו כן הוקם ע"י חבריו מועדון נוער עובד ולומד על שמו בבית שאן ולידו אנדרטה לזכרו, האנדרטה מעוצבת בצורת "כנפי צניחה" המסוככים על תמונתו, יהי זכרו ברוך.

מאוחר יותר, במלחמת יום הכיפורים, שיכלה משפחתו של משה גם את אחיו הגדול ממנו, דוד ה.י.ד. אשר סיפורו מפאר את דפי המלחמה של השריון ושל צה"ל, וגם הוא נטמן בבית הקברות בקרית שאול לצד אחיו הצעיר משה, כמאמר הכתוב "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".

מנציח: גיסו, דניאל המאירי.

יהי זכרו ברוך
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.