בסוד הנשמה – מודעות עצמית לפי ספר התניאסדרה שביעית - שיעור שני – יש מאין

למעבר לשיעור הראשון בסדרה השביעית - להאמין ולהבין - לחצו כאן!

בפעם הקודמת התחלנו להסביר באיזה אופן בורא הקב"ה את העולם. חזרנו על ההסבר מהפרקים הראשונים וכעת נתקדם להסבר נוסף.

לעולם השם דברך ניצב בשמיים

פסוק זה כתוב בתהילים ופירושו הפשוט הוא שדיבורו של השם ניצב תמיד, השם לא מתחרט. אך הבעל שם טוב (מייסד תנועת החסידות), מסביר פסוק זה בעומק יותר.

העולם כאמור נברא בדיבור של הבורא. וכפי שמתואר בפרק הראשון של ספר בראשית, היו עשרה מאמרות שאיתם ברא השם את העולם. ויאמר השם ויהי אור, ויאמר השם ויהי רקיע וכן הלאה.

יהי רקיע

מסביר הבעל שם טוב על פסוק זה, כי אותן מאמרות שאמר הקב"ה בבריאת העולם ממשיכות להיאמר גם עכשיו. לעולם השם דברך ניצב בשמיים, גם עכשיו השם אומר "יהי רקיע" וגם עכשיו זה מה שבורא את הרקיע.

יתירה מזה, אותן מאמרות חייבות להמשיך להיאמר ואם הם היו מפסיקות להיאמר, העולם היה מפסיק להתקיים. העולם קיים רק בזכות שהשם "מדבר אותו", ולכן אם לרגע אחד השם יפסיק "לדבר אותו" לא יהיה יותר עולם.

נורה חשמלית

בגשמיות נורה דולקת כל עוד שהחשמל זורם, וברגע שיפסיק לזרום המנורה תיכבה. כך גם ברוחניות, כל עוד שהמאמרות נאמרות העולם קיים, ואם הם יפסיקו להיאמר, העולם "ייכבה". אך כיוון שהמנורה קיימת גם ללא חשמל, היא רק תיכבה.

לגבי העולם זה שונה. זה לא שהעולם היה קיים והמאמרות רק מכניסות בו חיות, אלא גם הקיום שלו עצמו הוא מהמאמרות, ולכן אם הן ייפסקו, העולם לא רק ייכבה, אלא הוא ייעלם! הוא ישוב להיות אין, כפי שהיה קודם הבריאה.

זוהי בעצם התנועה הטבעית של כל דבר בעולם לחזור למקור שלו, וכל העולם שנברא מאין שואף לחזור לאין כל הזמן, ולכן זקוק לכוח הבריאה שיברא אותו כל רגע מחדש.

גוף ונפש

הגוף טפל לנפש. אמנם הגוף נרקב לאחר שהנפש עוזבת אותו, אבל מצד שני, הנפש לא מהווה את הגוף, היא רק מחיה אותו. כלומר, היחס בין הנפש לגוף הוא שכדי לחיות, הגוף חייב את הנפש, אך הגוף קיים גם ללא הנפש, ויכול להתקיים ללא הנפש (רק לא לאורך זמן).

הבורא והבריאה

היחס בין הבורא לבריאה הוא כאמור שונה. לא שהעולם קיים והקב"ה רק מחיה אותו, אלא שהקב"ה גם מהווה את העולם מחדש בכל רגע ממש – "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".

