print header

- האבולוציה של הנשיקה -

נשיקה. אחת הפעולות המרגשות ביותר המתקיימות בין בני האדם. היא מחממת את הלב, מרחיבה אותו. היא ממלאת בתחושות נעימות ומלטפות שגורמות לך לרצות עוד. אך נשיקה הינה מעבר לתחושות...נשיקה היא עולם ומלואו!

 

מחקרים גילו כי בנשיקה מצויים מסרים שונים ומגוונים המעידים על הקשר בין בני האדם. בנשיקה קיימת מערכת תקשורתית מלאה שרבים מבני האדם לא מצליחים לפענח, או לא מייחסים לה חשיבות. בנשיקה קיים מרחב עצום של מרקמים, טעמים, רגשות וריחות הקושרים בתוכם איזשהו מסר, איזשהי חידה. 

זו תחושה ייחודית בה לחץ הדם עולה, האישונים מתרחבים, החשיבה נעשית מעורפלת והנשימה קצובה. העצבים הרבים המצויים בשפתיים הופכים את הנשיקה לתחושה רכה שלא ניתן להתעלם ממנה...נשיקה שולחת אותות למוח המעבדים את תחושת הקרבה האינטימית, המשיכה. מחקרים מצביעים על שינוי אדיר בייצוג השפתיים בקורטקס הסנסור-מוטורי (האחראי על עיבוד מידע מהחושים שלנו) והמוטורי (המפעיל את השרירים שלנו) שבמוח בעת נשיקה. המשמעות של הדבר היא עוצמתן של השפתיים - איבר כל כך קטן שמסוגל להשפיע כל כך הרבה על המוח שלנו.

השפתיים עטופות בעור הדק ביותר הקיים בגופו של אדם. הן חלק מאיבר דומיננטי הנועד לקליטת מזון, הפה. הן רגישות מאוד לטמפרטורות שונות של חום וקור ולמגע. הפה מאכיל אותנו, אך גם מכיל אותנו - הוא אמצעי תקשורת ח
שוב ביותר. בזכות השפתיים וחלל הפה, מסוגל האדם ליצור צלילים מהם הוא יצר שפה - הכלי החשוב ביותר בתקשורת בינאישית, בהעברת מסרים.

לשפתיים משמעות אדירה בבחינת צורתן, צבען וגודלן. הן סמל לפוריות ולמדד משיכה בין המינים. שפתיים תפוחות, שנמצאו חושניות יותר בעיניי גברים, מצביעות על כמות גבוהה של אסטרוגן בגוף (ההורמון הנשי). עוד מימי קדם, נהגו נשים להבליט את שפתיהן על ידי צביעתן באדום. פעולה שנשים עושות עד היום, כדי למשוך את המין השני. לאחר שהוא "נתפס ברשת", מגיע הזמן הקריטי בו הנשיקה מגלה לנו את האמת...

נשיקה הינה פקטור חשוב מאוד בבחינת  וברירת בני הזוג. מטרתה להבהיר מחשבות ורגשות מעורפלים, להעביר מסר או להבין מסר בנוגע לטיב היחסים ומהותם. כלל החושים שבגוף מתמקדים בפענוח הפעולה, דבר המעיד על חשיבותה. חוש הריח והמגע עובדים במרץ על מנת לפרק את המסר המוחבא שבנשיקה. מחקרים מצביעים כי המסר הינו עמוק ביותר ובא לידי ביטוי גם ביכולת לפענח את ההתאמה הגנטית שבין שני המתנשקים, ע"י בדיקת הפרומונים המופרשים בעת הנשיקה.

התרבות והמדע מזהים כי לנשיקה חשיבות יתרה אצל נשים. סביר שהסיבה לכך טמונה בצורך הנשי לבדוק ולחקור את הקשר הזוגי, יותר מגברים. מסיבה זו נשים נוטות לבחון ולנתח כל פעולה המתקיימת בינה לבין מושא אהבתה, משיכתה. נשים רבות מעידות כי נשיקה היא כלי המבחן החשוב ביותר עבורן. הן מצליחות לפענח את המסר שבנשיקה ותרגם לעצמן ביתר קלות מה עתידו של הקשר. לרוב כשהן סולדות מבן הזוג, הן טוענות כי "הנשיקה הייתה רעה". מחקרים מראים כי דחיית בן זוג בפוטנציה אינה קשורה דווקא בטיב הנשיקה, אם כי בכימיקלים שהועברו באותה נשיקת מבחן.

מוריס דסמונד, זאולוג ואתולוג, חיבר ספרים רבים ופיתח תאוריות חשובות אודות התנהגות בעלי החיים. הוא טען כי הנשיקה התחילה מתוך מנהג של אימהות הקופים ללעוס את האוכל טרם הביאה אותו לגוריה הקופים. לטענתו, גם ההומינידים נהגו ללעוס את האוכל בעצמם טרם האכילו את ילדיהם, כאות לדאגה ואהבה. מנהג זה הפך ברבות השנים לפעולת הנשיקה המעידה על אהבה וקרבה. גם תגליות מחקירת זן ננסי יותר של בני אדם אשר חיו לפני כ - 13,000 שנים, שהתגלו בשנת 2004, מחזקות את הטענה על האבולוציה של הנשיקה, שכן קיימות עדויות לנשיקות על בסיס רומנטי שהם נהגו לבצע.

ישנה השערה כי בני האדם נוטים להזיז את ראשם בעת הנשיקה, בגלל למידה ותנועה נרכשת מגיל הינקות. אימהות נוטות לרוב להחזיק את תינוקן בצד שמאל שלהן, דבר המחייב את התינוק להסיט את ראשו ימינה על מנת לינוק. תחושת החמימות והביטחון, המוכרת לבני האדם עוד מגיל ינקותם, צפה ומתקשרת לפעולת הנשיקה המשחררת את אותם ההורמונים ומייצרת את אותה התחושה.

בנשיקה משתחררים הורמונים המעוררים מינית, המשחררים מחשבתית. מחקרים בדקו את רמת האוקיטוסין (הורמון האהבה) בגופם של נשים וגברים לאחר נשיקה וגילו כי רמתו עלתה ברמה משמעותית אצל גברים, בעוד אצל נשים העלייה הייתה מינ
ורית. הדבר מצביע על הסיבה הביולוגית לרגישותן של הנשים והצורך שלהן ביותר קרבה ומגע. כמו כן, ניתן להבין מכך את הקושי הנשי להשתחרר מינית, לעומת גברים. למרות השוני ברמת האוקיטוסין, נראה כי רמת הקורטיזול, הורמון שמפחית לחצים, ירדה אצל שני המינים במידה שווה.

 

 

נשיקה זה הרבה יותר מהתחושה הרגעית, הנעימה והחמה, שמישהו אוהב אותנו.
נשיקה הינה חלק מההיסטוריה האנושית, מההווה ומהעתיד הלא ידוע של כולנו...
נשיקה היא סיפור החיים שלנו, היא הרגש, המחשבה והתחושה העמוקה ביותר שאדם יכול להכיל, היא החיים - נפלאים ומלאים כפי שהם יכולים להיות!

 

 

כתבה וערכה: חן שאול.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.