print header

תופעת הקרחת - בדרך להיות נחלת העבר?

פתרון להצמחת שיער או מניעת נשירה, הוא אחד "האוצרות" הנכספים ביותר במדע של היום. הרבה מחקרים נערכים בנושא, בתקווה להביא בשורה חדשה, כזו שתשנה סדרי עולם מן הקצה אל הקצה, אין ספק כי שנת 2011 הניחה תשתית ממשית בדרך לבשורה המיוחלת!

את השנה פתחנו בגילוי מפתיע ובלתי צפוי כי טיפול עקיף בהורמון הלחץ יכול למנוע נשירת שיער ולעודד צמיחה מחודשת, וכעת, מחקר חדש מצא כי ניתן לגרות את זקיקי השיער הלא-פעילים לעבוד שוב! אומנם כרגע היחידים שמתאדרים ברעמה הם עכברי הניסוי, אך לא רחוק היום שבו גם האדם יצעד צעד קטן...

עכברים
 

הניסוי הראשון - מה בין לחץ לקרחת?

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ערכו סדרת ניסויים על עכברים שעברו שינויים גנטיים וסבלו מהתקרחות חמורה (ככל הנראה כתוצאה מייצור מוגבר של הורמון הלחץ). מטרת הניסויים הייתה לבחון את הקשר בין הורמון הלחץ לפעולת המעיים, כאשר הניסוי לא התמקד כלל וכלל בנשירת השיער, אלא נועד ללמוד תרכובת כימית החוסמת את השפעות הלחץ על המעיים.

החוקרים טיפלו במשך 5 ימים בעכברים הקרחים, הזריקו להם תרכובת מיוחדת ואז החזירו אותם לכלובים, שם התרוצצו עם כמה עכברים מכוסים פרווה שהיוו קבוצת ביקורת. שלושה חודשים לאחר מכן, כך מספר ד"ר מיליון מולוגטה, המנהל המשותף של התוכנית באוניברסיטת קליפורניה, כאשר חזרו המדענים אל כלוב העכברים כדי לבצע ניסויים נוספים, הם הופתעו ממה שראו בתוך הכלוב - כל העכברים היו מכוסים מראש עד זנב בפרווה. העכברים שהיו קודם לכן קירחים, זוהו על ידי תגי אוזן שהודבקו להם, אבל מלבד זה, הם לא נבדלו מחבריהם הפרוותיים שבכלוב. "זה היה ממצא בלתי צפוי לחלוטין!" אמר אז ד"ר מולוגוטה.

 

ניסוי עכברים
בתמונה: העכברים הפרוותים בשורה C הם אותם העכברים משורה B לאחר שקיבלו את התרכובת.
העכברים בשורה A הם קבוצת הביקורת שקיבלה טיפול-דמי.


 

באופן כללי, כדי לחסום אצל העכברים הקירחים את ייצור הורמון הלחץ שמופעל דבר ראשון על ידי קורטיקוטרופין, הזריקו החוקרים לעכברים פפטיד (שרשרת של חומצות אמינו), הנקראת גם astressin -B. הניסוי תוכנן לאמוד את יעילות הפפטיד לעכב את השפעות הלחץ על המעי הגס, אך בסופו של דבר התגלה כי הפפטיד משפיע על צמיחת השיער. "ככל הנראה הפפטיד משפיע על קולטני הורמון הלחץ בתוך או ליד זקיק השיער" אמר ד"ר מולוגוטה, "מה שהופך אותה חזרה לאקטיבית, כך שהיא מסוגלת להצמיח שוב שיער".

הצוות של ד"ר מולגוטה החליט לחזור על הניסוי מספר פעמים כדי לאשרר אותו וגילו שאכן, בכל פעם שהעכברים הקירחים טופלו במינונים זעירים מהתרכובת במשך חמישה ימים, הם הצמיחו תוך מספר שבועות שיער חדש. בסדרה אחרת של ניסויים, הזריקו החוקרים את התרכובת לעכברים צעירים שטרם איבדו שיער והופתעו לגלות שהם לא הפכו לקירחים, מה שמרמז על יעילות התרכובת לא רק להצמיח שיער חדש אלא גם למנוע נשירה.