ואתה מחיה את כולם

זהו שחז"ל אומרים על הפסוק ואתה מחיה את כולם – אל תקרא מחיה אלא מהווה.
המילה "ואתה" מורכבת מארבע אותיות. ו', א', ת', ה'. מה השמעות של כל אחת מהן?
אות ו' – המשכה מלמעלה למטה, האור האלוקי נמשך למטה בפעולת הבריאה.
אותיות א' ות' מסמלות את כל אותיות הא'-ב', מא' ועד ת', עמם נברא העולם.
האות ה' מסמלת את ה' הגבורות. מהם החמש הגבורות? כשם שבגוף, האותיות נוצרות על ידי שיוצא הבל הנחתך על ידי חמש מוצאות שונים בפה (חיך, שפתיים, לשון, גרון, שיניים), מוצאות אלו עוצרים את הבל הפה בצורות שונות, מצמצמות את ההבל שיוצא וכך נוצרות האותיות השונות. כך גם האותיות בעולם העליון נוצרות על ידי ה' גבורות – חמש סוגי צמצומים.

יש מאין

מדוע בעצם צריך לברוא את העולם כל רגע מחדש, מדוע לא הספיקה הבריאה בפעם הראשונה?

כדי להבין זאת יש לחדד את המושג של בריאה "יש מאין".

יש המניחים הנחת יסוד בסיסית, שבריאת העולם היא כמו יצירה אנושית. כלומר, כמו שאומן לוקח חומר מסוים והופך אותו ליצירה, כמו שנגר לוקח עץ והופך אותו לשולחן, כך הקב"ה לקח חומר מסוים והפך אותו לעולם. היינו שהבריאה היא "יש מיש", היה חומר (יש) והקב"ה הפך אותו לעולם (יש). וממילא, כשם שהשולחן לאחר שנוצר על ידי האומן אינו "זקוק" יותר לאומן, הוא מתקיים מעצמו, כך העולם לאחר הבריאה אינו זקוק יותר לבורא הוא מתקיים מעצמו.

חוקי הטבע

לעומת זאת, ישנה הנחת יסוד אחרת, האומרת שקודם שנברא העולם לא היה שום חומר להתחיל ממנו, לא היה "יש", אלא היה "אין". לא רק שלא היה חומר מסוים, לא היה כלום, לא היה זמן, לא היה מקום, לא היו חוקי טבע ואפילו לא חוקי היגיון, כל אלו נוצרו על ידי הבורא מ"אין מוחלט".

לפי הנחת יסוד זו נבין כי העולם לא קיים מעצמו ולא יכול להתקיים מעצמו. לפי הנחת יסוד זו, הקב"ה חייב לברוא את כל העולם כל רגע מחדש, כיוון שלולא בריאה זו העולם לא יתקיים.

פייסבוק

נשווה את ההסבר הזה לעולם האינטרנט.
כמה תמונות יש בפייסבוק? אינספור. האם התמונות שם הם אמיתיות, כלומר כאשר רואים תמונה במחשב הדמות באמת נמצאת שם? וודאי שלא. האם יש ממשות באותה תמונה, האם היא יכולה להתקיים גם ללא המחשב (כמו תמונה מודפסת), גם כן וודאי שלא. לתמונה במחשב אין ממשות, היא לא קיימת מצד עצמה, למעשה היא בכלל לא קיימת. האמת היא שיש במחשב תוכנה (אותיות ומספרים) ובצירוף הנכון של אותם אותיות ומספרים אנו רואים תמונה במחשב, אך באמת מה שיש שם זהו קוד בשפת מחשב המצטייר לנו כתמונה.

תמונה אחת

האם יכולה להיות תמונה אחת בכל הפייסבוק, בכל האינטרנט שאין "מאחוריה" אותיות ומספרים? וודאי שלא. לא יכול להיות אפילו חלק אחד מזערי בתוך תמונה שאין מאחוריו את הקוד, כיוון שזה מה שיוצר לנו את המראה של התמונה. מה יקרה אם האותיות שמאחורי אחת התמונות ימחקו? כמובן, גם התמונה תיעלם.

האמת של העולם

כך גם התורה מסבירה לנו על בריאת העולם. האמת של העולם זה לא התמונות שאנו רואים מול העיניים. האמת של העולם זה לא הגשמיות אותה אנו חווים יום יום. האמת של העולם זה מה שמאחורי הקלעים, זה הקוד האלוקי שיוצר את התמונות שאנו רואים. קוד אלוקי זה נקרא דבר השם, ומורכב מאותיות הא"ב של לשון הקודש.

