10 המלחמות הקצרות בהיסטוריה

בימים בהם הגבול הדרומי מתחמם, שלטון קדאפי נופל ואסד נלחם במתנגדיו בכל הכוח, קשה להתעלם מהעובדה כי מלחמות הן חלק בלתי נפרד מהמציאות המקיפה אותנו. משחר ההיסטוריה אנשים נלחמים זה בזה ונדמה כי אין שנה שעוברת ללא מלחמה שמתחילה או מסתיימת. חלק מהמלחמות ההיסטוריות ארכו שנים, גבו קורבנות רבים וחלקן טרם הוכרע עד היום. אך במרוצת השנים היו גם כמה מלחמות קצרות להפליא, נקודתיות ומטלטלות לא פחות שהשאירו חותם משמעותי בדפי היסטוריה. לפניכם רשימה של 10 המלחמות הקצרות ביותר בהיסטוריה המתועדת מאז 1800. לא מדובר בקרבות שהתנהלו תוך כדי מלחמות העולם, אלא במלחמות קצרות שרשמו הישגים בזכות עצמן.

מלחמת פוקלנד התנהלה בין אנגליה לארגנטינה בעקבות מחלוקת על איי פוקלנד, ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים. איי פוקלנד כוללים שני איים מרכזיים גדולים ושאר איים קטנים בדרום האוקיינוס האטלנטי ממזרח לארגנטינה שמאוכלסים כבר מהמאה ה-19 בבריטים. האינטרס הבריטי לשמור על איי פוקלנד בשליטתם נבע בעיקר מרצון לשמר נתיב צוללות אסטרטגי סביב דרום אמריקה ומיצר גיברלטר. המלחמה פרצה עם כיבוש הכת הצבאית בארגנטינה את ג'ורג'יה הדרומית ב-19 במרס 1982 ואחריה כיבוש פוקלנד. בריטניה תבעה מצבא ארגנטינה לסגת משטחה וכאשר סירבה, תקפה בריטניה את הכוחות היבשתיים והימיים. הארגנטינאים השיבו מלחמה אך נכנעו ב-14 ביוני 1982. ההשפעות הפוליטיות של המלחמה היו חזקות בשתי המדינות וגל של רגש פטריוטי שטף אותן; מניין הקורבנות בארגנטינה העצים את המחאה נגד הכת הצבאית וזירז את נפילתה ובבריטניה התחזקה התמיכה בממשלתה של מרגרט תאצ'ר, מה שסייע לה לזכות גם בבחירות 1983.

מלחמה זו התנהלה בין שני עמים זמן קצר לאחר שקיבלו את עצמאותם, בסוף מלחמת העולם הראשונה. המלחמה פרצה בעקבות סכסוך על הערים המרכזיות וילנה, סובלאקי ואוגוסטוב. ליטא החשיבה את וילנה לבירתה ההיסטורית, על אף שרוב תושביה היו פולנים והקימה סביבה רפובליקה מרכזית. במשך שנה וחצי נלחמו הצדדים על השליטה בוילנה והסובייטים שביקשו לנגוס משטחי שתי המדינות, נהדפו על ידי הפולנים. לבסוף ב-24 במרס 1922, לאחר הבחירות הכלליות, וילנה סופחה לפולין. הבחירות לא הוכרו על ידי הרפובליקה של ליטא. לאחר מלחמת העולם השנייה, ליטא הפכה לחלק מברית המועצות ורק בשנות ה-90 הושבה לה הריבונות העצמאית.

