השפעות האינטרנט על המוח שלנו - מחקר חשוב!

"בעולם שבו גוגל הוא האידיאל, המוח האנושי הוא מחשב מיושן שיש להחליפו" (קאר, ניקולאס)

בעולמינו העכשווי, הדינאמי, קצב השינויים החלים בחיי הפרט הוא כקצב החידושים הטכנולוגיים. הטכנולוגיות יוצרות את הדרכים בו חושב האדם, מתנהל ותופס את המציאות. כשם שהעולם לבש על עצמו את האופי הטכנולוגי, כך מולבש היום האינדיבידואל - על ידי תרבות המונעת בידי מכונות ורשת אינטרנטית, המצויה בביתו הפרטי של כמעט כל אחד.

ילדים מזהים את הנישה הזו עוד מהיותם קטנים. הם נולדים לתוך העולם המדומיין הזה, חיים אותו מהיום בו למדו לדבר. הם מבלים שעות על גבי שעות בין דפי האינטרנט, משוטטים ימים אינספור בין שביליה הצרים של הרשת החברתית. פוגשים אנשים, מדברים, מתעדכנים על הנעשה בחייהם של האחרים. אין ספק כי הצורך המציצני האנושי גדל ומקבל ביטויים מעשיים יותר בשנים האחרונות, המכבדות את ז'אנר הריאליטי באינספור מצלמות. הפייסבוק נותן לזה גם כן ביטוי משמעותי, שכן חייהם של אנשים פרושים כמו על מגש של כסף לכל עין בוחנת.

מה ההשלכות של זה? - התמכרות קוגניטיבית עם השפעות ארוכות טווח...

מקס פריש, הסופר והמחזאי השוויצרי הנודע, כתב בעבר כי "הטכנולוגיה מארגנת את העולם כך שלא נצטרך לחוות אותו בעצמנו". ד"ר קיונג הי הים, פסיכולוגית מאונ' ווירג'יניה, כנראה תסכים איתו לגמרי. ד"ר קיונג, פרסמה לפני כחודש ימים, מחקר מדאיג מאוד בנוגע להשלכות הפסיכולוגיות של האינטרנט על הנוער בעולם. לטענתה, מחקרים מצביעים על עלייה במנת המשכל של צעירים אמריקאים, אך על ירידה משמעותית ביצירתיות שלהם וביכולתם לחשוב על רעיונות מקוריים ופרקטיים בחייהם. היא ערכה מחקר מעמיק דרך מבחן TTCT – מבחן לבדיקת חשיבה יצירתית, הנערך בארה"ב מאז שנות ה50. 

לפי הערכות המחקר, בעשור האחרון חלה התדרדרות משמעותית ביצירתיות של ילדים, שלימים יגדלו ולא יוכלו לעמוד בדרישות התעסוקה שהמשק מכתיב. עד שנות ה90, ציוני היצירתיות של התלמידים בארה"ב היו במגמת עלייה, במדד גבוה. מאותה שנה רמת היצירתיות נראית במגמת ירידה. כל שנה מעידה על הדרדרות גדולה יותר, עד כי השנה נצפו הציונים הנמוכים ביותר שהיו אי פעם, רמה של שפל ממש.

המחקר המדאיג מסתמך על נתונים נוספים שמציג "איגוד המעסיקים הלאומי" – אחד הארגונים הגדולים ביותר, הדואג לתעסוקת אקדמאים. לפי נתוניו, לצעירים שנולדו משנת 1982, נרשמת תפוקה מקצועית נמוכה יותר. כסטודנטים וגם כעובדים, הם מוערכים כקצרי רוח ושטחיים, תלותיים בהוריהם עד גיל מאוחר, ללא היכולת לקבל ביקורת ולהתמקד בדבר אחד. חוסר הריכוז המאפיין צעירים אלה בא לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר ע"פ מחקר זה. "המרכז הלאומי לסטטיסטיקות" מאשר נתונים אלה, ע"פ מחקר שערך ב1997, שגילה כי יותר ויותר ילדים סובלים מידי שנה מהפרעות קשב וריכוז, דבר שמתבטא בציונים נמוכים בביה"ס, שהגיעו גם הם לשפל של כל הזמנים.

אוניברסיטת CUL  בלונדון פרסמה מחקר עם נתונים מספריים על זמני הגלישה ברשת בין השנים 2003-2008. זמן הקריאה הממוצע באינטרנט נמדד כפחות מדקה אחת בודדה. במקום לקרוא, ניתן להגיד אנשים סרקו בעיניהם את המסמך. באותם השנים אף הוכפל זמן הגלישה הממוצע ברשת מ-6 שעות שבועיות ל12 שעות גלישה בשבוע!

