print header

מחקר חשוב פורץ דרך - כדאי שתדעו...

כבר עשרות שנים התרבות צועדת בשביליה המוכרים, הידועים מראש. כבר שנים החברה מנוהלת על ידי אותה הפרדיגמה, אותם הנתונים. ההתקדמות הטכנולוגית בשלה ומייצרת צאצאים חובקי עולם, חובקי תרבות, אך הדברים המהותיים לא משתנים באמת – הדרך בה החברה מקטלגת כל אחד מאיתנו, לכל אורך חייו, נותרה בעינה. על אף המהפכות והשינויים הדרמטיים שהתרחשו בעשורים האחרונים, עודנו נבדלים על ידי צבע, מין, גזע והרשימה עוד ארוכה. ארוכה וכואבת.

החברה האנושית רואה באינטליגנציה נתון משמעותי בבחינת איכותו ויכולותיו של אדם עוד מהמאה ה19. על שום מה? מהי אינטליגנציה בכלל? – בויקיפדיה מסבירים על משמעותה של האינטליגנציה בדרך זו:

"נמצא מתאם בין תכונות אישיות והצלחה בחיים לבין אינטליגנציה ופשיעה נפוצה הרבה יותר אצל בעלי אינטליגנציה נמוכה, תוחלת החיים ושביעות רצון מנישואים הם גבוהים יותר אצל בעלי אינטליגנציה גבוהה. קיים מתאם בינוני בין הערכת מעביד לבין רמת האינטליגנציה, קיים מתאם גבוה מאוד בין יוקרתו של מקצוע לבין ממוצע האינטליגנציה של העוסקים בו."

האומנם???

אינטליגנציה הינה מילה קטנה בעלת פרשנות גדולה. זו מילה המגדירה את היכולת הקוגניטיבית להשתמש בידע, לעבד מידע ולהסיק ממנו מסקנות. אינטליגנציה בכלל הינה כישורים מילוליים, חברתיים ושכליים ובפרט היא היכולת להשתמש בכלים, ללמוד מניסיון, להפשיט או להכליל מסרים, מהירות הבנה ועוד. המון מילים גדולות, בעולם גדול וסבוך גם ככה. מילים חזקות וחשובות, אך לא ברות משמעות כפי שהתרבות המערבית חשבה עד כה.

אלון סלע, סטודנט ישראלי בן 40, סיים השנה לכתוב את התזה שלו, שחותמת את התואר השני ומגלה לנו נתונים מדהימים שמרעידים את אמות סיפנו.

על פי המחקר שערך סלע, בהנחייתו של פרופ' יואב גנזך, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, נמצא כי מנת משכל אינה פקטור ראשוני בבחינת הסיכויים להצלחה מקצועית. סלע הצליב מאמרים רבים, נתונים סטטיסטיים ומחקרים הפרושים לאורכו ורוחבו של הגלובוס במטרה להבין את האמונה הרווחת באינטליגנציה כפרמטר להצלחה.

המחקר החל עת שקרא סלע בספר "עקומת הפעמון". ספר שנכתב ע"י שני חוקרים בשם ריצ'רד הרנסטיין וצ'רלס מארי. הספר בוחן את משמעות האינטליגנציה ורכישתה ע"י מגוון גורמים סביבתיים, משפחתיים, סוציו אקונומיים ותורשתיים. זה ספר שעורר סערה רבה, שכן הוא בודק את ההבדלים במנת המשכל בין קבוצות אתניות שונות. נכתבו שם פרקים שלמים המעלים את נכסה של האינטליגנציה. נקבע כי היא הגורם החשוב ביותר האחראי להצלחה כלכלית וחברתית, בעוד ערכה גדל מידי שנה בכל רחבי ארה"ב, דבר שמעמיק את התהומות הפעורים בין עני לעשיר ובין פריפריה למרכז במהירות מסחררת, כך שהתוצאה הסופית הינה "אמריקה מרובדת מבחינה אינטלקטואלית". סלע חש את טעמה המר של בחינה על פי גזע. משהו בספר הזה לא הצליח לשכנע אותו. "החלטתי לבדוק אילו מבין שלושה גורמים מרכזיים משפיע באמת על הצלחה מקצועית: מנת משכל (גנטי), מצב סוציו אקונומי (סביבה) ורמת השאיפות האישיות", טען סלע.