מלחמת הבלקן השנייה
32 ימים
שנה: 1913
מדינות נלחמות: בולגריה נגד יוון, סרביה, מונטנגרו, רומניה והאימפריה העותומאנית.
התוצאה: תבוסת בולגריה

מלחמת הבלקן השנייה פרצה בשנת 1913 בין בולגריה לבין בנות בריתה ממלחמת הבלקן הראשונה, יוון וסרביה יחד עם רומניה והאימפריה העותומאנית. התוצאה הפכה את סרביה, בת ברית של האימפריה הרוסית, למאחז אסטרטגי חשוב שסייע לאימפריה בזמן מלחמת העולם הראשונה. מלחמת הבלקן השנייה נבעה מתחושת קיפוח של בולגריה שטענה כי לא זכתה לחלוקה הוגנת של שטחי מקדוניה ותראקיה. בנות בריתה ממלחמת הבלקן הראשונה פלשו אליה וכדי ללמד אותה לקח, בהסכם בוקרשט שנחתם בסוף המלחמה, נמחקו הישגיה של בולגריה מהמלחמה הראשונה: היא איבדה את רוב שטחיה, כולל חלק מאזור דוברוג'ה הדרומית לטובת רומניה, אזור מקדוניה וסלוניקי לטובת יוון ומזרח תראקיה לעותומאנים.

מלחמת יוון טורקיה ידועה גם בתור מלחמת 30 הימים והתנהלה בין יוון לבין האימפריה העות'מאנית תחת שלטונו של הסולטן עבדול חמיד שליט. המלחמה פרצה בעקבות דאגתה של יוון כי כרתים נמצאת תחת כיבוש עות'מאני. בשנת 1896 פרץ מרד בכרתים וב-21 בינואר 1897 הצבא היווני נחת בכרתים כדי לאחד את האי עם יוון. המעצמות האירופאיות התערבו והכריזו על כרתים כאי תחת חסות בינלאומית, אך זה לא מנע את המאבק המזוין. העותומאנים ניצחו את היוונים בתוך שבועות. אך לא יכלו לשמר שליטה באי כיוון שהיה תחת שליטת מעצמות אירופה. זו המלחמה היחידה בין שתי המעצמות שהסתיימה בתבוסה של יוון שנאלצה לשלם לטורקיה סכום כסף גדול. הניצחון הוכרע הרבה בעקבות התערבות הברון הגרמני פון דר גולץ פשה.

מלחמת סין-ויאטנאם הייתה אומנם קצרה אך עקובה מדם, הצבא הסיני איבד בה כ-20,000 מחייליו. המלחמה התנהלה בין הרפובליקה העממית של סין, PRC, לבין הרפובליקה הסוציאליסטית של וייאטנאם, לאחר שנים של איבה בין שתי המדינות. עם חבירתה של ויאטנאם לבריה"מ ופלישתה בשנת 1978 לקמבודיה ולאוס, הסינים החליטו להשיב מלחמה וב-17 לפברואר פלשו לצפון ויאטנאם וניהלו קרב קשה מולה. ב-6 במרץ הסינים קבעו כי הדרך להאנוי פתוחה וקבעו ניצחון, אולם נסיגת סין משטח ויאטנאם, התפרשה על ידי הויאטנאמים כניצחון שלהם. למרות שהקרב הסתיים, נמשכו חילופי אש בגבול בין שתי המדינות ועד היום לא נחתם הסכם מסודר. 
 

המלחמה הגאורגית-ארמנית
24 ימים
שנה: 1918
מדינות נלחמות: גאורגיה נגד ארמניה
תוצאה: ממשל הנאמנות של מחוז המריבה

המלחמה בין גאורגיה לארמניה בשנת 1918 הייתה תוצאה של מחלוקת על הגבול בין הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה לבין הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה על חלקים מהפרובינציות לורי וג'אוואחתי. האזורים הללו היו מיושבים על ידי שני העמים אך ברובם אוכלסו על ידי הארמנים במאה ה-19. עד סוף מלחמת העולם הראשונה כמה מהשטחים היו כבושים על ידי העותומאנים וכאשר הם נטשו את האזור, הגאורגים והארמנים טענו לשליטה. המחלוקת הדרדרה לעימות חמוש ב-7 בדצמבר 1918 ונמשכה עד ה-31 בדצמבר אז הוחלט על הפסקת אש בתיווך הבריטים ונקבע ממשל נאמנות משותף שנמשך עד כינונו של השלטון הסובייטי בארמניה בשנת 1920.