ניקולאס קאר, כותב הספר "הרדודים: מה האינטרנט עושה לנו למוח?" ("The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains"), הסביר, "זה האינטרנט, הסלולאריים והאייפודים. הם משנים יותר מאשר את הכלכלה והתרבות. הם משנים את המוח שלנו, פיזיולוגית. הם גורמים למוח לפעול אחרת וכתוצאה הופכים אותנו לאנשים שחושבים ומרגישים אחרת. יש לזה השפעה שאת ממדיה כבר אפשר להתחיל לראות, ונתפוס אותם היטב כאשר הדור שנולד להורים מחוברים טכנולוגית יגדל". ספרו של קאר מחבר יחדיו נתונים מדאיגים רבים המצביעים על השפעות אורח החיים שלנו על הקוגניציה שלנו. אנשים העובדים במשרה הדורשת 'מולטיטאסקינג' נהפכים למהירי תפיסה ומחזקים את יכולת קבלת החלטות שלהם. אך באותה מידה, הם נפגעים באורח משמעותי, כמעט מבלי משים. הם מאבדים את היכולת להתרכז, לנתח ולחשוב לעומק. הם מאבדים את היצירתיות, סובלים מקהות רגשית ומפגיעה בזיכרון. איכות עבודתו וחייו של אותו עובד יורדת באופן משמעותי, אך הבעיה העיקרית היא שזהו אובדן משמעותי ואמיתי של היכולות השכליות, שלא ניתן להחזיר.

מיום הלימודים הראשון בתואר בתקשורת, החדירו לנו למוח את המשפט "המדיום הוא המסר". זה משפט שהגה מרשל מקלוהן, אחד מחוקרי התקשורת והתרבות הגדולים שהיו בעולם.  משמעות המשפט היא ש 'דרך העברת המסר', חשובה יותר מהמסר עצמו. הדרך בה המסר מועבר, משפיע על המוח שלנו ודרך עיבוד המידע ברמה הקוגניטיבית. כך שלמעשה לתוכן שאנו נחשפים אליו יש פחות משמעות שכלית מאשר לדרך בה הוא מועבר. מקלוהן נפטר ב1980, טרם הפך האינטרנט לנחלת הכלל. אך משפטו זה מהדהד סביבנו ומתחבר לשפע המחקרים בני ימינו, השופכים אור על הסוגיה.

דרישות העבודה בשוק של ימינו תובעניות מאוד. יום עבודה סטנדרטי דורש לרוב קליטת חומרים רבים, המון גירויים סביבתיים ושפע משימות ולחצים להתמודד עימם. פעילות יומיומית שכזו דורשת פעילות מוחית מהירה אך שטחית. המוח מתנוון, במלוא מובן המילה, כאשר הופך להיות מורגל למשימות רדודות וחשיבה שטחית ומיידית. ההתדרדרות בפעילות המוח הינה פיזית, כל שניתן לראות שינוי של ממש גם בבדיקות מעבדה.

"הרשת מחוללת שינוי היסטורי בחברה כפי שכל שינוי טכנולוגי השפיע על המחשבה שלנו. כפי שהשעונים המכאניים הניחו את היסודות לחשיבה המדעית והספרים הניחו את היסודות להשכלה ולנאורות, הרשת עושה לנו משהו עכשיו", הוסיף קאר.

קאר מתאר בספרו את היותה של הקריאה כלי לפיתוח הקוגניציה והעמקת המחשבה. לטענתו, קריאה בספרים, בעיתונים, התעמקות במאמרים אינה טבעית לבני האדם. מבחינה אינסטנקיבית בני האדם הם שורדים, כמו כל חיה בטבע. הם צדים, הולכים, ישנים. פעולת הריכוז אינה טבעית לבני האנוש. מאחר שמבחינה אבולוציונית-אינסטינקטיבית, בן אדם צריך לראות את סביבתו, להיות מעורה בה כל הזמן. המדיום הדיגיטלי תומך באינסטינקט הזה באופן מהותי, מחזק את הצורך האבולוציוני להסתכל מסביב מבלי להתעמק בדבר אחד.

בספר נמצאו נתונים מחקריים של סקירות נוירולוגיות שנעשו במוחותיהם של נהגי מוניות בלונדון. רצו אז לבדוק את השפעת הפעולה היומיומית של נהיגה בדרכים, על מבנה המוח. אצל כל הנבדקים נמצא שההיפוקמפוס האחורי, האזור שאחראי על זיכרון המרחבי, היה מוגדל. באותה המידה ההיפוקמפוס הקדמי, שאחראי על זיכרון של נושאים אחרים, היה קטן יותר מהממוצע.