סלע החליט לתת תוקף למחקרו ולאמץ שלל מסמכי ארכיון, ברשות אוניברסיטת ויסקונסין. מסמכים אלה מעידים על מחקר ארוך ומשמעותי של 10,000 אמריקאים שנבדקו לאורך 40 שנה, בזמנים קצובים ויודעים מראש. המשתתפים במחקר בדקו את רמת המשכל שלהם בהיותם בני 18 , העידו על שאיפות מקצועיות ומצב סוציו אקונומי. מתוך הרשימה הנכבדת בחר סלע כ-4,000 אנשים שהעידו, 36 שנים אחרי, על הסטטוס המקצועי שלהם, רמת השכר ותפיסת המקצוע כיוקרתי או סיזיפי.

סלע הופתע לגלות כי "עקומת הפעמון" והתוצאות אליהן הגיע, מדברות בשפה שונה. למרות שציפה ש"עקומת גאוס", או "עקומת הפעמון" תראה התפלגות נורמאלית בין מקצוע לאינטליגנציה, התוצאות יצאו הפוכות ומעורבלות. דווקא בעלי השאיפות הגדולות נמצאו כמצליחים יותר מאלו האינטליגנטים. פרופ' גנזך נדהם מהתוצאות ואמר, "מדובר במחקר פורץ דרך, מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות במספרים את השפעת הנחישות להצליח בקריירה".

סלע מיהר להזהיר אותנו ולהסתייג מעולם הניו-אייג' ומשפטיו השחוקים באומרו, "יש דבר העומד בפני הרצון...אדם בעל מנת משכל ונתונים סוציו-אקונומיים גבוהים, שאין בו את הנחישות יצליח פחות מאדם נחוש, שיש לו פחות משני הנתונים האחרים".

מה זה אומר לגבינו?

ההשלכות של תוצאות המחקר הינן משמעותיות ברמה ארוכת טווח. שכן מבחן הפסיכומטרי, הקובע את כניסתנו לאוניברסיטה מסוימת, או לחוג לימודים מסוים, מושתת על יכולות קוגניטיביות, על אינטליגנציה במהותה. המצב מעמיק וחודר לתודעה האנושית, עד כי בראיונות העבודה השונים שואלים דברים רבים וברוב המקרים שוכחים את השאלה על השאיפה האישית להצליח. מעניין כמה סטודנטים מוצלחים בפוטנציה, או עובדים מחוננים, איבד השוק הישראלי בגלל ההנחה המוטעית שפסיכומטרי הינו אינדיקציה ראויה בבחינת יכולות מקצועיים של אדם.

מעניין יהיה להמיר את מסקנות המחקר הזה בשינויים במערכת החינוך. מעניין יהיה לראות אם ניתן לרתום את מערכת החינוך להשקעה אינטנסיבית בנחישותם של ילדים ופחות בנושא פיתוח מנת המשכל. הרי הסטטיסטיקה העולמית ממשיכה לתת לנו מידי שנה סטירת לחי מצלצלת, בזמן שאנו נכונים לראות כי ילדינו מצויים ברמות הנמוכות ביותר בעולם, בבחינת כלל המקצועות הנלמדים בבתי הספר. מה קורה שם במערכת החינוך שלא מוכנים להרפות מאותה שיטה סיסטמתית, שכבר הבנו שלא עובדת.

אולי זה עוד חלק מהשינויים הכוללים שעל המדינה שלנו לעבור...תחשבו על זה ונסו ליישם את זה בבית עם ילדכם, לפחות עד שהתרבות שלנו תסכים להשלים עם זה. למדו אותם נחישות ועמידה במטרה מהי, האמינו בהם ובדרך עיקשת של חתירה להצלחה. זה עובד בכל נתיב שתבחרו בדרך, בכל תחום בחיים. זו נוסחת ניצחון עתירת סגולות שמונעת על ידי אמונה והתמדה...

"אני סבור שבתוך הנתונים שהיו בידינו, עם האמצעים שעמדו לרשותנו, יכולנו להשיג הרבה יותר אם היינו נחושים יותר. לא צריך להיות נועזים יותר; צריך להיות נחושים יותר, יוזמים יותר ואחראיים יותר. אלה הם שלושת הפרמטרים: נחישות, יוזמה ואחריות. או יוזמה, נחישות ואחריות." (דן חלוץ).

 

כתבה וערכה: חן שאול.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.