המלחמה בין שתי הממלכות פרצה ב-14 בנובמבר 1885 והסתיימה ב-28 בנובמבר באותה השנה. הסכם שלום נחתם ב-19 בפברואר 1886 בבוקרשט. כתוצאה מהמלחמה נקבע חוק הסמכויות האירופי אשר איחד את בולגריה עם אזור רומניה המזרחית. הסיבה למלחמה הייתה סכסוך גבולות שנוצר משינוי תוואי נהר הטימוק שחצה את שתי המדינות. הסרבים תפסו עמדות בכפר ברגובו שעל גדות הנהר ונהדפו על ידי צבא בולגריה. כתוצאה מכך הם הכריזו מלחמה וחדרו לשטח בולגריה, תוך שהצבא הבולגרי הגן על סופיה הבירה. בקרב סליבנציה התחלפו יחסי הכוחות וצבא בולגריה החל להדוף את הסרבים. המלחמה הסתיימה בעקבות שגריר וינאי בבולגריה שאיים שאם לא תיקבע הפסקת אש, כוחות בולגריה יתאחדו יחד עם כוחות אוסטרו-הונגריה. ניצחון בולגריה בשדה הקרב שיחק תפקיד מרכזי בהגנה על איחוד בולגריה.

מלחמת הודו פקיסטן נחשבת לשיאו של קונפליקט ממושך בין שתי המדינות. המלחמה קשורה קשר הדוק למלחמת השחרור בבנגלדש. עד 1971 פקיסטן הורכבה משני אזורים; פקיסטן המערבית ממערב להודו ופקיסטן המזרחית ממזרח להודו. בשנה זו, פקיסטן המזרחית התמרדה והפכה למדינה עצמאית, בנגלדש. מיד לאחר ההכרזה, הודו ופקיסטן החלו במלחמה על קשמיר אך גורל האזור לא הוכרע עד היום. מלחמת השחרור של בנגלדש הסתיימה בדצמבר 1971 בניצחונם של תומכי העצמאות שהסתייעו בכוחות הודיים נגד הצבא הפקיסטני.

מלחמת ששת הימים
6 ימים
שנה: 1967
מדינות נלחמות: ישראל נגד מצרים, סוריה, ירדן ועיראק.
התוצאה: ניצחון ישראלי

לאחר מתיחות ארוכה בין ישראל למדינות השכנות לה ובעקבות מהלכים שאיימו על הביטחון והכלכלה של ישראל, היכה חיל האוויר הישראלי ב-6 ביוני 1967 את חיל האוויר המצרי ובהמשך גם את חיל האוויר הירדני והסורי ופרצה מלחמה כוללת. במהלכה, כוחות צה"ל הצליחו לכבוש תוך 6 ימים שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי 3 משטח ישראל לפני המלחמה. המלחמה שינתה את מעמדה הבטחוני של ישראל והפכה אותה למעצמה אזורית, אך החלה לכרסם מאבק בין הימין והשמאל בנוגע לשאלת השטחים הכבושים תמורת שלום.

המלחמה פרצה ב-27 באוגוסט ונמשכה כ-45 דקות ומחזיקה בשיא המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה המתועדת. המלחמה פרצה לאחר שסולטאן זנזיבר, חמד בין תווויאני ששיתף פעולה עם המנהל הקולוניאלי הבריטי נפטר ובמקומו סיפח לעצמו את השלטון, האחיין חאלד בין בארגש, מועמד שקרא תיגר על הבריטים. הם דרשו את התפטרותו אך משסירב, תקף הצי המלכותי יחד עם חיל הנחתים הבריטי את זנזיבר. ההפגזה הופסקה אחרי 45 דקות שבמהלכן נכנע בארגש ונמלט מהמדינה.   

בתקווה לימים של שקט ושלום!