לא רואה את העולם

על אחד מהצדיקים מסופר כי אצלו העולם לא הסתיר על הקוד האלוקי, אדרבה הוא ראה את הקוד האלוקי במוחש כל הזמן. עד כדי כך שהוא התבטא על עצמו, שאלמלא היה כתוב בתורה "בראשית ברא אלוקים" הוא לא היה מאמין שהעולם קיים.

גם הדומם

הסבר זה תופס לא רק לגבי האדם, או בעלי החיים או הצומח שאנו רואים שהם חיים ויש בהם אנרגיה. גם לגבי הדומם שנראה לנו כמת, שנראה לנו שאין בו שום אנרגיה ושום תזוזה, גם על זה מדובר. גם את הדומם מחיה הקוד האלוקי. דבר השם נמצא בכל דבר, ולולא דבר השם, אותו חפץ היה מפסיק להתקיים ברגע. כשם שאם במחשב הייתה נמחקת התוכנה, אז התמונה הייתה נעלמת, כך אם הקב"ה היה מפסיק לומר את אחד מהמאמרות שאמר בבריאת העולם, אותו חלק בבריאה היה מפסיק להתקיים.

השם הוא המהות

לכן שפת הקודש אינה ככל השפות. כל השפות הן שפות הסכמיות. כלומר בני האדם הסכימו שלחפץ מסוים יקראו chair (כסא באנגלית) ולחפץ אחר יקראו table (שולחן באנגלית). אך שפת הקודש היא אינה שפה הסכמית. כסא נקרא כסא מכיוון שהחיות של הכסא מגיעה מהאותיות "כ","ס","א".
ואכן המדרש מספר כי האדם הראשון היה במדרגה רוחנית גבוהה, ויכול היה לראות בכל חפץ את השורש הרוחני שלו ולפי זה נתן שם לברואים השונים. הוא ראה את המהות הפנימית שלהם ולפי זה ידע כיצד לכנות אותם.

חילופי אותיות

אמנם בעשרה מאמרות לא נאמר "ויאמר השם ויהי אבן", כלומר בעשרה מאמרות נבראו רק דברים כלליים (האור, הרקיע, הצומח, הבעלי החיים וכו'), אך לאחר מכן, מאותם מאמרות נבראו גם כל הפרטים.

בריאת פרטים אלו, לא יכולה הייתה להיעשות על ידי המאמרות עצמן, הן היו עצמתיות מדיי. היה צורך ב"ירידת המתח". כשם שלא מחברים מנורה קטנה לתחנת חשמל, כיוון שזה מתח גבוה מדיי ויש צורך להעביר את החשמל בטרנספומטורים שמורידים את המתח, כך בריאת הפרטים של הבריאה לא הגיעו ישירות מהמאמרות הכלליות.

גימטריאות וחילופי אותיות

הטרנספומטורים הם גימטריאות וחילופי אותיות. לפי שיטות חישוב שונות אות אחת מתחלפת בחברתה (למשל א"ת ב"ש – א' בת', ב' בש, ג' בר' וכן הלאה) כל שיש יותר חילופים, ה"מתח" יורד יותר ויש אפשרות לברוא גם פרטים נמוכים יותר בבריאה.

אורייתא וקוב"ה

כביכול משמע שהמאמרות והאותיות האלוקיות הן אלה שבוראות את העולם, ומנין להן הכוח לזה? אך אלו כאמור המאמרות, והאותיות של התורה, ועל התורה נאמר שהיא אחד עם הקב"ה, ממילא יש בתורה את הכוח לברוא את העולם.

אז יש עולם או אין עולם?
על כך נמשיך בפעם הבאה...
 

למעבר לשיעור הבא - חסד ייבנה - לחצו כאן!