"האתה הווירטואלי: הרשת וסדיקת האני" \ ד"ר אליאס אבוג'אודה

ד"ר אבוג'אודה, מנהל הקליניקה להפרעות בשליטה על דחפים באוניברסיטת סטנפורד, סיכם בין דפי ספריו על ההשלכות הפיזיולוגיות שבשיטוט ברשת. "המוחות שלנו לומדים לעבוד כמו דפדפן היפראקטיבי, ללא חוסם פופ־אפים... יש לזה מחיר קוגניטיבי. במחקר בטייוואן גילו שבקרב סטודנטים שמכורים לאינטרנט ולאיפון, 32% סובלים מהפרעת קשב. בקרב סטודנטים שממעטים להשתמש באינטרנט רק 8% סובלים ממנה", אומר ד"ר אבוג'אודה. מחקריו של אבוג'אודה מוסיפים עוד צבע לנתונים, שכן הם מגלים לנו על שחרור כמויות זעירות של דופמין במוח, בזמן גלישה ממוצעת באינטרנט. דופמין הינו כימיקל המופרש במוחנו, שגורם להתרוממות רוח והעלאת המוטיבציה. כמות יומיומית ממנו, פוגעת בזיכרון וביכולת הריכוז שלנו. ממש כפי שעושה סם המריחואנה, שגורם לשחרור דופמין.

נורה וולקוב, ראש המרכז למלחמה בסמים בארה"ב ופסיכולוגית במקצועה, שופכת לנו עוד קצת אור על הנושא. נורה ערכה מחקר שבדק את ההתמכרות על כלל פניה וגילתה כי התמכרות היא מוחית בעיקר ופחות פסיכולוגית וגופנית כפי שנוטים לחשוב. התמכרות משנה את מבנה המוח ואחראית לקושי שבגמילה. נורה ערכה את אותו המחקר על ההתמכרות לאינטרנט, ומצאה כי צריכתו ברמה מופרזת יוצרת לחץ גדול על המוח ופוגעת בזיכרון לטווח קצר. בעת הגלישה באינטרנט מופרש גם אדרנלין המאיץ את פעולת חילוף החומרים בגוף ויוצר תחושה של ערנות. כחצי שעה בערך תום הגלישה באינטרנט, צפוי שאותו גולש יחוש בעייפות, רגזנות וחוסר מיקוד.

איך זה משפיע לנו על החיים?

1. חוסר התאמה בין יכולות מוכרות לביצועים: סטודנטים מצטיינים ומוכשרים, בעלי כל הכישורים להצלחה בקריירה ובכלל, מוצאים את עצמם כושלים שוב ושוב מבלי להבין מדוע. הרי שנים של הצלחות בתחום הלימודים ובמגוון המבחנים, היה אמור להעיד על רמת ביצוע מסויימת. אך לא כך הדבר, ביצוע אינספור מטלות בזמן קצוב, תוך גישה אינסופית לאינטרנט, פוגעים ביכולת התפקוד המוחית.

2. שכלתנות במקום רגש: אנשים שגולשים באופן תדיר ורב באינטרנט, לומדים לנהל חיים ע"פ החלטות מהירות וחשיבה אימפולסיבית נטולת כל רגש. השכלתנות באה בעצם על חשבון הרגש, גם בבחינת החלטות מוסריות.

3. התפתחות תקינה של ילדים: ד"ר דנה זוסקינד, חוקרת שפות מאוניברסיטת שיקגו, ערכה ניסויי בשש משפחות אמריקאיות. היא בחנה שיחות חולין בין הורים וילדיהם עם מכשירים טכנולוגיים בסביבה, כגון: פלאפונים, מחשבים, טלוויזיה ומשחקי וידאו. את אותה בדיקה עשתה שוב ובפעם הזו דאגה שכל המכשירים יהיו כבויים. מספר המילים שנאמרו בשיחה עם נוכחות המכשירים הטכנולוגיים הייתה קטנה במחצית, לעומת השיחות ללא נוכחות המכשירים. זהו ממצא חשוב מאוד, שכן ניסויים מצביעים וממליצים על השמעת 2,000 מילים בשעה לתינוק, כדי להבטיח התפתחות קוגניטיבית תקינה של הילד.

מה עושים?

 עדיין קשה לדעת את ההשפעות ארוכות הטווח של התופעה הזו, מאחר והיא עדיין בחיתוליה. אך המחקרים שהוצגו לפניכם מאומתים מספיק כדי להבין שיש לעשות שינוי כלשהו.

בארה"ב למשל, מתחילים לצמוח כמו פטריות אחרי הגשם, אינספור ספרים ומאמרים הממליצים על פעולות מנע והפחתה בכמות הגלישה. חלק מציעים תרגילים קוגניטיביים לשימור היכולות המוחיות.

לעניות דעתנו ודווקא בגלל שהמחקר הזה עודו בחיתוליו, נסו להימנע מיותר מידי שעות מול המחשב. גם אם קשה ואין כוח, עדיף שתקראו חצי שעה ספר, במקום לבהות במסך המחשב או הטלוויזיה. זה יעזור לכם קוגניטיבית ותאמינו לנו, גם משפחתית וחברתית!

כתבה וערכה: חן שאול.