print header

מה בין ראש השנה לאיסוף כפייתי?


למדו להיפטר מהזבל היומיומי שאתם צוברים, גם אם אתם חושבים שיום יבוא ויהיה לזה שימוש. אם זה לא שימושי לכם היום, זה לא יקרה גם מחר...

כילדה, אני זוכרת את עצמי מתגנבת אל שקית הבגדים שאמא שלי ערמה לתרומה ומוציאה משם את השמלה שהכי אהבתי וכבר הפכה קטנה עליי. אמא שלי תפסה אותי ושאלה מה אני עושה. הניסיונות שלה לשכנע אותי שהשמלה לא הולכת לפח אלא לתרומה ושבין כה וכה אינני לובשת אותה, לא הועילו, אני רציתי את השמלה והחבאתי את השמלה והאמנתי שיבוא היום ואוכל ללבוש אותה. יותר מ-20 שנים עברו ו"למרבה הפלא", לא חזרתי מעולם ללבוש את השמלה... משום מה היא עדיין איתי...

אגירה

רובינו לוקים ב'תסמונת האוגר'. אנחנו נוטים לתת לזה שם חינני של אוסף או תחביב, אבל בשורה התחתונה לרובינו יש לפחות "קולקציה" אחת של פריטים שכבר אבד עליהם הכלח וכל תכליתם לצבור אבק. אוסף בולים, אוסף בובות ומלאכים, אוסף תחתיות לבירה, מכתבים, גזרי עיתון היסטוריים, חשבונות ישנים, מגנטים, כוסות, מדבקות, גרביים, נעליים, שעונים ובקבוקים. מגירות הבית שלנו הן כמו מוזיאון, אך לא רק שאין בהן מבקרים, אפילו אנחנו ממעיטים לחזור אל האוספים הישנים. אז מדוע הם שם? 

מה מניע אדם לאגור חפצים חסרי תועלת לחלוטין? האם זה רצון להיצמד אל העבר או קושי לשחרר ערכים סנטימנטאליים? האם זו עצלנות או שקרנות? האם זה בשליטתנו?

הדחף לאסוף יכול לנבוע מצורך לאחסן, צורך לחסוך, צורך למלא, צורך לפצות... בעצם כל צורך שמצדיק את 'תסמונת האוגר'. יש שמגיעים לרמת איסוף כפייתית, כזו הגובלת בהפרעה ודורשת התערבות מקצועית, אבל רובינו, בין אם נשים לב לכך או לא, לוקים במידה כלשהי בתסמונת הזו, גם אם במינון נמוך.

ביולוגים מסבירים את זה כצורך בסיסי שמקורו במבנה המערכת הלימבית שבמוח. המערכת הלימבית כוללת את המבנים השונים במוח האנושי המעורבים ברגש, מוטיבציה וזיכרון ועשויים ל"שכנע" אותנו שיש לכך הצדקה, רציונאלית או רגשית כאחד. אבל לא רק שם. האגירה עשוייה להיות גם תולדה של פעולת האונה המצחית - זו שאחראית על תכנון והכוונת התנהגויות מורכבות, כמו גם עיבוד מידע וקבלת החלטות. אונה זו היא שעוזרת לנו להכריע מה שווה לנו לאגור ומה לא. כאשר היא נפגעת, יכולה להתפתח אגרנות כפייתית. 

עבור רובינו, אגירה היא השתקפות של חרדה, מעין אובססיה סנטימנטלית להיאחז ולא לשחרר, אולי רצון לחסוך, אולי דווקא בחירה לא להתמודד. אומנם לא כולנו אוגרים כפייתים, אבל כולנו מחזיקים אי אלו פריטים בעלי ערך רגשי או כאלה שאנו בטוחים שיהיו בשימוש ביום מן הימים.

נכון, אין שום רע באיסוף ורבים מאיתנו אוגרים מטבעות, מכתבים ומזכרות היסטוריות ושומרים להם מידה של חסד וערך, אך כאשר האיסוף הופך להיות תדיר, מקודש, הכרחי ואובססיבי, כנראה שעלינו להזכיר לעצמנו את כוחה וחשיבותה של מחזוריות.