נשירה

הממצאים האקראיים פתחו מחדש את השיח בדבר תופעת ההתקרחות - האם זה מולד או נרכש? ד"ר מליסה פיליאנג רופאת עור ממרפאת קליבלנד למשל, הסבירה שממצאי המחקר לא יכולים לחול על בני אדם כיוון שמבחינה גנטית איננו בנויים כמו העכברים, אך הוסיפה כי התוצאות מהוות פריצת דרך בקשר שבין השפעת הלחץ לבין נשירת השיער ולכן ראוי להמשיך ולבחון זאת. "אין ספק כי יש הרבה מאוד אנשים שמאבדים שיער כאשר הם נמצאים בלחץ" אמרה ד"ר פיליאנג. "מה שאנחנו לא יודעים זה אם איבוד השיער מושפע מהלחץ יותר משהוא מושפע מהגנטיקה".

ד"ר ג'ורג' קוסטרליס, ראש המחלקה לדרמטולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, התייחס אף הוא לאותו המחקר ואמר שקרוב לוודאי שהטיפול יהיה תקף רק לנשירה הנובעת מלחצים נקודתיים ולא לטיפול בהתקרחות גנטית. "קשה לומר בנתיים כי מדובר בממצא חדש".

מאז פורסמו הממצאים, עברה כמעט חצי שנה וגילוי חדש מסעיר את השיח הרפואי בדבר "בשורת הקרחת".

הניסוי השני - מה בין רקמות שומן לקרחת?

חוקרים מאוניברסיטת ייל גילו גורמים כימיים שמאפשרים שחזור של צמיחת שיער בקרב גברים קירחים. הצוות זיהה כי צמיחת השיער מושפעת משכבת השומן בקרקפת, כמו כן הם זיהו כי תאי הגזע שנמצאים בשכבת השומן שמתחת לזקיק השערה שולחים אותות מולוקולריים המסוגלים לפקוד על הזקיק להצמיח שיער, כך שכל שצריך לעשות הוא למצוא דרך להתניע את האותות. 

החוקרים מצאו כי כאשר השערות מתות, שכבת השומן בקרקפת מתכווצת, אבל כאשר שיער חדש מתחיל לצמוח היא מתרחבת. תאי הגזע שמפקחים על התהליך הזה נקראים תאים מבשרים והחוקרים מקווים כי אלה יהוו האות שיעודד את צמיחת שיער.

לצורך הניסוי הצוות בחן זריקה של תאים מבשרים על עכברים שלא היו מסוגלים לייצר תאי שומן בעצמם. לפני הזריקה זקיקי השיער של העכברים לא הצליחו לייצר גם שיער וגם רקמות שומן, שבועיים לאחר ההזרקה, זקיקי השיער התחילו לגדול.

קרחת

משך ההשפעה של הטיפול, הן בתרכובת הכימית שהופנתה לטפל בהורמון הלחץ והן בהזרקה של התאים המבשרים לעידוד זקיקי השיער, היא קלף המפתח בשני הגילויים, שכן תרופות הקיימות היום בשוק, מצריכות שימוש יומיומי לצורך מניעה ואילו כאן מדובר בשימוש חד פעמי ויעיל לאורך זמן. אך מי מכם שמוכן כבר היום לפקוד את המרפאה כדי לעבור את הטיפול, ייאלץ להמתין בסבלנות.

ד"ר מולוגטה הסכים כי טיפול בבני אדם יהיה אפשרי רק אחרי שנים של עבודה ומחקר. "צריך ללמוד את האפקט עד הסוף, בטרם נוכל להקביל אותו לבני אדם" אמר "אך אין ספק שאנחנו מתכוונים ללכת עד הסוף". גם החוקרים מאוניברסיטת ייל מסכימים, כי יש צורך ללמוד את פעילות המנגנון על גברים זכרים, בטרם יוכרז פיתרון לקרחת.

בעוד שרובינו חושבים שהבהלה לזהב, המירוץ לחלל והתחרות להתחמשות מניעים את העולם, הרי שהחיפוש אחר פיתרון לקרחת לא נופל בערכו ובחשיבותו. אומנם טרם נמצאה התשובה הסופית, אך אין ספק כי שני המחקרים החשובים לשנת 2011 הוכיחו כי איבוד שיער הוא דבר הפיך, בדרך להיות נחלת העבר וזה לכשעצמו צעד גדול לאנושות.

 

ליקטה, ערכה וכתבה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.