התחלה

דווקא עכשיו, לקראת ראש השנה - כשאנו נועלים מאחורינו זכרונות וחוויות ופונים אל עבר התחלה חדשה, אין סמלי יותר מאשר לעשות ניקיון פיזי ורוחני. הדרך היחידה לאפשר התחלה חדשה היא להיפטר מכל מה שצובר אבק ישן. איך אנחנו יכולים לעשות זאת? כיצד ניתן לטפח חיים נטולי אחיזה? הנה לכם כמה טיפים כדי לשמור על ראש צלול בבית צלול - בפתחה של שנה חדשה:

  • חשפו את הבעיה האמיתית - האם אתם רוכשים לעצמכם דברים רק כדי לאגור אותם בארון? האם יש לכם סט של גרביים ותחתונים שקניתם רק למקרה הצורך, אך לא הסרתם את התווית מהם כבר שנים? ולמה אתם צריכים כל כך הרבה? מאיפה זה נובע? מה החפצים מסמלים עבורכם? אם אתם חשים כי מענה לשאלות אלה אינו בשליטתכם, ייתכן ומדובר באובססיה המצריכה הכוונה מקצועית.
  • שחררו את הנוסטלגיה. בסדר, הייתה לי שמלה שמאוד אהבתי ונשאתי אותה איתי ממקום למקום ב-20 השנים האחרונות, אבל כל עוד אני יודעת שלא אלבש אותה שוב והסיבה היחידה שאני שומרת אותה נובעת מהעובדה שהתרגלתי או שהיא מסמלת בעיניי זיכרון ילדות, הרי שזה מגוחך והגיע הזמן לתת אותה. שאלו את עצמכם האם אתם עושים שימוש בפריט המדובר ומה התועלת שלו בחיים שלכם. זה הזמן להפעיל משטר של שנתיים - כל מה שעבר את מבחן השנתיים ולא היה בו שימוש, עף!
  • שתפו את השפע שלכם. אלטרואיזם עשוי לגרום לכם להרגיש טוב והידיעה כי בסופו של דבר לפריט הזה תמצא תועלת אצל מישהו אחר אמורה לשמח אתכם.
  • אמצו את הכלל של "אחד בא אחד הולך" - אם אתם קונים פריט חדש הוא חייב לבוא על חשבון פריט ישן. הקפידו למיין, לזרוק, לתרום או למכור דברים שאתם לא משתמשים בהם.
  • התייעצו עם אנשים למי ניתן להעביר - האם לגוף או לארגון? ואולי דווקא לאנשים פרטיים? צרו לעצמכם שרשרת ברורה וקבועה. הידיעה כי יש אנשים שמסתייעים "בחבילה" שתרמתם, תעודד אתכם להמשיך ולהעניק.
  • המנעו מהגישה של "אני אסדר את זה מתישהו". אם ה -DVD מקולקל ובין כה וכה אינכם משתמשים בו או שולחים אותו לתיקון, פשוט היפטרו ממנו. אם הייתם באמת צריכים אותו, כבר הייתם דואגים שיתוקן.
  • הימנעו מהגישה של "יום יבוא ואני אשתמש בזה" - אל תקנו יותר משאתם צריכים כעת. גם אם זה במבצע, גם אם זה בזול, גם אם זה ממש יפה ובא לכם אחד נוסף. הצרכים והטעמים שלכם עשויים להשתנות עם הזמן, לכן אל תקדימו את המאוחר ואל תנבאו את העתיד. זו הוצאה מיותרת ואין לכם מקום בארון!
  • ארגנו את החלל שלכם; מיינו, תייקו, קפלו, סדרו. מהיום, גמרתם אומר להפסיק לבזבז זמן בחיפוש! דעו היכן נמצאים הדברים שאתם צריכים והשליכו כל מה שאינכם צריך.
  • אגב, חשבוניות בנק מלפני שנתיים? אתם לא צריכים.
  • ערכו רשימת העדפות הבנויה מטבלה של 'מה זורקים' ו'מה שומרים'. הקפידו לפעול בהתאם לטבלה.
  • סיימו לקרוא את הכתבה הזו ושלפו לפחות פריט אחד שאין לכם שימוש בו. מצאו למי להעביר אותו. זהו צעד קטן אבל חשוב וסמלי והוא יטעין את המשך הדרך.

כדי לקבל את השנה בזרועות פתוחות, עלינו תחילה לשחרר אחיזה מכל מה שאספנו במהלך השנה שחולפת. עשו לעצמכם הרגל - בכל שנה מתחילים מחדש!

התחלה


 

ערכה וכתבה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.